תחזית הקונצנזוס של האוצר: הצמיחה השנה תהיה גבוהה מ-3.4%
הערכות הצמיחה של המומחים עודכנו מעט כלפי מעלה וגם ב-2019 צפויה צמיחה ברמה דומה. עוד הם צופים שהדולר ימשיך להתחזק בעולם בתמיכת המדיניות המרסנת של ה"פד" והמשך צמיחת הכלכלה האמריקאית; סך גביית המסים בשני הרבעונים של השנה עמדה 74.4 מיליארד שקל, כ-600 מיליון שקל פחות מהתחזית
במשרד האוצר מעריכים כי השנה תירשם צמיחה של יותר מ-3.4% ורמת צמיחה דומה גם ב-2019 כאשר ממוצע הערכות נע סביב אזור ה-3.3%. כך עולה מפרסום תחזית קונצנזוס מקרו כלכלית של משרד האוצר היום.
בהשוואה לסבב הקודם, הערכות הצמיחה של המומחים עודכנו מעט כלפי מעלה. תחזית זו היא פרויקט חדש של אגף הכלכלן הראשי שמטרתה היא ליצור רשת של מומחים בתחום המקרו כלכלי מהמגזר העסקי, הממשלתי ומהאקדמיה. מטרת התהליך היא "שימוש בחוכמת המומחים, ככלי אפקטיבי בהתמודדות עם חוסר הוודאות בתהליך החיזוי".
- הגירעון ב-12 החודשים האחרונים עומד על 1.9% מהתמ"ג
- דו"ח בנק ישראל: הגירעון בישראל גבוה ב-2% מהממוצע ב-OECD
- לא ערוך לקטסטרופה: המספרים של תקציב 2019 נחשפים
לפי התחזית הצמיחה צפויה להקיף את כל מרכיבי התוצר, כאשר מספר המשיבים ציינו שהיצוא יתרחב בקצב מהיר יותר לעומת התחזית הקודמת, תודות ליצוא שירותי ההיי-טק וכן גם בעזרת שיפור ביצוא הסחורות. מנגד עלתה טענה כי השקל החזק יחסית יעכב את צמיחת יצוא הסחורות ושהדבר תלוי בהתפתחויות הגלובאליות ובפרט בקצב הסחר העולמי.
ברכיב הצריכה הפרטית הדעה הרווחת היא המשך גידול מהיר, כאשר צוין כי האטה בעסקאות הנדל"ן משפיעה על פעילות של ענפים להם זיקה לתחום (כגון שיפוצים ונגרות). הצריכה הפרטית צפויה להיות מושפעת לחיוב משיעור התעסוקה הגבוה ואילו צמצום היקפי האשראי ועליית הריבית יפעלו למיתונה.
בנוגע לשוק העבודה, תחזית הקונצנזוס צופה כי בשנת 2018 צפויה "ירידה קלה" (60% מהמשיבים) או "ירידה משמעותית" (8.3% מהמשיבים) בשיעור האבטלה. זאת בעקבות האפשרות של יציאה של חברות גלובליות מהשוק הישראלי והאטה בקצב צמיחת התוצר.
בסבב הקודם, מרבית החזאים צפו כי הריבית המקומית תישאר נמוכה. לעומת זאת, בדיון האחרון חלק מהמומחים עדכנו את ציפיותיהם לעלייה מהירה יחסית של הריבית. השינוי נתמך גם בציפיות לעלייה מהירה יותר בקצב אינפלציה. המגמות שהוזכרו שתומכות בהעלאה כזאת היא ריבית ריאלית שלילית השוררת כיום, העלאת הריבית בארה"ב ועלייה בקצב האינפלציה בעולם שתחלחל גם לישראל דרך התייקרות הסחורות המיובאות. מעבר לכך, האטרקטיביות של המיסוי בארה"ב עלולה לפגוע בהשקעות ולהביא לפיחות השקל לעומת הדולר.
