המפרק התפשר עם נושה? שכר הטרחה יופחת
בהחלטה שעשויה לצמצם משמעותית את דרישות השכר של בעלי תפקיד בתיקי פירוק, קבעה השופטת מיכל אגמון גונן כי פשרה עם נושה לא תיחשב להחזרת החוב במלואו
יש כנראה אירוניה לא מעטה בעובדה שאחת ההחלטות המפורטות והמנומקות בנוגע לשכר טרחה של מפרקים ניתנה על ידי שופטת שבדרך כלל אינה עוסקת בתיקי פירוק. ההחלטה הסופית שנתנה אתמול (ב') השופטת ד"ר מיכל אגמון גונן בתיק בורגראנץ' עשויה להשפיע על דרישות שכר הטרחה בתיקי פירוק אחרים. השופטת דנה באריכות בשאלה מהו היקף החוב של בורגראנץ’ לנושים, והגיעה למסקנה מעניינת שאם תיושם בתיקים נוספים היא עשויה לצמצם משמעותית דרישות שכר טרחה של בעלי התפקיד. לפי אגמון גונן, אם בעל תפקיד מגיע לפשרה עם נושה ומשלם לו פחות מהסכום שתבע, הוא לא יכול להציג את הסכום שהתפשר עליו כאילו היה זה מלוא החוב של הנושה, וממנו לגזור את שכר הטרחה.
- העליון דחה את הערעור שהגישו מפרקי בורגראנץ': "יש לחשוף לנושים חומרי חקירה"
- עתירת מפרקי בורגראנץ’ הגיעה לעליון: בית המשפט יכריע אם עדויות צדיק בינו ייחשפו
- דרישה לנאמני מעריב: הראו פרוטוקולי חקירות
המפרקים שאול ברגרזון ואליעזר שפלר והכונס שלמה נס שילמו לפז 8 מיליון שקל כפשרה, כשתביעת החוב של פז עמדה על 13.5 מיליון שקל. על סמך זאת דרשו השלושה שכר טרחה של 2.4 מיליון שקל, שהם 11% מההחזר לנושים. נציגת הכנ”ר עו”ד נחמה אבן ספיר תמכה בבקשת מפרקים, אך השופטת סברה אחרת. אגמון גונן פירשה את המונח “נשייה מוכחת” כסכום שהוחזר בפועל,, שעליו מתבסס חישוב שכר הטרחה. ואף ציינה כי תביעת החוב של פז מעולם לא נדונה על ידי בעלי התפקיד, אלא הם מיד התפשרו עם החברה. לדבריה, האופן שבו הנאמנים דרשו לפרש את תקנה 8א, שלפיו תשלום פשרה הוא תשלום של 100% מהחוב, ממריץ אותם להתפשר עם הנושים. בסופו של דבר קבעה השופטת שפז קיבלה 70% מהחוב כלפיה, מה שהוביל לצמצום שכר הטרחה של שלושת בעלי התפקיד ב־350 אלף שקל, ואלה יחולקו לנושים הרגילים.
בנוסף לכך דנה השופטת בבקשה החריגה של עורכי הדין שחר בן מאיר ואיציק אבירם, שייצגו את הנושה אשפלסט בתיק, לפסוק לנושה שכר טרחה לאור העובדה שהתנגדותה להסדר הנושים שהציעו בעלי התפקיד גרמה לנושה הגדולה חברת פז לוותר על מאות אלפי שקלים לטובת הנושים הרגילים. אגמון גונן קבעה כי במקרים חריגים, כשברור שפועלו של הנושה סייע להגדיל את קופת הפירוק, יתאפשר לפסוק שכר טרחה כאמור. השופטת קבעה כי אשפלסט אכן תרמה להעלאת שיעור הדיבידנד לנושים הרגילים, ופסקה לה 48 אלף שקל שכר טרחה. היה בתחילה בית המשפט המחוזי (החלטת השופטת אגמון גונן לפסול את הסדר הנושים הראשון, הביאה לשיפור מצבם של הנושים בהסדר השני), ובהמשך בית המשפט העליון. (במסגרת הדיון בו נציג הכנ"ר הכפיש את השופטת ואמר שגוללה את בעלי התפקיד בזפט ונוצות אך בכל זאת הושגה פשרה ששיפרה את ההחזר לנושים. אשפלסט תקבל 48 אלף שקל שכר טרחה.
רשת ההמבורגרים קרסה באוגוסט 2008 ומונו לה כונס ומפרקים. מאחר שהיתה זו פגרת הקיץ של בתי המשפט, התיק התגלגל בין חמישה שופטים ולבסוף נחת אצל אגמון גונן. בקיץ 2013 ביקשו שלושת בעלי התפקיד לאשר הסדר נושים שכלל תשלום של 8 מיליון שקל לחברת פז (שעו"ד נס מונה ככונס מטעמה), שהוצגה כנושה מובטחת. השופטת אגמון גונן, בצעד יוצא דופן שנועד להגן על אינטרס הנושים הבלתי מובטחים, חשפה שהמפרקים הסתירו את הספקות שהיו להם לגבי מעמדה של פז. היא דחתה את הסדר הנושים ופסקה שהמפרקים שכחו את תפקידם.
בהמשך ערערו פז והמפרקים לבית המשפט העליון ונחלץ לעזרתם עו"ד איתי הס, אז היועץ המשפטי של הכנ"ר והיום שותף במשרד אגמון. הס טען שהשופטת "גוללה את בעלי התפקיד בזפט ונוצות", אמירה בוטה ויוצאת דופן נגד שופטת מחוזית. בבית המשפט העליון ביקר גם השופט יצחק עמית את השופטת, וטען שבית המשפט לא אמור להיות אפוטרופוס של הנושים, כלומר אם הנושים נפגעים ואין מי שיטען זאת בשמם, זו בעיה שלהם.