"רפואה מודעת מין ומגדר היא צעד גדול לשיפור איכות הרפואה"
התחום הצובר פופולריות בארץ ובעולם מבקש לפעול להעלאת המודעות להבדלים בין גברים ונשים. פרופ' מרק גלזרמן: "מדובר במהפכה של ממש בטיפול בבני אדם"
בשיתוף מערכת זירת הבריאות
רפואה מודעת מין ומגדר היא מדע חדש הנמצא בשנים האחרונות בהתפתחות מואצת, הן בארץ והן בעולם. תחום זה פועל להעלות את המודעות לכך שקיימים הבדלים משמעותיים בין המינים בכל מערכות הגוף, דבר המצריך שינוי בהתייחסות ובגישה.
"רפואה מודעת מין ומגדר מבקשת למעשה לענות על שלוש שאלות עיקריות", מסביר פרופ' מרק גלזרמן, מנהל המרכז לחקר רפואה מודעת מין ומגדר בבית החולים בילינסון, יו"ר החברה הישראלית לרפואה מודעת מין ומגדר ומי שכיהן עד לא מכבר גם כנשיא החברה הבינלאומית. "השאלה הראשונה: מדוע לאותה המחלה בדיוק יכולים להיות סימפטומים שונים אצל גברים ואצל נשים? השאלה השנייה: מדוע השכיחות של מחלה מסוימת שונה אצל גברים ואצל נשים? השאלה השלישית: מדוע אותה התרופה יכולה להשפיע אחרת על גברים ועל נשים? ומכאן, מדוע תופעות הלוואי שלה עלולות להיות שונות? התשובה לכל השאלות הללו היא שהביולוגיה והסביבה יכולים לגרום לתפקוד שונה של מערכות הגוף בכל מין ומגדר – וכמובן שיש לכך קשר ישיר בכל הנוגע לבריאות ולחולי. אפשר בפירוש לומר כי רפואה מודעת מין ומגדר היא צעד גדול לשיפור איכות הרפואה בגברים ובנשים".
מחקרים לגברים בלבד
חשוב לדעת: יותר מ־70% מהמחקרים באשר למחלות ולתרופות נעשים על גברים ולא על נשים, כולל, אגב, מחקרי מעבדה בבעלי חיים. "יש כמה וכמה גורמים לכך שמרבית המחקרים נעשים על אוכלוסיית הזכרים, ומדובר בין היתר גם בהיבט הכלכלי – היות ובמחקרים מהסוג הזה העלות הכספית גבוהה פחות", אומר פרופ' גלזרמן, "כאשר משלבים במחקרים גם נשים או נקבות, צריך לקחת בחשבון גם הריונות, תנודות הורמונליות ופרמטרים נוספים שהופכים כל מחקר למורכב ויקר יותר. היום, על רקע קפיצת הדרך שעשתה הרפואה מודעת מין ומגדר, ניתן לראות שהתודעה השתנתה. בעיתונות הרפואית המקצועית המובילה, כמו גם במוסדות הממנים, כבר לא מוכנים להתייחס למחקרים שבהם אין חלוקה שווה בין גברים ונשים – אלא אם מדובר במחקר ספציפי שנוגע למין מסוים – כמו למשל מחקר על סיבוכי לידה, שבו כמובן אין שום סיבה לשילובם של גברים".
