מהפכה באיכילוב: הדפסת תלת ממד בחדר הניתוח
כיצד מסייע עולם ההדפסות בתלת ממד לחולים אונקולוגים בבית החולים איכילוב? ד״ר שלמה דדיה, סגן מנהל המחלקה האורתופדית-אונקולוגית ומנהל המרכז לכירורגית תלת ממד בבית החולים, מספר בפודקאסט "שיחה מהעתיד" של בזק על המהפכה שהוא מוביל ועל הטכנולוגיה שעשויה לשנות את פני הרפואה הכירורגית בארץ ובעולם
בפודקאסט "שיחה מהעתיד" של בזק מספר ד״ר שלמה דדיה, סגן מנהל המחלקה האורתופדית אונקולוגית ומנהל המרכז לכירורגית תלת ממד בבית החולים איכילוב על המהפכה שהוא מוביל בהקמת המחלקה לרפואה בתלת ממד בארץ, ועל הטכנולוגיה שעשויה לשנות את פני הרפואה הכירורגית בארץ ובעולם.
לפני שנה וחצי הקים ד"ר דדיה את מחלקת רפואת תלת ממד בבית החולים איכילוב; synergy3DMed הם שותפים בלתי נפרדים לעשייה ולהקמת המעבדה פורצת הדרך. "עבדתי במעבדה בלונדון שעושה מחקרים באורתופדיה", מספר דדיה על תחילת הדרך, "בין השאר בתכנון כירורגיה וניתוחים עם שילוב הדפסות תלת ממד ומודלים. התלהבתי, קפצתי על המציאה כמוצא שלל רב ולקחתי את זה לתחום שלי – אורתופדיה אונקולוגית: תחום מורכב שבו מטפלים בעיקר בנוער וילדים, בטיפולים ממאירים של השלד והרקמה הרכה, ושכולל כריתות נרחבות ברמה גבוהה שמשאירים אותם עם חוסרים מאוד גדולים של עצם בגיל צעיר. אנחנו כידוע לא בוחרים את המיקום של הגידול, יש ניתוחים מאד מורכבים ואנחנו מתמודדים איתם בכלים שניתנים לנו עד אותו רגע".
לראות את הגידול בתלת ממד
הדפסות תלת ממד, מספר דדיה, קיימות כבר כ-20 שנה– ובכל זאת, לדבריו, מזנב עולם הכירורגיה אחר הטכנולוגיה הזו, למרות שבחדרי ניתוח יש היום ציוד מתקדם וחדשני, כמו רובוטי או היברידי, בשווי מיליוני דולרים. "הכירורגיה מאוד שמרנית ומכניסה טכנולוגיות בצורה הדרגתית ואיטית", הוא מנסה להסביר את הקושי, "והכירורגים עצמם מאוד שמרנים כיזה מקצוע של שוליה - אתה לומד את התורה ממנטורים ומיישם מה שהמנטור לימד, וקשה להכניס דברים חדשים".
כיצד מיושמת הטכנולוגיה הלכה למעשה בסיוע לחולים?
"הדבר העיקרי בבסיס הטכנולוגיה, הוא שכל הקבצים שהיינו רואים בדוממד, ניתן לראות בתלת ממד. אנחנו רגילים ככירורגים לעשות את השלמת התמונה התלת ממדית בראש, כל כירורג והתפיסה המרחבית שלו– בסוף מישהו אחד יורד לחדר הניתוח ומנתח. הדפסת התלת ממד מאפשרת לייצר מראש מודל, להמיר אתקובצי ה-CT וה-MRI למודל תלתממדי כך שנבין את הגידול על בוריו. זה הרבה יותר מדויק, ומבהיר איפה בדיוק הגידול נמצא ומה באמת אפשר לעשות; זה מאפשר לראות את הגידול בצורה מדויקת ולאתגר את הכירורגיה בלעשות עבודה מדויקת יותר שתעזור לשפר את איכות החיים של המנותח.
