התחזית מסין: יותר רובוטים מבני אדם

“איני יודע בדיוק מה זה אומר מוח יהודי, אבל אני חושב שהכוונה היא שיש הרגלים בתרבות היהודית שעושים את היהודים והישראלים ליותר חדשניים ומאלתרים”, אמר אמיר גל אור, שותף מייסד באינפיניטי, ביום השני של ועידת ההשקעות הרביעית של ישראל וסין Innovation בפאנל שהביא טעימה מהחדשנות הישראלית. “היהודים תמיד היו מיעוט ותמיד נאבקו מול עמים אחרים והיו צריכים להמציא את עצמם שוב ושוב. זה הפך לנכס שלנו”.

אחד היזמים בפאנל היה עמי דרור, מנכ”ל Leaplerner, המלמדת ילדים לכתוב קוד. “כתיבת קוד היא דרך לפתח חשיבה”, אמר דרור. “אמרו לי שבסין יודעים ללמוד, אבל חסרה חדשנות. הקמתי את החברה עם שני יזמים סינים. פיתחנו אפליקציה שתלמד ילדים. כל ההורים שהראינו להם את זה אמרו שבסין לומדים עם מורה, ולמדנו איך צריך לעשות את זה. העברנו את הכל לפלטפורמת און ליין, המורה יכול להיות בכל מקום וללמד את הילדים היכן שהם יכולים. אנחנו מלמדים ילדים להיות חדשניים, מלמדים אותם אמנות ותרבות ומשחקים. תוכנית ההליכה שלנו לשוק היתה עבודה עם תאגידים. בשנגחאי אנו עובדים עם מספר בתי ספר ללימוד כתיבת קוד ורוצים לעשות את זה בכל סין. אנחנו מלמדים כל שפה. עד כה לימדנו 10,000 שיעורים.

ועידת ההשקעות סין-ישראל הרביעית. מחליפים רעיונות, מחפשים משקיעים צילום: עמית שעל

יזם נוסף בפאנל היה אלון גץ, מנכ”ל חברת Rideon, שפיתחה קסדה לעוסקים בסקי. “יש הרבה דמיון בין מה שקורה במטוס ובין מה שקורה בסקי או בכל פעילות ספורט בחוץ. אתה צריך לתקשר עם חבריך בלי לכתוב, אלא הכל דרך היישום ובלי להשתמש בידיים”, סיפר גץ, טייס חיל האוויר. “רצינו פידבק ולכן נתנו לכמה אנשים לנסות את הטכנולוגיה שלנו בסקי. אני יכול להפעיל כל דבר שאני רוצה בתוך הקסדה באמצעות המבטים שלי. בסקי אי אפשר להשתמש בידיים אי אפשר לפתוח מפה, אבל יש לי הכל בקסדה, ויש לי כפתור מצוקה שמאפשר לקרא לעזרה”.

אמיר גל אור ועמי דרור צילום: עמית שעל

יזם נוסף בפאנל היה הואנג ז'יאונרינג, מנכ”ל חברת הרובוטיקה הסינית Cloud Minds, המפתחת רובוטי שירות. "המהפכה האמיתית הבאה תגיעה מעולם הרובוטיקה", אמר ז’יאונרינג. "עד היום עיקר העניין היה ברובוטי הייצור, אבל אנו מאמינים שהעתיד הוא ברובוטי השירות בתחומי הטיפול והאבטחה. מייסד סופטבנק מסיושי סאן מאמין שבתוך 30 שנה מספר רובוטי השירות יעלה על מספר האנשים באוכלוסייה כולה. רובוטי שירות מקצועיים יפתרו בעיות קטנות מאוד, ויחליפו בני אדם. אנו בונים מערכת רובוטית שבה יתאפשר לשים את המוח של הרובוט בענן. מערכת זו תלמד ותשתפר כל הזמן ותאפשר לנו ליצור למעשה מערכת הפעלה לכל עולם רובוטי השירות. נוכל דרך הענן להפעיל מיליוני רובוטים. יש לנו רובוט אבטחה שיכול להחליף בני אדם בשמירה, ויכללו מערכות מעקב ואיתור גז ועשן. אנח רוצים לבנות רובוט לעיוורים, ניתן להם עין רובוטית. החזון שלנו הוא לספק לכל משפחה רובוט נני עד 2025”.