הרוב מאמינים כי הדולר צפוי להמשיך ולהתחזק בעולם בתמיכת המדיניות המרסנת של ה"פד" והמשך צמיחת הכלכלה האמריקאית, לעומת צמיחה חלשה יותר ומדיניות מרחיבה בגוש היורו. בנוסף, צמצום העודף בחשבון השוטף והריבית הריאלית השלילית צפויים להוביל ללחצים להיחלשות השקל ביחס לדולר. בתוך כך עלה בדיון כי גופי ההשקעה המוסדיים "מצביעים ברגליים" ומצמצמים את גידור השקעותיהם מחוץ לישראל במטרה למנוע סיכון מתיסוף של השקל. מנגד ישנן מגמות התורמות בטווח הארוך יותר להתחזקות השקל
בעוד שבתחזית הקודמת התייחסו לרפורמת המיסוי של טראמפ כסיכון מרכזי, הפעם היא זכתה להתייחסות מצומצמת. החשש הנוכחי הוא ממלחמת סחר עולמית שתביא להאטת הצמיחה העולמית. עוד התייחסו לאיומים הגיאו פוליטיים העולמיים, ובעיקר הסכם הגרעין עם איראן ותהליך השלום עם צפון קוריאה.
מי שלקח חלק בתהליך מצד הממשלה היו נציגי אגף הכלכלן הראשי, אגף התקציבים, והמועצה הלאומית לכלכלה. ואילו במגזר הפרטי נציגים מחברות הראל ביטוח, בנק לאומי, פסגות, מנורה מבטחים, עמיתים, דיסקונט, לידר שוקי הון, מיטבדש ו-IBI.
ההכנסות ממסים הגיעו ביוני ל-24 מיליארד שקל, עלייה של 6%
בעוד שהוצאות המשרדים האזרחיים היו אמורות לגדול ב-5.3% בפועל עלו ב-6.9%, הוצאות מערכת הביטחון גדלו ב-3.5% בעוד שהיו אמורות לרדת ב-0.5%. הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עמד על 1.9% זאת כאשר בתקציב הנוכחי יעד הגירעון שאושר עומד על 2.9%. אולם 12 החודשים האחרונים כוללים בתוכם גם את החודשים האחרונים של 2017, בהם נרשמו הכנסות חריגות ממסים, כאשר אלו ייצאו מהחישוב הגרעון צפוי להגיע ליעד המקורי.
סך ההכנסות ממסים עמדו בחודש יוני האחרון על 24 מיליארד שקל. בניכוי תיקוני חקיקה, דחיית החזרים והקדמת יבוא כלי רכב בדצמבר 2016 (שהביאו ליבוא נמוך ברבעון הראשון של 2017), עלו ההכנסות בשיעור ריאלי של 6% לעומת חודש יוני 2017. הגביה ממסים ישירים עלתה ב-3% והגביה ממסים עקיפים עלתה ב-8%.
ההכנסות ממיסוי מקרקעין נטו הסתכמו ביוני 2018 במיליארד שקל, גבייה דומה ליוני 2017. במס שבח נטו נרשמה עלייה של 4% , ובגביית מס רכישה נטו נרשמה ירידה בשיעור של 5%.
ההכנסות ממס קניה מיבוא עמדו ביוני על 1.4 מיליארד שקל, עלייה של 2% לעומת הכנסות יוני 2017, מצד אחד נרשמה ירידה בעקבות יבוא דלק וסיגריות וכתוצאה מביטול מס קניה על אלקטרוניקה בידורית, אולם מצד שני, היה באותו חודש יבוא גבוה במיוחד של כלי רכב היברידיים יקרים כתוצאה, מהעלאה צפויה במס יוקרה על כלי רכב אלו, עלייה הכריזה בחודש שעבר רשות המסים.
סך גביית המסים בשני הרבעונים של השנה עמדה 74.4 מיליארד שקל, כ-600 מיליון שקל פחות מהתחזית. אמנם לא מדובר בפער גדול מהמתכונן אך הוא מעיד כי "חגיגות עודפי הגבייה" מהשנתיים האחרונות תמו.