החקירה שמאיימת להוריד את שרגא ברוש מהעץ

כמעט שבוע אחרי פרסום דבר מעצרו וחקירתו של יו"ר התאחדות התעשיינים שרגא ברוש בחשד לניסיון העלמת מס בהיקף של 1.5 מיליון שקל, דבר אחד ברור: גם כשחזקת החפות עומדת לו, הכתם התדמיתי על מי שאמור לייצג יותר מ־1,500 מפעלים וארגונים שמעסיקים כחצי מיליון עובדים, אינו רק בעיני המתבונן אלא מקבל ביטויים מוחשיים מאוד בשטח. גורם שמכיר את ברוש אמר ל"כלכליסט": "הוא ממש הסתבך, וזה חבל כי הוא לא נוכל, הוא אפילו לא מבקש החזר הוצאות כשהוא מטפל בענייני ההתאחדות מחו"ל".

עננת החשדות המרחפת מעל ראשו של ברוש הספיקה בימים האחרונים להקפיץ את יריביו בהתאחדות התעשיינים. ברוש נטוע היטב בהתאחדות - הוא שימש כיו"ר שבע שנים עד 2013, אז נאלץ להיפרד מתפקידו על פי תקנות ההתאחדות, והוחלף על ידי צבי אורן, שאיתו הוא מסוכסך עד עצם היום הזה. ב־2015 הוא חזר להתאחדות והשלים קדנציה נוספת בתחילת השנה, ובינואר האחרון - ללא מתנגדים ונמנעים - נבחר שוב לשלוש שנים נוספות. לפי תקנון ההתאחדות, אין אפשרות להיבחר לקדנציה שלישית.

לאורך השנים ברוש, שלא חושש מעימותים ואומר את אשר על ליבו, צבר יריבים לא מעטים בהתאחדות. באחרונה גברה הביקורת כלפיו סביב כמה מהלכים שהוביל. הראשון הוא קידומו של רובי גינל, הכלכלן הראשי של ההתאחדות, למנכ"ל. גינל נחשב לאחד האנשים הכי מקורבים ונאמנים לברוש, ולדמות אפורה יחסית לעומת המנכ"ל היוצא אמיר חייק. בנוסף, הוביל ברוש לעזיבתם של כמה פקידים מקצועיים ואיכותיים את ההתאחדות - נקודה זו משמעותית על רקע טענות שלפיהן עם הזמן הפך את ההתאחדות לקן מקורבים.

המהלך הבא ברשימת הצעדים השנויים במחלוקת שהוביל היה הסכמתו להעלאת שכר המינימום באפריל - שהובילה את חברו לשעבר הנרי צימרמן (מנכ''ל טרילידור ויו"ר מרחב צפון של ההתאחדות) לצאת במחאה פומבית נגדו, כולל מכתב חריף נגד המהלך. ולבסוף, יוזמתו של ברוש להגדלת הפרשות המעסיקים לביטוח לאומי בהיקף של 0.36 נקודות אחוז כדי להגדיל את קצבאות הזקנה ("מזדקנים בכבוד"), שנתפסה בידי כמה תעשיינים בולטים כמהלך תמוה שאינו משרת את התעשייה הישראלית אלא להפך.

כעת המתנגדים זוקפים את ראשם. "חשוב להבין: התעשיינים מדברים זה עם זה כל הזמן. החקירה הזו יכולה להימשך שנה אבל גם שנתיים ושלוש. ההתאחדות נמצאת במגעים מול הממשלה כל הזמן, וזה לא נראה טוב", הסביר גורם בכיר שמכיר את התאחדות התעשיינים היטב. לפי תקנון ההתאחדות, מנכ''ל קוקה־קולה רוני קוברובסקי, המכהן כיו''ר מועצת התאחדות התעשיינים, הוא זה שצריך להחליף את הנשיא במקרה של נבצרות - מכל סיבה שהיא.

