איך לומדים לאהוב את הרובוט שעובד לצידנו

הסיפור הטכנולוגי החמוד של השבוע היה פליפי (Flippy), הרובוט הופך ההמבורגרים שפיתחה Miso Robotics שנכנס לעבודה ב-10 מתוך 50 סניפי רשת CaliBurger האמריקאית. פליפי הוא בעיקר גימיק, שוס יחצני נחמד ללקוחות ולתקשורת וקיים סיכוי לא קטן שהוא יושבת תוך מספר שבועות לאחר שהעובדים במסעדה יבינו שהוא מתקשה בביצוע המשימה היחידה והפשוטה שלו.

אבל מאחורי פליפי ניצב היגיון מעניין ששובר את התפיסה המקובלת על שילוב רובוטים בשוק העבודה. החשש המקובל הוא שרובוטים, בינה מלאכותית וטכנולוגיית אוטומציה יחליפו עובדים אנושיים ויורידו את שיעור התעסוקה. אולם עבור מייסד ומנכ"ל CaliBurger ג'ון מילר פליפי משרת מטרה שונה לחלוטין: הוא מבצע את העבודה השחורה ומשחרר עובדים לביצוע מטלות שוחקות פחות כמו שירות לקוחות או סידור המסעדה. בראיון לוול סטריט ג'ורנל אמר מילר שהוא מעריך שפליפי יקל על גיוס ושימור עובדים.

פליפי בעבודה צילום: בלומברג

מילר מתייחס לבעיה אלמונית יחסית בשוק העבודה, לפחות זה האמריקאי: מחסור הולך וגובר בעובדים לא מיומנים, אנשים שיסכימו לבצע מטלות לא מספקות בשכר מינימום. רמות האבטלה הנמוכות זה שנים (3.8% בכלל המשק, 6% בקרב עובדי הסעדה) ומחסור של 844 אלף עובדים בתעשיית האירוח לבדה דוחפים רשתות שונות לפתרונות טכנולוגיים. הן פונות לטכנולוגיה לא כדי להחליף עובדים קיימים, אלא כדי לאייש משרות ולבצע מטלות שהן לא מצליחות למלא בעובדים אנושיים או שהתחלופה בהן גבוהה מדי.

למעשה, הטכנולוגיה לא רק שלא הפחיתה את הצורך בעובדים אלא הגדילה את הביקוש להם. רשתות מזון רבות גילו ששילוב טכנולוגיות לביצוע הזמנה עצמית, כמו אפליקציית מובייל או עמדות בסניפים, הגדיל את מספר ההזמנות וכתוצאה מכך הוביל לצורך ביותר עובדים כדי למלא אותן. רשת פאנרה ברד יצרה בשנתיים האחרונות 25 אלף משרות חדשות כדי להתמודד עם היקף ההזמנות שהגיעו באמצעים דיגיטליים.

"מעולם לא ראיתי שוק תעסוקה לחוץ כל כך", אמר לג'ורנל סמנכ"ל התפעול של דאנקן דונאטס בארה"ב סקוט מרפי. "אנחנו משקיעים זמן רב בהכשרת עובדים, וחודש לאחר מכן הם עוזבים". דאנקן דונאטס שילבה טכנולוגיות מרובות שנועדו לצמצם את מספר המשימות השחורות שעובדים מבצעים. בעבר הצמידו עובדי הרשת מדבקות כתובות ביד עם תאריכי תפוגה לאלפי המוצרים שנמכרו בסניפים; אשתקד התקינה החברה מדפסות ייעודיות למדבקות אלו.

איור: אסיה איזנשטיין

בסניפי רשת ארבי'ס הותקנו תנורים שצולים את הבשר ועוברים למצב המתנה שמשרים אותו חם וטעים. התנורים אפשרו לעובדי משמרות הערב להטעין את הבשרים בתום יום העבודה, כך שעובדי הבוקר לא נדרשו עוד להגיע ב-07:00 כדי להתחיל את הליך הצלייה הממושך שלוש שעות לפני פתיחת הסניפים. לדברי החברה, במקום לצמצם את מספר העובדים הם הופנו למשימות אחרות כמו שירות סועדים או סיוע בדלפק המכירה למכוניות (Drive Through).

אף שאיש לא פוסל את האפשרות שבעתיד רובוטים יחליפו בני אדם בתעשיית המזון, בשלב זה מדובר בעתיד רחוק מאוד. דאנקן דונאטס בדקה לפני שנתיים רובוט בריסטה להכנת קפה, אך המכונה היקרה בעלות 100 אלף דולר דרשה ניקיון ותחזוקה מרובים והתקשתה למלא אחר בקשות פשוטות כמו "מעט סוכר".

תמונה דומה עולה בתעשיות אחרות כמו מפעלי ייצור, וגם שם המחסור בכוח אדם דוחף חברות לשלב רובוטים. אין כמעט ספק שבעתיד רובוטים ו-AI יהיו מתקדמים ומורכבים מספיק כדי להחליף בני אדם במרבית העבודות. בתחילה עבודות פיזיות שחורות ורפטטיביות, ובהמשך גם משימות מורכבות יותר שדורשות ניתוח והיקשים לוגיים מתקדמים. אולם הסיכוי שזה יקרה בהיקף משמעותי בעשורים הקרובים נראה נמוך. הטכנולוגיה אולי מתפתחת במהירות, אבל הדרך פשוט ארוכה מדי.

גם החברות הפועלות בתחום מתחילות להבין זאת, ופרויקטים מורכבים ומתקדמים נזנחים במהירות לאחר שמתברר שעלותם גבוהה מדי והתוצאות לא מספיק משביעות רצון. בעקבות זאת, ובשילוב המצב החריג בשוק העבודה האמריקאי, החברות פונות לטכנולוגיה לא כדי להחליף עובדים אלא כדי לשמר את העובדים הקיימים ולהפוך את שגרת עבודתם לפחות שוחקת. הרובוט, מתברר, הוא לא יריב או אויב, אלא דווקא חבר.