"ההכנה וההבנה טובה יותר של מנתח תלויה בתוכנית ניתוח טובה – זה לא מושרש בכירורגיה. אנחנו רגילים להיכנס לניתוח עם חוסר ודאויות וארסנל של תוכניות מגירה. ברגע שמגיעים עם תוכנית מסודרת שעברת על כל פרטיה הניתוח הרבה יותר פשוט".
שלמה דדיה העבודה, מגלה דדיה, רחוקה מלהיות פשוטה. הרבה אנשי מקצוע מעורבים ביישום הטכנולוגיה, כולל מהנדסים ומעצבים שעובדים בצמוד עם הצוות הרפואי. מכאן גם נגזרות עלויות גבוהות במיוחד; דדיה עצמו חבר בוועדה של משרד הבריאות שמטרתה להנגיש את הטכנולוגיה ולמצוא לה פתרונות כלכליים. "זו טכנולוגיה יקרה מאד, וכרגע אין עליה החזרים. נכון לעכשיו איכילוב לקח על עצמו את העניין מכיסו, והשימוש בה ממומן מתקציב בית החולים. הוועדה של משרד הבריאות צריכה לא רק לתמחר אלא לבדוק היבטים שונים של רגולציה".
כ-130 ניתוחים כאלו בוצעו בבית החולים בשנה הראשונה לפעילות הפיילוט, ועוד היד נטויה; "התחום בחיתולים", אומר דדיה, "ויש ניסיונות לפתח מעבדות דומות גם בבתי חולים אחרים, או להיעזר בנו".
קל להדפיס כבד?
הרפואה החכמה, כידוע, אינה מסתיימת בגזרת התלת ממד – והיא שולחת זרועות מחקריות ויישומיות גם לתחומים אחרים. כך, למשל, עולמות ה-vr– מציאות מדומה – המאפשרות, בדומה להדפסות בתלת ממד, לתרגם את הממצאים לתלת ממד אך עושה זאת באמצעות משקפי מציאות מדומה ולא מודלים מודפסים.
תחום מתפתח אחר הוא הביו פרינטינג - הדפסה של רקמות חיות, ממקבץ תאים ועד איבר.
"לגדל תאים במעבדה יודעים לעשות כבר שנים", מספר דדיה, "אפשר להעביר אותן דרך מדפסות עם ג'ל מיוחד שמשמש כדבק ביולוגי. ככל שהרקמה פשוטה יותר, כמו עור, קל יותר להדפיס אותה. אבל זה כמובן הסבר פשטני - וצריך לקיים את זה בתנאים פיזיולוגיים שיאשרו לרקמה להמשיך לחיות. יש חברות שכבר יודעות להדפיס רקמת כבד. אבל איך מכניסים פנימה את תאי הדם כדי שימשיך לחיות? זו השאלה.
"יש חברות שיודעות להדפיס עצמות. זה עדיין לא ייתן את כל חוזקות העצם ומאפייני העצם, אבל לא רחוק היום שזהיקרה. בארה"ב יש מעבדה מפורסמת שכבר מדפיס האיברים. יש היום מושתלי שלפוחית שתן שהודפסה בשיטת האלה.
• אתה רואה את עצמך כמוביל מהפכה?
"מהפכה זה גדול. אולי כחלוץ. זו עבודה סיזיפית, הרופאים עצמם מאוד סקפטיים. אני לא משווק פה מוצר, זה רעיון וזו שיטת חשיבה אחרת שיכולה להביא הרבה הישגים. אבל אלו שעושים את זה פעם-פעמיים ונשבים בתהליך – הם שלך לנצח".
האזינו לשיחה המלאה וגלו מה יכול ילד בן 9 להרוויח מהמעבדה החדשה, מהם הקשיים ביישום טכנולוגיות חכמות במדינת רווחה וכיצד יכול משרד הבריאות לסייע להטמעת השיטות המתקדמות.
האזינו לפרקים נוספים בסדרת הפודקסטים "שיחה מהעתיד " של בזק.
