דו"ח טכנולוגי
מחדל חטיפת הילדים: עובדי ההייטק יוצאים נגד רשות ההגירה בארה"ב
אנשי מיקרוסופט דורשים ממנכ"ל החברה לזנוח פרויקט שהיא מבצעת עבור רשות ההגירה על רקע חשיפת נהלי פירוק המשפחות שלה, האם פורטנייט יפיל את "חומת ברלין של הגיימינג" ולמה רק עכשיו קלטה פייסבוק שלא כדאי להציג לילדים פרסומות לציוד נשק
עיזבו את הילדים
לפני שלושה ימים נחשפו ההשלכות האיומות של מדיניות ההגירה אותה מנהיג ממשל טראמפ: יותר מ-1,300 ילדים הופרדו מהוריהם והועברו למתקני כליאה מאולתרים, בעוד המבוגרים גורשו מארה"ב. לפעמים השתמשו סוכני ההגירה בשקרים כמו "אנחנו לוקחים את הבת שלך למקלחת" - כדי שההורים לא יתנגדו. את הדבר המזעזע הזה מוביל שר המשפטים ג'ף סשנס, שפעל בהנחיית טראמפ; סשנס מצא דרך הזויה להצדיק את הזוועה: הוא ציטט פסוק מהברית החדשה שכביכול מצדיק כל חקיקה שלטונית - פסוק שצוטט הרבה בפי בעלי עבדים בתקופת מלחמת האזרחים האמריקאים.
מיקרוסופט היתה הראשונה לגנות את השלטון על המדיניות הקיצונית שלו. הגינוי שלה חזר לנשוך אותה תוך שעות ספורות, כשמישהו הזכיר שלחברה יש פרויקט גדול בתחום הענן שהיא מבצעת עבור רשות ההגירה האמריקאית. בהמשך היום, כבר החלו עובדי החברה לקרוא להנהלה לנטוש את הפרויקט. מספר לא ידוע של עובדים שלח מכתב למנכ"ל נאדלה, בו נטען שהם לא הצטרפו למיקרוסופט כדי לקחת חלק בפירוק משפחות. בנוסף, כמה מפתחים חיצוניים שעובדים עם ענקית התוכנה הודיעו שיפסיקו לשתף עמה פעולה - לפחות עד שתחסל את עסקיה עם הרשות.
מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה
החוזה עם רשות ההגירה הכניס למיקרוסופט 19.4 מיליון דולר - לא סכום פעוט. ואולם, כנראה שעדיף לחברה לספוג את עלויות ביטול הפרויקט ולא להיקלע למצב בו העובדים שלה תוהים האם אתי לעבוד אצלה. גוגל נתקלה באותו המצב כשנודע שהיא מסייעת לפנטגון לפתח כלי בינה מלאכותית למל"טים חמושים; במקרה שלה, עברו כחודשיים לפני שהתקפלה. נראה אם מיקרוסופט תתגלה כזריזה יותר. בינתיים, הסתפקה החברה בלהגיד שהפרויקט שלה לא כולל יישומי AI ותכונות זיהוי פנים מתקדמות, כאילו שזה אמור להניח את דעתם של העובדים.
לצד מיקרוסופט, הזדעזעו גם שאר חברות הטכנולוגיה ולא יכלו לשתוק - אך הן בהחלט ניסו; למעט הודעות גינוי כלליות מצד פייסבוק, אפל, גוגל ואחרות, לא ראינו אותן מבצעת אמיתי בשטח. כולן רק זימרו "אכן דברים קשים" והמשיכו בשלהן. כולן, פרט לאובר.
החברה, ששמה היה מילה נרדפת לחלאנות תאגידית בימי כהונת קלאניק כמנכ"ל, הופכת עורה לטובה: דארה קוסרשאהי, מחליפו, הורה למחלקה המשפטית של אובר (מהמיומנות ביותר בעמק הסיליקון, בזכות חטאי קלאניק) לספק ייעוץ וסיוע למהגרים. בנוסף, תרמה החברה 100 אלף דולר לארגוני הגנת זכויות מהגרים בארה"ב. אין מילים בפי; ממנו תראו וכן תעשו.