דובר נוסף בפאנל היה רן באק, סגן נשיא בכיר בטאבולה, שמחברת בין אנשים למידע. “אנו ממליצים על תוכן שהמשתמש לא יודע שקיים”, אמר באק. “אנו אוספים הרבה מידע על המשתמש, מה אתה רוצה, מתי אתה רוצה, ועושים זאת בכל פלטפורמה. אנו לא אוספים מידע על האדם, אלא על התנהגות אנשים ועל הדרך שבה הם רוצים לגלות מידע חדש ולקבל אותו. האם האדם רוצה וידאו, טקסט ובאיזה מכשיר לקבל את זה. אנחנו מתנהגים שונה בכל מכשיר, במובייל נקרא משהו שונה מאשר נקרא במחשב ובבוקר נקרא מאמר אחר מחומר שאותו נקרא בערב. אנחנו ממליצים על הכל בכל מקום. יש לנו 1.3 מיליארד משתמשים ייחודיים, 1.5 מיליארד קליקים בחודש, 470 מיליארד המלצות, אנחנו מספקים תוכן במגוון שפות, בסמרטפון אנחנו מקום שלישי ברמת החשיפה אחרי גוגל ופייסבוק.

רן בק צילום: עמית שעל

דובר נוסף היה מר ג'ן, מנכ”ל חברת המזגנים Gree. "ב-2012 נכנסנו לייצור חכם”, אמר, “התחלנו למדוד את הייצור שלנו וחנכנו את המפעל האוטומטי שלנו. השקענו הרבה בייצור חכם בחמש השנים האחרונות והקטנו את כוח האדם ב-13 אלף עם המעבר לייצור אוטומטי והרווח שלנו עלה ב-50%”.

משתתף נוסף בפאנל היה אמיר אשל מהתעשייה האווירית, שאמר: "בעבר השוק הצבאי הוביל את השוק האזרחי, אבל לאחרונה קמות חברות אזרחיות עם טכנולוגיות חדשניות ללא קשר לעולם הצבאי, ובחברה שלנו אנו חיים בין הטכנולוגיות החדשות והייצור החדש. זהו מתח שקיים תמיד בין שני עולמות. לא תמיד העולם הטכנולוגי מוכן לייצור, ולעתים יש פריצות דרך בעולם הטכנולוגי שמייתרים צורך של טכנולוגיה ואצלנו מנסים לעבוד על שניהם ביחד".

ICI Vision: רשת הצלה לרשתית

כ-340 מיליון איש בעולם סובלים כיום מלקות ראייה ברמה כזו או אחרת. ICI Vision מסוגלת לסייע לרבים מהם. "אנחנו מטפלים בכל מי שסובל מראייה ירודה שמקורה במחלות רשתית", אמר המייסד והמנכ"ל טל לוטן. "אותם אנשים רואים את העולם עם כתמים שחורים במרכז שדה הראייה שלא מאפשרים להם להתמקד בעצמים. הפתרונות הקיימים היום מבוססים על אופטיקה שמסוגלת להגדיל או להסיט את התמונה ביחס לראייה, אך הם לא פותרים את הבעיה ולא מתמודדים עם הפגיעה שנוצרה".

טל לוטן צילום: עמית שעל

הפתרון שפיתחה החברה הוא משקפיים שמבוססים על טכנולוגיות הקרנה לרשתית, מצלמות קדמיות ומצלמות מעקב עיניים. "באמצעות למידה אישית של הפגיעה של כל מטופל, המשקפיים יכולים להקרין ביחס לפגיעה של המטופל תמונה מתוקנת בעוצמות אור שונות, באמצעות אלגוריתמיקה ועיבוד תמונה בזמן אמת לצורך זיהוי האובייקט שעליו מתבונן המשתמש”, הסביר לוטן. "האלגוריתם מחדד את קווי המתאר, מעצים את הניגוד ומוסיף תיאורים באזורים החשוכים, ומאפשר לראות תמונה מועצמת של המציאות".

לחברה יש כבר אבטיפוס פעיל שנוסה על כ-60 מטופלים. סדרת הניסויים האחרונה הראתה שיפור משמעותי במבחני ראייה שונים. המוצר צפוי להגיע לשוק בייצור המוני בתוך כשנתיים.

