השוק ערוך לתפנית במדיניות המוניטארית - האם גם הנגידה קרנית פלוג?

התקשורת הכלכלית הגיבה בהתרגשות ובהפתעה רבה לתחזיות בנק דיסקונט לפיהן ריבית בנק ישראל תעמוד בסוף השנה הבאה על 1% לעומת 0.1% (ריבית נומינאלית אפסית) כעת. לפי הפרסום של הבנק, צפויה הוועדה המוניטרית של בנק ישראל בראשות קרנית פלוג, לבצע ארבע העלאות ריבית עד לסוף 2019. גורמים בכירים רבים בשוק אמרו לכלכליסט כי המודלים והתחזיות שלהם מנבאים בדיוק אותו תסריט: עד סוף 2019 הריבית במשק תעמוד על 0.75%-1%.  

בתחילת השבוע הבא צפויה הוועדה המוניטרית של הבנק המרכזי להחליט על גובה הריבית במשק. הבנק יותיר את הריבית ללא שינוי גם הפעם, ברמה של 0.1% כאמור, אך העניין של השוק הוא פחות במה שקורה בהווה ויותר צופה פני עתיד - מה שחשוב ומעניין יותר הוא התחזית של חטיבת המחקר בבנק ישראל בכל הקשור לשינויים הצפויים בריבית בהמשך הדרך. עד כה, לפי העדכונים האחרונים של כלכלני הבנק, התפנית במדיניות המוניטרית צפויה כבר ברבעון האחרון של 2018. 

נתוני המאקרו האחרונים עומדים מאחורי הציפיות להעלאת ריבית בקצב מהיר יותר מכפי שצופה היום בנק ישראל - לאחר יותר משלוש שנים של ריבית אפסית. ראשית, האינפלציה מרימה ראש - לפי כל פרמטר אפשרי. הציפיות האינפלציוניות משוק ההון לשנה קדימה (יחס בין תשואות אג"ח ממשלתיות לא צמודות לתשואות אג"ח ממשלתיות צמודות) כפי שמדד בנק ישראל לאחרונה, נוגעות לראשונה מזה שנים בגבול התחתון של יעד יציבות המחירים שקבעה הממשלה (בין 1% ל-3%). 

במקביל, גורמים בשוק ההון אשר בידם נתונים על חוזים עתידיים על המדד (אינפלציה) יודעים לומר היום כי השוק מתמחר אינפלציה של 1.3% תוך שנה - בתוך היעד. גם האינפלציה השנתית (12 חודשים אחורה) צפויה להיכנס אל תחום היעד (למרות שכעת היא עומדת על חצי אחוז בלבד). השכר הריאלי במשק ממשיך להמריא בקצב מרשים ולפי נתונים מנוכי עונתיות, הוא עלה בחודש מרץ האחרון בכמעט 6% לעומת מרץ 2016.

כל הסביבה המאקרו-כלכלית השתנה והיא מאפשרת לדבר על העאלת ריבית. גם קצב הצמיחה במשק היה גבוה מהצפוי, מה שמאפשר לנגידה קרנית פלוג  להעלות ריבית מבלי לפגוע בפעילות הריאלית של המשק; כמו כן, כוחות הייסוף שאפיינו את המשק בשנים האחרונות נחלשו אחרי שהעודף בחשבון השוטף במאזן התשלומים (כניסת הדולרים בנטרול יציאתם מהמשק) התמתן - מרמה של 3.5 מיליארד דולר לרבעון במהלך 2016, לרמה של 2.5 מיליארד במהלך הרבעונים של 2017 ולרמה של 1.8 מיליארד דולר בלבד ברבעון הראשון של 2018.

נתון נוסף שצריך לקחת בחשבון הוא פער הריביות המתרחב בין ישראל לארה''ב, שמגיע ל-180 נקודות בסיס - פער כזה שלא נרשם מאז 2007, ערב משבר הסאב-פריים. פער זה נותן את אותותיו בשוק המט''ח כאשר הישראלים מתחילים להמיר שקלים לדולרים. התמתנות במגמת הייסוף של השקל היא אולי הדבר החשוב ביותר מבחינת בנק ישראל לקראת העלאה אפשרית של ריבית (בכל מקרה, על הפרק כרגע רק תחילת תהליך נורמליזציה בריבית ולא מדיניות מצמצת של ממש). 

בנק מרכזי נוהג לפעול על פי מבט קדימה, שכן הוא מכוון להשפעה על הנתונים העתידיים - והשפעת הצעדים שלו ניכרת רק כמה רבעונים לאחר קבלת ההחלטות. זו הסיבה לכך שכבר חצי שנה אחד מחברי הוועדה המוניטארית תומך בעלאת ריבית. בפדרל ריזרב החלו להעלות ריבית חצי שנה לפני שהאינפלציה נכנסה אל תוך היעד, ובנק ישראל בהחלט יכול לבחור בגישה דומה. נראה שהמשקיעים והשוק מוכנים וערוכים לכך - השאלה היא האם קרנית פלוג וחבריה בוועדה המוניטארית מוכנים גם הם?

קרנית פלוג צילום: עמית שאבי