מנכ"ל אובר, דארה קוסרשאהי צילום: בלומברג
בעצם, יש: כמו בכל מגזר תאגידי, לא חסרה צביעות בהייטק. עד כדי כך, שטבעי לקשר בין הצהרות - כנות ככל שיהיו - ובין שורות רווח ומהלכי יח"צ. כל יזם, כל מנכ"ל, כל חברה שרואה עצמה כמוסרית צריכה להתייחס למחדל ההגירה הזה כהזדמנות להוכיח את האתיקה שלה - ולהראות לעובדים שיש דברים יותר חשובים מכסף. אחרת, היא עלולה לאבד אותם. וגם אם מבחינתן הכסף מדבר חזק יותר מבכי של ילד, כדאי להן לקחת בחשבון שהיעדר גבול אתי פוגע גם בכיס; אתמול פורסם שמשקיעי אמזון הזהירו את ג'ף בזוס מפני אחד הפרויקטים שלו, במסגרתו תספק החברה לממשלה כלי ריגול המוני אחר אזרחים. הנזק, אומרים בעלי המניות, יתבטא בביצועי החברה בבורסה, בנטישת עובדים ובתדמית שיהיה קשה ויקר לשקם.
מספרי חירום, התפקדו!
אפל צפויה להעביר אוטומטית את מיקום האייפון למוקד החירום 911 כשיתקשר אליו המשתמש. החברה פיתחה את הטכנולוגיה הזו עוד ב-2015, אך עתה שדרגה אותה כך שהמיקום יהיה מדויק יותר והעברת המידע תעמיס פחות על רשת החירום.
פינוי חירום. הסלולרי יכול להאיץ את התגובה צילום: שאטרסטוק
נהלי שיחות החירום משתנים ממדינה למדינה, ולרוב תלויה העברת המיקום בספקיות התקשורת. מדובר בשארית מהימים בהם הספקיות ניהלו את רוב השירותים שבטלפון, לפני מהפכת המובייל - שכחלק ממנה, פוצלו השירותים לספקי אפליקציות שונות. הגורם היחיד שמקשר בין כולן הוא מערכת ההפעלה, שנשלטת בידי המפתחת שלה ויצרנית המכשיר (ברוב המקרים - בעלי מכשיר אנדרואיד יכולים להתקין עליו איזו גרסה שיחפצו).
לי יש רק שאלה אחת: למה אנחנו לא מכריחים את כל יצרניות המובייל ומערכות ההפעלה לעשות מה שעשתה אפל? הסמארטפון הוא מכשיר שיכול להציל חיים בכל כך הרבה מקרים - שבחלקם, כל שנייה חשובה. אם תוטמע בטלפונים העברת מיקום יעילה, תשתפר מהירות התגובה של כוחות החילוץ, המשטרה והכיבוי. ואולם, יש עוד צד למטבע הזה: לא כל שירות חירום בכל מדינה כולל תשתית מקוונת יעילה, כזו שבכלל יודעת לקבל מידע ששיגר סלולרי ולחבר אותו בזמן לכוח הרלוונטי. במדינות אחרות - כמו שלנו, למשל - לשירותי חירום שונים יש מספרים שונים, תצורה בלתי יעילה שמעכבת את התגובה. יתכן שדווקא בהן צריך שיתוף מיקום מובנה ומיידי יותר מבאחרות.
חומת ברלין, גרסת הגיימינג
המשחק פורטנייט צובר תאוצה ונמצא בדרכו לנפץ שיאי פופולריות. עד כדי כך, שיתכן שיצליח להפיל את חומת ברלין של הגיימינג - זו שעומדת איתנה בין הפלייסטיישן של סוני והאקסבוקס של מיקרוסופט.
פורטנייט, משחק יריות שבמרכזו קרב רב משתתפים ברשת, הוא חוצה פלטפורמות בצורה כמעט מלאה: שחקני PC יכולים לשחק נגד שחקני מובייל, שחקני קונסולות יכולים לשחק נגד שניהם - אך ההפרדה בין הפלייסטיישן לאקסבוקס נותרה בעינה.
אין כניסה לבעלי אקסבוקס. פלייסטיישן 4
הגיימרים עצמם לא אוהבים את העניין, והחלו לצייץ בעד איחוד משפחות. ציבור חובבי במשחקים הוא מאוד ביקורתי ואקטיבי, כך שיתכן שזעמם יצליח להפיל את המחסום. אם היה תלוי הדבר במיקרוסופט, כנראה שכבר היתה בחומה דלת - אולי כזו שעולה כמה גרושים להשתמש בה. אבל סוני היא משהו אחר. ג'ון סמדלי, שכיהן בעבר כנשיא חטיבת הבידור המקוון בסוני, הסביר שהחברה פשוט לא רוצה שמישהו שקנה מוצר באקסבוקס יוכל ליהנות ממנו בסיוע הפלייסטיישן. מבחינת החברה, מי שרוצה קונסולת משחקים בה אפשר לשחק עם בעלי פלייסטיישן - צריך פשוט לקנות PS. סמדלי הגדיר את הסיבה כטיפשית, אך אמר שזו מדיניות סוני.
