המדינה תובעת 5 מיליון שקל מרופא בכיר שרשם פטנט על מוצר שפיתח בבית חולים ממשלתי
לפי כתב התביעה, הזכויות לפטנט שרשם ד"ר מוריס טופז שעמד בראש המחלקה לכירורגיה פלסטית בהלל יפה שייכות למדינת ישראל
20:2203.07.18
המדינה תובעת 5 מיליון שקל מהפלסטיקאי הבכיר ד"ר מוריס טופז בטענה כי זה רשם פטנט על המוצר TopClosure שפיתח בזמן שהיה עובד מדינה ולכן הזכויות בו שייכות למדינה. התביעה הוגשה היום (ב') באמצעות עוה"ד ליעד וטשטיין ושמעון בנימין ממשרד ליעד וטשטיין ושות' ועו"ד אסנת דפנה מהיחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה לבית המשפט המחוזי מרכז.
על פי כתב התביעה, ד"ר טופז הוא רופא בכיר המתמחה בכירורגיה פלסטית אשר עמד מאז שנת 1991 בראש היחידה לכירורגיה פלסטית בבית החולים הלל יפה עד לפרישתו. במהלך עבודתו פיתח התקן רפואי לאיחוי וריפוי משופר של פצעים. להתקן ישומים שונים לסגירה ואיחוי זמניים של פצעים במהלך ניתוחים והוא יכול להוות גם פיתרון זמיני לאיחוי פצעים בטיפולי חירום בשדה הקרב או באירועים מרובי נפגעים וגם תחיליך לאיחוי םצעים באמצעות תפרים. ההתקן משמש בין השאר לניתוחים אורתופדיים, פלסטיים ואסתטיים. התקן זה הוצג בפרסומים שונים כ"אחת ההמצאות הישראליות המוסילות בתחום הטיפול בפצעים". ובכתב התביעה צוין כי ד"ר טופז רשם פטנטים המגנים על הטכנולוגיה ופועל לשווק את המוצר תחת השם TopClosure במדינות רבות וביניהן ארה"ב, סין, הודו, דרום אמריקה, אפריקה ואוקראינה.
צילום: sasint/Pixabay בכתב התביעה נכתב כי "ההתקן והטכנולוגיה שפיתח ד"ר טופז הן בבירור "המצאת שירות" כקבוע בחוק הפטנטים. כל הזכויות בהם נתונות למדינה, מעבידתו של ד"ר טופז". עוד צוין כי הטכנולוגיה שפיתח קשורה באופן ישיר ומובהק לפעילותו בבית החולים בתחום הכירורגיה הפלסטית ונובעת מפעולתו ותחומי אחריותו במסגרת בית החולים. "בכל הנוגע לעובד בכיר החב חובת אמון מוגברת לקדם את האינטרסים של המעביד, כל המצאה אליה הגיע בתקופת שירותו הנוגעת לתחום פעילותו היא בגדר המצאת שירות", נכתב. "הדברים נכונים כמובן במיוחד כאשר מדוב בעובד בכיר כדוגמת ד"ר טופז העומד בראש מחלקה בבית החולים ותפקידו כולל גם מחקר וגיוס מחקרים ומימון ליחידה בראשה הוא עומד".
בכתב בהתביעה צוין כי נעשו מספר ניסיונות מצד המדינה לפתור את הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט, אולם מגעים אלה, אף שנמשכו תקופה ארוכה, לא הולידו הסכמות.
עו"ד ליעד וטשטיין צילום: עדי ארד בכתב התביעה נכתב כי ד"ר טופז הסתיר את פיתוח הטכנולוגיה ורישום הפטנטים מהמדינה ובכך הוא "הפר את חובת ההודעה על פיתוח אמצאות הקבועה בחוק הפטנטים ומחייבת עובד מדינה למסור הודעה מפורטת על כל אמצאה שפיתח". עוד נכתב כי "לאחר מכן, גם כאשר פנתה המדינה לד"ר טופז בעקבות פרסומים בעיתונות על ההתקן הרפואי, המשך להתל במדינה ובין השאר הסתיר את העבודה כי רשם פטנט בישראל על ההתקן שהוא משווק ברחבי העולם".
ב-2016, בתגובה לאחת מפניות המדינה בנושא, השיבו במכתב באי כוחו של ד"ר טופז, עוה"ד ישראל ציגנלאוב ודוד פטר, בו נכתב כי "ד"ר טופז מכחיש כי ההמצאה פותחה בעקבות עבודתו במרכז הרפואי הלל יפה וכי פותחה בזמן עבודתו". עוד הוסיפו כי "הבסיס להמצאה הינו ידע וניסיון בסיסי ביותר ושכלול של המצאות ידעות קודמות". עוד נטען כי "על אף המאמצים הגדולים של ד"ר טופז בפיתוח וקידום ההמצאה ועל אף ההשקעה הכספית הגדולה שהשקיע בה, נכון להיום, כשבע שנים לאחר רישום הפטנט, ההשקעה טרם נשאה פרי ולא הצליחה להניב רווח כספי או אחר. למרבה הצער ההמצאה לא נמצאת בשימוש ברוב המכריע של המחלקות והיחידות לכירורגיה פלסטית בארץ".
המדינה דורשת במסגרת התביעה כי ד"ר טופז ימסור דו"ח מפורט בדבר כל ההכנסות הקשורות לשיווק ומכירה של ההתקן ויעביר לידיה את כל הזכויות בכל פטנט או מדגם שהגיש. כאמור, עד למסירת הדוחות כספיים, תובעת המדינה תשלום בסך 5 מיליון שקל כפיצוי בגין גזל הטכנולוגיה, שיווק ומכירה של ההתקן, אך ייתכן שלאחר שימסרו הדוחות הדרישה תגדל.
בסיום התביעה ביקשה המדינה באמצעות עוה"ד וטשטיין בנימין ודפנה להדגיש כי תביעות בעניין המצאות שירות הן עניין עקרוני ולכן יש לבחון את הנושא "מעבר לנזקים הכלכליים שנגרמו למדינה בשל גזל טכנולוגיה פרמצבטית חשובה שהזכויות בה שייכות למדינה". נכתב כי "המדינה רואה חשיבות רבה במשימה על הקניין הרוחני המפותח בבתי החולים הממשלתיים. זהו משאב ציבורי ויש להבטיח שהציבור יזכה להנות מפירותיו".
התביעה נגד ד"ר טופז היא תביעה נוספת בסדרה של תביעות שהגישה המדינה נגד מסחור בלתי מורשה של טכנולוגיות שפותחו בבתי חולים ממשלתיים. לפני כשנה, בתביעה נוספת בה יוצגה המדינה על ידי משרד ליעד וטשטיין ושות' והיחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה, שילמה חברת אומריקס (חברת בת של תאגיד ג'ונסון אנד ג'ונסון) פיצוי בסך של כ-60 מיליון ש"ח בקשר למוצר "דבק ביולוגי" שפותח בבית החולים שיבא. בתיקים נוספים הגיעה המדינה להסדרים משולבים הכוללים תשלום תמלוגים ופיצוי כספי.
