קופה ספורטיבית עם שאיפות: בשביל SUV לא קונים יגואר

צריך להמשיך בכביש שמתחיל בבית שמש ונוסע עד לבית גוברין כדי להיכנס לעולם האחר. קל מאוד לפספס את העולם האחר, מכיוון שהפנייה אליו מגיעה מהר מאוד. הכלל פשוט: כשווייז מתחיל להתריע על מצלמת מהירות מקדימה, צריך לקחת חזק ימינה. המצלמה הזו היא מצלמה ממזרה, הראשונה בישראל שמצלמת גם קדימה וגם אחורה, אבל אותנו היא לא מעניינת. אנחנו לקחנו ימינה. ושוב ימינה חזק, לחצר של המבשלה.

יש חנייה. אפשר לבחור שישייה מסוגים שונים, לזרוק בתא המטען ולנסות לעלות למרפסת. במרפסת יש חומוס וחומוס טוב קשה מאוד למצוא במרחק של פחות מקילומטר מהמקום שבו דוד הביס את גוליית. לפחות כך מספרים. עזבו אתכם מחומוס. עזבו אתכם מבירה. יש לנו יגואר. 

E-PACE. השם רומז שזו יגואר חשמלית כי יש לה בשם E. אבל אל תדאגו, היא לא חשמלית. היא בכניסה לכביש הכי טוב שיש באזור השפלהו, היא עומדת לתת חזק בראש.

יגואר E-PACE. רכב כביש שטח ספורטיבי אמיתי צילום: עמית שעל

איזו פרסומת מטופשת יש ליגואר E-PACE. היבואן קורא לה SUV. שברולט מייצרת SUV. טויוטה מייצרת SUV. שברולט וטויוטה אינן יגואר, אך מישהו ביגואר חושב שאולי הלקוחות שקונים יגואר E-PACE חושקים במכנה משותף עם מי שרוכש שברולט או קיה.

חבל, כי E-PACE היא יגואר אמיתי, לטוב ולרע. לטוב כי ביציאה ממבשלת הבירה מתחיל כביש קטלני, מהירות משוגעת על סיבובים שנמתחים רחוק־רחוק עד הכניסה של מושב עגור. סיבובים עיוורים, סיבובים פתוחים, סיבובים עם שיפוע, סיבובים בלי שיפוע. אספלט מעולה, טרי, עם ריח של גומי. SUV לא נוסע כמו יגואר E-PACE. יגואר E-PACE נוסע התקפי, נוסע חזק. למנוע של יגואר קוראים אינג'יניום. אינג'יניום זו מילת גנאי.

לוח מחוונים מעורב

כביש עולה, כביש יורד. מהר מאוד. ל־E-PACE יש כפתור קטן בלוח המחוונים ליד ידית ההילוכים, למצב ספורט. מצב ספורט מקשה את ההגה. מדהים כמה היגואר הזה יודע להתנהג, למרות שהוא רכב כביש־שטח. כי בתכל'ס הוא לא בדיוק רכב כביש־שטח. הוא יותר סוג של קופה ספורטיבית עם שאיפות להיות כביש־שטח.

הרכב הנראה נפלא. יש לו הנעה כפולה, הוא שרירי, יש לו גריל קדמי עם סמל של חתול. גם בשמשה הקדמית יש קווי מתאר של חתול וגם במחשב הרכב יש סמל של חתול.

לוח המחוונים מצוין וגם קצת לא מצוין. המצוין הוא שהרכב בנוי נפלא מבחינת הנדסת האנוש. הנהג והנוסע יושבים מקדימה בתוך צמד גומחות והנהג יכול לבחור תנוחת ישיבה מצוינת. מחשב השליטה מעולה. המושבים חובקים היטב. לא מצוין בגלל היעדר ידיות להעברת הילוכים מגלגל ההגה. לא מצוין כי ל־E-PACE יש שפע של מערכות בטיחות מקוריות, והיבואן בכל זאת מתעקש להתקין מערכת ישראלית שרק מצפצפת צפצופים חזקים. לא מצוין כי אין ל־E-PACE מערכת לזיהוי הולכי רגל. ההתקנה מכוערת, מביישת. כמו שעון רולקס עם צפצוף של קסיו. וגם הפלסטיקים שמתחת לקו הראיה של הנהג יכולים בהחלט להשתדרג.

