חברה ממשלתית תוכל להשעות עובדים רק לתקופה של 45 יום ולאחריה תחויב באישור בית הדין לעבודה

הצעת החוק שונתה מהקריאה הטרומית ותחול עתה רק על עובדים מחברות ממשלתיות ותאגידים סטטוטוריים. השעיית עובדי מדינה תישאר תחת נציבות שירות המדינה גם לאחר 45 יום.

יאיר כץ צילום: יח"צ

על פי נוסח החוק שעבר בקריאה טרומית ייקבעו דיני משמעת אחידים על כל התאגידים הציבוריים והחברות הממשלתיות וכן השעיית עובדי המדינה תיעשה רק על ידי בית הדין למשמעת, ולא על ידי נציב שירות המדינה כפי הנעשה היום. הצעת החוק צומצמה היום בוועדה והיא מחילה את השינויים בחוק רק על עובדים מגוף ציבורי שאינם עובדי מדינה – קרי עובדים מחברות ממשלתיות ותאגידים סטטוטוריים שלגביהם טרם נקבע בחוק כל דיני השעיה ואלו נעשו בהתאם להסכמות של העובדים עם המעסיקים. כעת לאחר שיאושר החוק החדש, יוכלו המעסיקים להשעות רק לתקופה של 45 יום ולאחריה יחויבו באישור של בית הדין לעבודה.

ועדת הפנים אישרה את הצעת החוק ביום חמישי האחרון. יו"ר הוועדה ח"כ יואב קיש אמר בדיון: "הייתי רוצה לראות הסדרה מלאה של הנושא לגבי כל הסקטורים בשירות הציבורי בהקמת בית דין משמעתי שירכז את כל הנושא עבור כל הגופים הציבוריים. אבל במצב הנוכחי שלרשויות המקומיות יש בית דין משמעתי ולעובדי המדינה קיימת הנציבות, צריך להתעסק במה שלא מוסדר עדיין.

חוק זה בא לתקן מצב שבו עובדים מוצאים את עצמם בסיטואציה שהעונש שלהם זה כבר התהליך. סופו של התהליך יכול להיות בלא כתב אישום אך אלו תקופות זמן ארוכות מאוד שבהן עובד שלא אשם נפגע מהשחרה של תדמיתו, ממאבק כלכלי וביכולת לשרוד".

עו"ד גיא דוד מנציבות שירות המדינה הציג בוועדה נתונים על תהליכי ההשעיה: "מתוך 80 אלף עובדי מדינה, מדווח לנו על פתיחה בחקירה פלילית של בין 350 ל- 500 עובדים בשנה. מתוך כל זה, יש בשנה 200 הליכים של בקשות השעיה כאשר חלקם הם הליכים חוזרים של עובד שהושעה כבר בשנה הקודמת. ממוצע ההשעיה הוא של שנה וחצי אך קיים גם עובד ש-10 שנים כבר מושהה כי טרם הסתיים ההליך הפלילי שלו. בחצי השנה הראשונה לזמן ההשעיה, עובד זכאי למחצית משכרו אך לאחר מכן הוא כבר מקבל שכר מלא".

אילה וינשטיין מהמשרד לביטחון פנים אמרה כי "בהצעת חוק זה נגרום לכך שחומרי חקירה יבואו לבית הדין לעבודה בזמן קרוב להליך פתיחת החקירה. חשיפת חומרי החקירה בשלב זה, יכול לפגוע בתהליך החקירה".