פרופ' מרק גלזרמן, יו"ר החברה הישראלית לרפואה מודעת מין ומגדר צילום: רויטל טופיול דוגמאות נוספות שמביא פרופ' גלזרמן: "דיכאון נחקר בעיקר בקרב נשים, ומכאן, שהקשה על תובנות באשר לאוכלוסייה הגברית. צריך להבין: סימני הדיכאון בנשים וגברים יכולים להיות שונים לחלוטין. מעבר לתסמינים הקלאסיים כמו עצבות, התבודדות, הזנחה עצמית ונדודי שינה, אצל גברים יכולים להתקיים תסמינים נוספים כמו תוקפנות, פנייה לסמים ולאלכוהול וחיפוש מופרז של יחסי מין. כמעט מיותר לציין כי תסמינים אלו כלל לא נתפסו בעבר כתסמיני דיכאון. לא כולם מודעים לכך: שיעור ניסיונות התאבדות בעולם המערבי אצל נשים גבוה פי ארבע מזה אצל גברים, אולם בכל האמור בניסיונות התאבדות שצלחו הכמות גבוהה אצל גברים פי ארבעה מאשר בקרב נשים. בעוד אצל נשים ניסיון התאבדות הוא הרבה פעמים זעקה לעזרה, אצל גברים המטרה במרבית המקרים היא לסיים את החיים חד וחלק. גם האמצעים הם שונים: נשים מסתייעות בעיקר בכדורים או שהן חותכות ורידים, לעומתן גברים קופצים מהגג או יורים בעצמם – כלומר ההליך הוא בלתי הפיך. השורה התחתונה ברורה: היום כל גורם שמטפל בבני אדם חייב לדעת שיש הבדלים בין גברים ונשים – ולא משנה אם הוא רופא, פסיכולוג, דיאטן, איש חינוך או מורה ליוגה – מדובר במהפכה של ממש בטיפול בבני אדם, הן במישור הרפואי והן במישור הלא רפואי".
"צימאון אדיר לידע"
החברה הישראלית לרפואת מין ומגדר נוסדה באופן רשמי בשנת 2009, כשבאחרונה החליטה על שינוי שמה לחברה הישראלית לרפואה מודעת מין ומגדר. "הגופים המקבילים אלינו בעולם אמנם עדיין נקראים חברות לרפואה מגדרית, אבל אנחנו החלטנו לתת לחברה שלנו שם חד וברור יותר", מפרט פרופ' גלזרמן, "הסיבה לכך היא שאנו סבורים שהעיסוק של התחום שלנו אינו רק מגדר והגדרה, והוא מתייחס הן לחלק הביולוגי והן לחלק הסביבתי. בהקשר הזה אני יכול לומר שישראל היא מהמדינות המובילות בתחום, ויש אצלנו צימאון אדיר לידע – לא רק במסגרת הקהילה המדעית אלא גם בקרב הציבור הרחב".
כנס החברה השנתי נערך באחרונה במרכז הרפואי רבין בפתח תקוה, התומך ברפואה מודעת מין ומגדר מזה שנים רבות ומארח דרך קבע את האירועים הקשורים אליה. הכנס שהתקיים זו הפעם השביעית (והופק על ידי עוז הפקות, כנסים ואירועים) – הוקדש לנושא השעון הביולוגי על נגזרותיו השונות. "למושג הזה הנקרא שעון ביולוגי משמעויות רחבות", מרחיב פרופ' גלזרמן, "שעון ביולוגי נמצא בכל ייצור חי, הוא מכוון את החיים ונמצא בכל תא ותא. לא ניתן לחיות בצורה אופטימלית ללא התחשבות בשעון הביולוגי. שעון זה מכוון על ידי מרכז שמתקתק אצלנו במוח – זהו מרכז קטן מאוד מבחינת הגודל (כשליש מילימטר בסך הכל), אך בעל השפעה עצומה על הגוף שלנו. הוא המנצח על מערכות השעונים הביולוגים בגופנו על מנת שאלו יתפקדו בקצב מסוים, עם התאמות יומיומיות בהתאם לסביבה. חריגה מהמחזוריות עלולה להגדיל את הסיכוי להתפתחות חולי ולפגיעה באיכות החיים".
על תכני האירוע מספר פרופ' גלזרמן: "מעל 250 אורחים הגיעו לכנס שקיימנו בבית החולים בילינסון ובהם שני מרצים מובילים מגרמניה ומאנגליה. הרצאתו של פרופ' טיל רוננברג עסקה בסוגיה האם השעון הביולוגי מתקתק אחרת אצל גברים ואצל נשים, ואילו ד"ר נאיאטנרה סנטי דיברה על השעון הביולוגי בהקשר של שינה וערנות בקרב גברים ובקרב נשים. הרצאות נוספות באירוע עסקו בין היתר בשעון הביולוגי בהיבטים של מין ומגדר בפוריות ובגיל הרביעי. היה בהחלט כנס מוצלח מאוד, פורה ומקצועי, ואנחנו כבר עם הפנים קדימה אל המשך העשייה".
לכתבות נוספות היכנסו אל זירת הבריאות >>
