המבקר מכין דו"ח על הפרטת דואר ישראל

הפרטת הדואר עושה צעד קדימה: ועדת השרים לענייני הפרטה צפויה לאשר הבוקר (ב') את הפרטת דואר ישראל ול"כלכליסט" נודע כי ישנם כבר מתעניינים פוטנציאליים ברכישה, ביניהם ענקית הלוגיסטיקה UPS. זאת כשבמקביל משרד מבקר המדינה כבר מחבר בימים אלה דו"ח שעוסק בהפרטה.

"החטיבה לביקורת תחומי כלכלה ותשתיות לאומיות במשרד המבקר מקיימת ביקורת על בנק הדואר ובכלל זאת גם על השינוי המבני וההערכות לקראת תהליך ההפרטה", מסרו ממשרדו של שפירא. פרק הביקורת יתפרסם לציבור במהלך אוקטובר הקרוב במסגרת הדו"ח השנתי – החלק הכלכלי.

ביום חמישי אישר דירקטוריון הדואר את מהלך ההפרטה. מי שיזם את המהלך היה מנהל רשות החברות הממשלתיות הקודם, אורי יוגב, אך שר האוצר משה כחלון טרפד אותו. כעת מי שמנהל בשטח את ההליך הוא מנהל רשות החברות הנוכחי ינקי קווינט.

מימין: יוסף שפירא מבקר המדינה ושר האוצר משה כחלון צילום: אלכס קולומויסקי, דנה קופל

לפי המתווה, 60% ממניות החברה יישארו בידי מדינת ישראל כאשר 40% מהמניות הנותרות יחולקו באופן הבא: 20% יונפקו לציבור באמצעות הבורסה לניירות ערך ו־20% יימכרו למשקיע אסטרטגי. בחירת התהליך תחל אך ורק אחרי אישור מהלך ההפרטה אך נודע כי ישנם שלושה סוגים של גופים שכבר הביעו עניין בדואר ישראל. הראשון, הן חברות הלוגיסטיקה הגדולות בעולם כגון UPS. גורם בכיר באוצר מסר ל"כלכליסט" כי הפריסה הגיאוגרפית והיכולת של החברה היא בעלת פוטנציאל עצום שאין לה אח ורע בישראל.

סוג אחר של חברות שהוזכרו בהקשר של רוכשות פוטנציאליות ושותפות אסטרטגיות הן חברות דואר בינלאומיות כגון חברת הדואר הגרמנית (דויטשה פוסט), שהופרטה ב־1995 וגלגלה כ־57 מיליארד יורו נכון ל־2014. גם קרנות פריווט אקויטי צפויות להביע עניין כאשר גורם המעורה בפרטים נקב בשמה של אייפקס.

סוגיה קריטית במהלך ההפרטה היא עתידו של בנק הדואר, מנוע הצמיחה והכנסות העיקרי של החברה, שלפי תיקון 11 לחוק הדואר מ־2012 חייב להיות מופרד מחברת דואר ישראל (דירקטוריון, הנהלה ועובדים), אלא שהפרדה זו הותנתה בכמה תנאים, לרבות הקצאת הון עצמי, תנאי שאינו מתקיים, ומעולם לא יצא לפועל. כעת מבצע בנק הדואר פעילות בנקאית בסיסית המתרכזת בעיקר בביצוע תשלומים, פעילות שמתקיימת לרוב באמצעות אפליקציות. חוסר ההיתכנות לביצוע ההפרדה מצריך את שרי התקשורת מאז 2012 לבקש מוועדת הכלכלה של הכנסת לדחות את ביצוע ההפרדה. עד כה, נאלצו שרי התקשורת לבקש יותר משש פעמים את דחיית ביצוע החוק שהוא פרי תוצר של ועדות ממשלתיות ודו"ח מבקר המדינה הממליץ על הפרדת שתי החברות.

מנכ''ל בנק הדואר לשעבר, דורון ארבלי, אף התפטר אחרי שהבין שהפרטה וההפרדה תקועים. ארבלי ביקש לאשר תוכנית ובמרכזה הרחבת הפעילות של הבנק לרבות מתן הלוואות, קבלת פיקדונות, רישיון סולק, הנפק כרטיסי אשראי, פריסת כספומטים, אשראי ליבוא, כשלפי האומדנים שיוצגו היום הרחבה כזו תאפשר להגדיל את הרווחים של הבנק בכ־40 מיליון שקל נוספים ב־2018 ותוספת של 49 מיליון שקל בשנת 2019 (אחרי תוספת תקציב פיתוח של כ־25 מיליון שקל לשנה).

הפרדת בנק הדואר מחברת הדואר היא יוזמה של שר התקשורת דאז משה כחלון שביקש ב־2011 להפוך אותו לבנק חברתי בבעלות המדינה שיתרום להגברת התחרותיות בשוק הבנקאות וינגיש שירותי בנקאות לעשירונים הנמוכים. הנהלת הדואר חיבלה בניסיון ההפרדה שכן הבנק הוא מנוע הכנסות ורווח ולצורך כך הזמינה מחברת BDO נייר עמדה בנושא הקובע כי נכון יותר שלא להפריד את בנק הדואר מהחברה האם. ההחלטה הסופית תהיה של השרים בוועדה. ל"כלכליסט" נודע כי כחלון צפוי להותיר את בנק הדואר בידי דואר ישראל. גורמים בסביבתו של כחלון מציינים כי השר נחוש לפתח את הבנק ולהפוך אותו לבנק חברתי, ללא קשר אם יהיה חלק מדואר ישראל או בנפרד כשחלק מתמורות ההפרטה יהוו הון עצמי של בנק הדואר.