נפטר במאי הסרט "שואה", קלוד לנצמן, בגיל 92

לנצמן נולד בשנת 1925 בבואה-קולומב שבצרפת, למשפחה יהודית בעלת שורשים במזרח אירופה. בעקבות גירושי הוריו בשנת 1934 עברו קלוד, אחיו הצעיר ז'אק

(לימים סופר, תסריטאי וכותב שירים) ואחותו אוולין (אוולין ריי, לימים שחקנית תיאטרון) יחד עם אביהם לבריאוד שבמחוז לואר עילי (Haute-Loire).

קלוד לנצמן. יוצר הסרט "שואה" צילום: HBO

בספטמבר 1938 חזרה המשפחה לפריז, שם המשיך קלוד את לימודיו בבית הספר קונדורסה ובו נחשף לראשונה לאנטישמיות. בגיל 18 הצטרף לנצמן לתנועת ההתנגדות הצרפתית והשתתף בלחימה בנאצים בפרובינציית אוברן. הוא התמחה בפילוסופיה בסורבון ומאוחר יותר התמנה למזכיר המגזין הצרפתי הספרותי-פוליטי "זמנים מודרניים".

ב-2001 קיבל לנצמן פרס על מפעל חיים מטעם סינמטק ירושלים. ב-2009 יצא ספרו האוטוביוגרפי "הארנב מפטגוניה", שזיכה אותו בפרס ויצ"ו צרפת הספר תורגם לעברית בידי חגית בת-עדה וראה אור בהוצאת כתר בשנת 2011.

סרטו הראשון, "ישראל, למה", הציג ראיונות עם דמויות שונות בישראל של תחילת שנות ה-70, בהם רן כהן, יגאל ידין וצ'רלי ביטון.

סרטו השני, "שואה", הביע את גישתו של לנצמן לנושא תיעוד השואה: לנצמן התנגד נחרצות לחקירת הסיבות לרוע של גרמניה הנאצית. אורכו של הסרט 9 שעות והוא כולל אך ורק ראיונות וצילומים עכשוויים של האתרים בהם התחוללה השואה, ללא חומרים מצולמים מתקופת

השואה. לנצמן גם הוציא לאור ספר בשם "שואה" המהווה את תמליל הסרט.

בסרטו השלישי, "צה"ל", שחקר את המיתוס הצה"לי, נקט לנצמן בגישה דומה וכלל בסרט אך ורק ראיונות עם דמויות שונות, בהן אריאל שרון, אהוד ברק, עמוס עוז ואביגדור בן-גל.

ב-1997 וב-2001 יצאו שני סרטים שכוללים סיפורים שלא זכו להיכלל בסרט "שואה": "Un vivant qui passe", העוסק בסיפורו של נציג הצלב האדום שנשלח לדווח על המתרחש בטרזיינשטט, ו"סוביבור" (שם הסרט במקור: "סוביבור, 14 באוקטובר 1943, ארבע אחה"צ") העוסק במחנה סוביבור ובבריחה ממנו. בראשית 2014 יצא סרט נוסף של לנצמן המתבסס על חומר שלא נכלל בשואה, "אחרון הלא-צדיקים" המספר את סיפורו של בנימין מורמלשטיין, ראש היודנראט האחרון בטרזיינשטט.

לנצמן השאיר אחריו אישה ושלושה ילדים (שרה סיגל, פליקס לנצמן ואנג'ליקה לנצמן).