תא המטען אינו גדול ומאחור אין הרבה מקום, כי זה לא בדיוק רכב שנבנה כדי שתקחו את הילדים לכדורגל. מה שכן, E-PACE יודעת לייצר מיצג של תאורה: בחושך היא מקרינה ליד הדלת דמויות של יגוארים. זה נשמע מטופש, וזה אכן מטופש, אלא אם ממש מתאמצים לחשוב שזה לא.

מבט מבפנים צילום: עמית שעל

לתפוס את הישבן

מושב עגור. פניה חזקה לשמאל. הכביש משריגים הוא רק ההתחלה: עלייה חזקה, 200 מטרים גובה. שמאל. ימין. שמאל. ימין. שמאל. כביש ארוך, אינספור פיתולים. אחר כך עלייה חזקה עם פנייה עיוורת ואז הכביש צונח. ושוב עולה. אופנוענים נוטים להיהרג כאן. E-PACE נותנת שאגה של אינג'יניום. טורבו. תאוצה חזקה קדימה. אם רק היו כאן ידיות להעברת הילוכים מגלגל ההגה, זה היה מושלם.

ההתנהגות של E-PACE מכוילת לשפיות מסוימת, עד הרגע שבו הישבן מאבד אחיזה, יוצא בחינניות חתולית לרוחב הכביש ומבקש מהנהג ללכוד אותו לפני שיתאחד עם הגדר. כיף לתפוס ישבן של יגואר, כמה שיותר מהר יותר טוב. יש משהו ייחודי ומרגיע באופן שבו ה E-PACE מתחברת לנהג, מחמיאה לו. מכונית טובה משדרת מידע לא רק דרך ההגה. מכונית טובה משדרת מידע דרך הדוושות, ודרך הכיסא. חוט השדרה אוסף מידע לא פחות מהידיים והעיניים, חש מתי המרכב מתעוות, מתי הוא מאבד אחיזה, מתי הוא חוזר.

התחושה הטובה הזו של חוט השדרה מתחלפת בדרך כלל מהר מאוד בצמרמורת כשהמכונית מאבדת אחיזה. אם המכונית טובה, זורמת, קלה לתפיסה, התחושה הטובה מתפשטת ביתר הגוף ורוצים שוב. אם המכונית לא טובה, הצמרמורת נשארת ויש גם בחילה. היגואר טובה. מאוד.

אך על התכונות האלה צריך גם לשלם: כשהכביש הקסום של מושב עגור מסתיים, E-PACE צריכה לחזור לעולם האמיתי, שם היא מאבדת את התכונות שהופכות יגואר אמיתית ליגואר אמיתית. קשה להיות ספורטיבית ומלכותית בפקק.

כשהיא לא בפקק, שילוב של כיול ספורטיבי מודגש עם סוג של פשטות, מחסור באלגנטיות והשקעה. בפקק יש ל־E-PACE פחות אופי. אולי זה הפלסטיק. האחות הגדולה, F-PACE, עושה את זה הרבה יותר טוב, אבל רק בגרסאות הבכירות.

שש בירות בתא המטען: הודית מכוערת, טריפל בלגית, חיטה מחוצפת; שלוש נפלו בנסיעה הפרועה, אך נשארו שלמות. הללויה. יגואר E-PACE בפירוש אינה SUV. היא יותר מכך: היא רכב כביש שטח ספורטיבי אמיתי. הבעיה היא שלא כולם באמת מעוניינים ברכב ספורטיבי. יש כאלה שפשוט רוצים SUV.