GreenQ: אינטרנט הדברים מגיע לפח

“אנחנו חברת האינטרנט של הזבל הראשונה בעולם, אנחנו עושים IoG, Internet of Garbage”, אמר שלומי אשכנזי, המייסד והמנכ”ל של GreenQ. "אנחנו עושים בקרה ואופטימיזציה לאיסוף פסולת, בדגש על אוטומציה מלאה ללא מגע יד זבלן".

המערכת החכמה שהחברה פיתחה - שכוללת מצלמה, חיישני עזר, מחשב ומערכי שידור ו-GPS - מותקנת על משאיות אשפה ומדווחת על כל פעולה של המשאית. למשל במשאיות לאיסוף אשפה ביתית המערכת מדווחת על כל פח שהונף, איזה סוג פח זה וכמה אשפה הוא הכיל.

שלומי אשכנזי צילום: עמית שעל

"התוצר הראשוני הוא לוח בקרה שמציג בזמן אמת מה קורה בשטח”, סיפר אשכנזי. “במקביל אנו לומדים את הדפוסים של האיסוף ויכולים להתריע על חריגות כמו פספוס של פח או איסוף לא מאושר (למשל של פסולת בנייה) או הטלת אשפה במקומות אסורים. המערכת גם מחוללת דו"חות תקופתיים שמאפשרים להצליב דיווחי ספקים עם ביצועי אמת. ברמת הביג דאטה יכולה החברה לייצר מפת תפוקת אשפה שמציגה את כמויות האשפה לפי נקודות איסוף. זה הבסיס לתכנון נכון של לו"ז האיסוף, תוואי הנהיגה, צי המשאיות ועוד. אפשר גם לחלץ אינדקטורים לשינויים דמוגרפיים כמו התבגרות אוכלוסייה או כניסה של סטודנטים לשכונה מסוימת בהתאם לסוג האשפה".

המוצר של החברה כבר נמצא בשימוש של שבע רשויות מקומיות בישראל, ובקרוב מתעתדת החברה להיכנס לפעילות בלוס אנג'לס. "הוכחנו מעל 30% חיסכון, והמערכת כבר משרתת יותר מ-103 אלף תושבים ואספה כ-9,000 טונות אשפה", סיפר אשכנזי.

Imagry: מכונית אוטונומית בלי רדאר

מכוניות אוטונומיות זה עסק יקר. הן דורשות פיתוח של מערכות ייעודיות רבות ויקרות כמו לידאר או רדאר, והפיכתן ליישומיות אפשרית רק לאחר מיפוי מדויק ומפורט של סביבת הנסיעה. אבל הטכנולוגיה שמפתחת Imagry יכולה לחסוך את כל האופרציה הזו. "הטכנולוגיה שלנו מאפשרת נהיגה אוטונומית תוך שימוש במצלמות רגילות בלבד", אמר מנהל ההנדסה של החברה מוחמד אבוקרה. "אנחנו לא משתמשים בטכנולוגיות כמו מיפוי HD לצורך נהיגה, רק בפיד שמתקבל בזמן אמת מהמצלמה, שאותו אנו מנתחים באלגוריתם בשם Aleph Zero, שמתכנן את ניווט הרכב בזמן אמת. זה מאפשר לנו לנהוג גם בדרכים שלא מופו בעבר".

מוחמד אבוקרה צילום: עמית שעל

לדבריו, הטכנולוגיה של החברה יכולה להוזיל משמעותית את עלויות הפיתוח של מכונית אוטונומית. "מכיוון שאנו משתמשים רק במצלמות, יש עלות נמוכה מאוד לעומת מערכות שדורשות מיפוי עומק. גם עלות החומרה הרבה יותר קטנה. מצלמה אחת עולה 400 דולר, לעומת 60 אלף דולר לעלות של לידאר".

כיום מפתחת החברה שתי פתרונות אפשריים לשיווק: פתרון מבוסס תוכנה בלבד שיכלול את אלגוריתם הבינה המלאכותית של החברה; ופתרון שמשלב מערכת מצלמות ומספק מענה שלם יותר. "המוצר נמצא עדיין בשלב הפיתוח", אמר אבוקרה. "התוכנית שלנו היא להשיק את המוצר בקליפורניה ברבעון הראשון של 2019".