וזו הסיבה שישנם תעשיינים שמבקשים לקדם את מינויו של קוברובסקי כממלא מקום, אף שמספרם לא נראה גדול, והם מסרבים לדבר בפומבי. מנגד, הן בהתאחדות והן בסביבתו של ברוש מכחישים בתוקף כי יש פניות כאלו, הן במישרין והן בעקיפין, וגם מכחישים שמתקיימים מגעים או צפויות להתקיים פגישות בנושא. כמו כן הסבירו כי קוברובסקי לא ביקש או פנה לבצע החלפה כלשהי, וחלק מהדברים שהתפרסמו בתקשורת הם "משאלות לב" של כמה גורמים.

החקירה הנוכחית של ברוש עלולה לסכל תוכנית נוספת של יו''ר ההתאחדות והארגונים הכלכליים שנמצאת כעת עדיין מתחת לפני השטח: כניסתו לפוליטיקה הארצית. כבר אחרי יוזמת "מזדקנים בכבוד", לא מעט גורמים, לרבות שר האוצר משה כחלון שדאג ל"מסמס" את התוכנית ביעילות, הרימו גבה והסבירו כי מדובר בצעד ראשון של ברוש לקראת כניסתו לזירה הפוליטית הארצית. בשנה האחרונה הספיק גם ברוש להתעמת עם שר הכלכלה אלי כהן, כאשר ההד האחרון של העימות נשמע בוועידת התעשייה של "כלכליסט" כשברוש פקפק באמינותם של נתונים על פתיחת מפעלים חדשים בפריפריה, שבהם התפאר כהן.

שרגא ברוש צילום: עמית שעל

הזירה הפוליטית איננה זרה לברוש: הוא כיהן בעבר כסגן ראש עיריית רמת גן ובשנת 2012 מונה ליו''ר מועצת מפלגת קדימה. במאי האחרון שב ועלה שמו כאחד המועמדים לרוץ לראשות עיריית רמת גן, וכאשר נשאל על כך לא הכחיש זאת ואף סיפר כי הוא מקבל פניות חוצות מפלגות להתמודד. בחודשים האחרונים דובר על כך שהיחסים בינו לבין יו''ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן התחממו מאוד, וכי ברוש מגלה עניין רב בתפקיד של שר כלכלי בכיר במסגרת הפוליטית הזו. עדות נוספת לחיבור עם ליברמן ניתן היה למצוא בתמיכתו של האחרון, שבלטה אל מול התנגדויות רבות, בתוכנית "מזדקנים בכבוד". כמה וכמה גורמים סיפרו ל"כלכליסט" על מגעים בין השניים. עם זאת, ממפלגת ישראל ביתנו נמסר כי "הטענות על מגעים כביכול אינן נכונות".

עסק שנוי במחלוקת

ברוש ואחיו יריב שנחקר אף הוא, הם הבעלים זה יותר מ־20 שנה של שני מפעלים: הראשון בברקן (שמייצר סיבים לשטיחים) והשני בנצרת (מפעל אריזה), שניהם מוטי יצוא ושניהם נחשבים מצליחים כלכלית. לפני כחודשיים נחשף ב"כלכליסט" כי ב־2016 אישר מרכז ההשקעות של משרד הכלכלה מענק בהיקף 4 מיליון שקל למפעל י. ברוש (שמה הרשמי של חברתו של ברוש) שהתחייב לבצע השקעה של 20 מיליון שקל - הנחשבת השקעה עצומה - לצורך פיתוח שווקים ומוצרים חדשים ובעיקר לצורך חידוש הציוד (מודרניזציה של תהליך הייצור).

אבל דווקא החברה החדשה יותר של ברוש, עושרד, היא זו שמושכת הרבה מאוד אש וביקורת ציבורית מאז הקמתה ב־2014. ברוש פתח את עושרד, שמשווקת גז טבעי (רוכשת גז ישירות משותפויות הגז ומוכרת אותו למפעלים תוך גזירת קופון) עם עופר עיני, לשעבר יו"ר ההסתדרות וחברו הקרוב.