גישה דינוזאורית למדי מצד חברה שהצהירה לאחרונה שתתמקד בשירותי בידור מקוונים כמקור רווח עיקרי. נקווה שלחץ הגיימרים ורוח הזמנים יעשו את שלהם; סוני היא חברה משפיעה, שחבל שתדעך בגלל תפיסות מיושנות.
קצרצרים
1. פייסבוק הודיעה חגיגית שתפסיק להציג פרסומות לאביזרי נשק לקטינים. מה שמעלה כמה שאלות: א. מה נסגר עם האנושות? למה לקטינים יש בכלל נשק, כד כדי כך שמשתלם להציג להם פרסומות לאקססוריז? ב. באמת, פייסבוק? כמה זמן הצגתם פרסומות אביזרי נשק לילדים לפני שהחלטתם שזה לא רעיון מוצלח? מי קלט את זה, צוקרברג? או ה-AI שאתם אוהבים להתפאר בה? וג. אילו עוד מוצרים שקשורים לכלי משחית מקדמת פייסבוק לקטינים? נרתיק הלו קיטי לסכין פרפר? אלה טלסקופית בעיצוב לייט-סייבר? למה אין שום בקרה על מה שמפרסמים תוקעים ברשת החברתית?
נשק עם אביזרים. שומעת פייסבוק? זה לא לילדים צילום: בלומברג
2. אפליקציית הצ'ט אנדרואיד Messages הושקה בגרסת דפדפן. כמעט קראתי לה "המתחרה מבית גוגל לווטסאפ", אבל מסג'ס מתחרה בה בשוק הצ'ט בערך כמו שנבחרת ישראל מתחרה במונדיאל. מי שאוהב את מסג'ס יוכל עתה לעבוד עליה גם מהמחשב. שאר הציבור יוכל להתעלם ממנה גם שם.
3. אפל חוטפת קנס של 6.7 מיליון דולר באוסטרליה, על שסירבה לתקן מכשירי אייפון ואייפד שלא תוחזקו בידי מעבדות מורשות שלה. החוק האוסטרלי קובע שהצרכן הוא שייקבע מי יתקן לו את המכשירים שקנה - ושהיצרן לא יכול לסרב למי שבחר לעבור בין ספקי תחזוקה. זה חוק יפה וראוי שאני מקווה שיגיע לכל העולם - אבל עם קנס פיצי כזה, אין שום סיכוי שאפל תשנה את מדיניותה. אתם יודעים מה זה 6.7 מיליון בשבילה? היא הרוויחה יותר בזמן שלקח לכם לקרוא את הכתבה הזו.
4. ליפט נערכת לכניסה לתחום שיתוף הקורקינטים החשמליים והאופניים, בדומה למתחרתה אובר. בניגוד אליה, ליפט לא רכשה חברה שמפעילה שירות כזה, אך את תשתית התוכנה כבר יש לה: דלפה לרשת תמונת אפליקציית שיתוף קורקינטים ואופניים, כנראה חלק מפרויקט גדול יותר. חברות התחבורה השיתופית מנסות להרחיב את שירותיהן באמצעות כלים לשינוע אנשים לטווחים קצרים, מה שמכונה "המייל האחרון" - כלומר מנקודת הירידה מהמונית ועד למחוז חפצם. נראה כבר אם ליפט תקים שירות משלה או תרכוש את אחת השחקניות בשוק, כמו בירד, ספין או איקולטרה.
5. סטים, חנות משחקי המחשב הגדולה בעולם, משיקה תכונה חדשה שמאפשרת למשתמש לראות כמה כסף הוציא במצטבר על משחקים מאז נרשם אליה. מצד אחד מדובר בצעד מבורך שמהווה שירות לצרכן. אך מצד שני, הרבה גיימרים לא יודעים כמה בדיוק הוציאו על משחקים - קונים משחק, קונים לו הרחבות, טובין וירטואליים ועוד - וגם לא בהכרח רוצים לדעת. בדיוק כמו שלא ירצו לדעת כמה שעות מחייהם נשרפו על המשחק, משום שזה גורם להם להטיל ספק בנחיצותו של משהו שהם אוהבים מאוד.