Modli: מותק, הבגדים התארכו

חנויות האופנה לנשים גדושות בבגדים רבים שהבדים שלהם קטנים, כלומר קצרים, צמודים וחושפניים. אלא שלא לכולן הטרנד הזה מתאים. "יש הרבה נשים בכל העולם שמתקשות למצוא בחנויות רגילות בגדים עם שרוולים יותר ארוכים, בלי מחשוף, שמלות ארוכות יותר", אמרה מייסדת ומנכ"לית Modli, נאוה בריף-פריד. “כיום הן משקיעות המון זמן בלעבור חנות-חנות, לחפש בגדים שמתאימים להן, וזה לוקח המון זמן. הן קונות באמזון, בחנויות מקומיות, במותגים שיש להם גם גזרות יותר צנועות. הבעיה היא שמאוד קשה למצוא בגדים כאלה, ולנשים אין מקום אחד שהן יכולות לסמוך עליו, שזה המקום שלי".

נאוה בריף-פריד צילום: עמית שעל

הפתרון של מודלי הוא modli.cc, מרקטפלייס מקוון שאפשר להגדיר כ-eBay לאופנה צנועה. "אנחנו בונים מקום שנותן לנשים האלו אפשרות למצוא בית לאפנה שלהן. אנחנו מרכזים את כל המעצבים שמוכרים אופנה צנועה ויצרנו מאגר עם יותר מ-9,000 מוצרים צנועים, המאגר הגדול בעולם של אופנה צנועה", אמרה בריף-פריד.

כיום השוק העיקרי של החברה הוא ארצות הברית. "יש לנו 200 אלף מבקרים בחודש”, אמרה בריף-פריד. “יש המון נשים מארה"ב שמחפשות אופנה צנועה - אוונגליסטיות, פרוטסנטיות, מורמונות, קצת מוסלמיות וגם קצת יהודיות שבאות לחפש ביגוד צנוע. אנחנו רוצים לייצר נאמנות למותג, רעיון ואידאלים שמיליוני אנשים מתחברים אליהם, שפשוט לא קיימים כיום".

לסין הגיעה בריף-פריד כדי לחפש שיתופי פעולה. "אנחנו רוצים להיכנס לשווקים אחרים ותמיד גם בודקים אופציה להשקעה", אמרה. 

Young Engineers: תכנות זה משחק ילדים

אמיר עשור, מייסד ומנכ”ל Young Engineers, הקים לפני עשר שנים רשת שמלמדת ילדים הנדסה באמצעות לגו, והיום היא פעילה ב-48 מדינות. "חלק מלימודי ההנדסה התבססו על תכנות ורובוטיקה, אבל אז גיליתי שילדים לא רוצים לתכנת", סיפר.

אמיר עשור צילום: עמית שעל

"הם בונים רובוט מלגו, נהנים ממנו מאוד, לא רוצים לפרק אותו. אבל עצם התכנות שלו מעולם לא הסב להם הנאה. לגו, שמובילים את שוק הרובוטיקה לילדים, פיתחה שפת תכנות גרפית. אז אולי ילדים לא סבלו, אבל זה עדיין לא היה כיף. אז החלטנו לקחת את שורות הקוד, להוציא אותן מהמחשב ולהכניס אותן לקוביות פיזיות, שמכונות אלגובריקס".

הקוביות עובדות כמו קוד אמיתי ועושות שימוש בפרמטרים, פונקציות, תנאים, לולאות. "כל מה שיש בשפת תכנות בסיסית ממומש על יד המערכת שלנו", הוסיף עשור. "הילדים בונים רובוט, מניחים על לוח קוביות פונקציה ופרמטר כדי ליצור קוד, וכאשר לוחצים פליי הקוד משודר לרובוט שמבצע פקודה אחר פקודה. המערכת גם מאפשר לילדים להבין איזו פעולה מבוצעת בכל רגע, וכך לתקן את הקוד במקרה שמשהו השתבש. זו פלטפורמה מצוינת לפיתוח חשיבה ביקורתית, יכולת פתירת בעיות וחישוביות מתמטית. פיתוח המוצר הושלם וכיום מתקמדים בהכנתו לייצור המוני".