בהיותו הבעלים של עושרד עוררה תמיכתו של ברוש במתווה הגז - שהיה קריטי להצלחתה של עושרד - ביקורת ציבורית חריפה. למרות זאת המיזם לא התרומם, כפי שמעיד אחד המעורבים בו. כשנה בלבד לאחר הקמת החברה ניסו ברוש ועיני למכור חלק מהחברה, אבל הצליחו רק להכניס אליה שותפים בעלי שם, דוגמת הפרסומאי יורם באומן ורו''ח ראובן שיף, שכיהן כיו''ר לשכת רואי החשבון.

מאז הספיק ברוש להסתבך גם עם שותף מיעוט וחברו הטוב דודו וולף, שאף שימש כיו''ר המטה שלו, כאשר האחרון ביקש למכור את חלקו בחברה (5%) לגורם שנחשב "מפוקפק". הסכסוך זכה להד תקשורתי ולאחר מסע משפטי ארוך הסתיים בפשרה. ניתן להסביר את כישלונה המסחרי של עושרד במבנה השוק הבעייתי של שיווק הגז, שכן הצרכנים הגדולים (מפעלים ותחנות כוח) מסוגלים לנהל משא ומתן ישירות מול שותפויות הגז ואינם זקוקים לברוש ועיני, כשהטענה היא שמה שנותר לחברות שיווק גז כמו עושרד (ישנן כמה במשק), זה להסתפק ב"פירורים". עובדה זו לא מנעה טענות על ניגודי עניינים של ברוש שמנסה למכור גז למפעלים שהוא מייצג, ולדברי הטוענים יתרונו המובנה מול אותם מפעלים מחבל בתחרות.

חזית עם רשות ההגבלים

ברוש נקלע גם למחלוקת עם הממונה על הגבלים עסקיים עו"ד מיכל הלפרין סביב אישור מיוחד שקיבלה ההתאחדות מרשות ההגבלים לנהל עבור מפעלי התעשייה שהיא מייצגת משא ומתן לרכישת גז במשותף. לאחר קבלת האישור, ביקשה בינואר 2017 ההתאחדות לבחון אפשרות להעניק גם לחברות משווקות (כמו עושרד) היתר לנהל משא ומתן לרכישת גז עבור קבוצה של מפעלים – דבר שהקפיץ את הלפרין ואיים לעכב את המהלך. על כל פנים, נכון לעכשיו, חברתו של ברוש ועיני אינה מספקת רווחים לבעליה. היא אינה קשורה ישירות לחשדות נגד ברוש, אבל ניתן להניח שהם ודאי לא יתרמו לניסיונות החוזרים ונשנים של ברוש ועיני לשקם אותה.

מטעמו של ברוש נמסר כי "ברוש כופר בכל האשמות. יש לו רקורד נקי של עשרות שנים גם בזירה העסקית וגם בזירה הציבורית. אם נפל פגם, אז הוא נעשה בתום לב ולא בזדון. ברוש מקפיד על דיווחים בהתאם לחוק לאורך כל השנים. הוא פועל בהתנדבות וממרצו למען ציבור התעשיינים ולמען הכלכלה והחברה וימשיך לעשות כך מתוך אמונה שבסוף החקירה תוכח צדקתו".

בסביבתו מסבירים כי "מדובר על אירוע נקודתי ולא מתמשך גם על פי הטענות הקשות ביותר. לגבי עושרד, מדובר בחברה פרטית שלא תנהל את עניינה בעיתון וכי הסכסוך מול וולף - נגמר. לגבי 'הפניות' להחלפתו בהתאחדות מדובר בהמצאות. אין ולא היתה פנייה כזו ככל שידוע לנו. בהקשר של כניסה לפוליטיקה נמסר כי "ברוש לא נמצא במקום הזה אלא פועל למען התעשיינים".