סיפורו של נהג: סרט חדש ומוצלח ליוצר “שטיסל”
אחרי הסדרה “שטיסל” מביים יהונתן אינדורסקי את “דרייבר”, סרט מרגש על חרדים ועל כוחן של מילים
יהונתן אינדורסקי עשה לא מעט דברים מצוינים לפני שהגיע לביים את סרטו העלילתי הארוך הראשון. ההישג הגדול ביותר שלו, לטעמי, הוא העונה השנייה של סדרת הטלוויזיה “שטיסל” שאינדורסקי יצר וכתב יחד עם אורי אלון. לפני כן הוא יצר את העונה הראשונה של “שטיסל”, וביים את הסרט התיעודי “זמן פוניבז’”. לפני כן, ובבית הספר לקולנוע סם שפיגל הוא ביים את סרט הגמר הקצר “דרייבר”.
“דרייבר” הארוך, שמגיע עכשיו לבתי הקולנוע אחרי שהוקרן בבכורה בפסטיבל ירושלים בשנה שעברה, הוא פיתוח, הרחבה ושדרוג של הדמות והסיטואציה שהוא המציא בסרט הקצר.
נחמן רוזונומי, בגילומו הנוגע ללב של משה פולקנפליק, הוא דרייבר. בעגה החרדית פירוש הדבר שהעבודה שלו היא להיותהנהג - דרייבר בעגה החרדית - שלוקח אנשים שזקוקים לצדקה אל עשירי העיר כדי לבקש כסף לטיפול במצוקות שלהם, לרוב אסון רפואי או כלכלי. בעבור השירות הזה, הכרת הכתובות של האנשים הנכונים והבאת הנזקקים אל פתח ביתם, מקבל הדרייבר עמלה מכל סכום שנתרם לצדקה.
”דרייבר”. מימין: משה פולקנפליק גיבור הסרט, עם מאור שוויצר ואבי דנגור צילום: איתיאל ציון
אבל רוזונומי לא עושה את העבודה הזאת רק בשביל הכסף. יש לו עניין מיוחד בסיפורים. הוא אספן של סיפורים. הוא פוגש אנשים, לעיתים באופן אקראי, ומבקש מהם סיפור.בתמורה הוא עוזר ללקוחות שלו לשייף ולשכתב את הסיפור שלהם, כמו במאי שעובד עם שחקן לפני העליה לבמה הואמציע להם את הדרך להפוך את הסיפור לאפקטיבי ואמוציונלי יותר, ומכאן גם רווחי יותר. לרוזונומי יש גם סיפור משלו, אבל נדמה שאף אחד לא באמת רוצה לשמוע אותו. אנשים שמחים לדבר על עצמם ופחות שמחים להקשיב לאחרים.
“דרייבר”, המתרחש בקהילה החרדית של בני ברק, הוא מעין פרפראזה מקומית מבריקה ל”יגון” (או “מועקה”) - הסיפור הקצר של צ’כוב. שם היה זה יונה העגלון שמחפש לקוחות כדי לספר להם את סיפורו העצוב שמעיק עליו, וכאן זה הנהג שרוצה לפרוק מעליו את הסיפור, להתוודות ולהזדכך. הוא גם מבין את כוח הקתרזיס שיש למילים ולסיפורים. מהבחינה הזאת, זהו סרט על כוחן של מילים ועל תפקיד הסיפורים במסורת היהודית, סיפורים שהם לא רק דרך להעביר מידע ורגש, אלא שיש בהם משהו מעולם השכמו תפילה יש בהם יכולת לא רק לתעד את המציאות אלא גם לשנות אותה. ולכן, כל האווירה של “דרייבר” בנויה קצת כמו סיפור חסידי, שלא תמיד נראה כאילו הוא מתרחש בהווה, או בכלל במציאות.הכישרון האדיר של אינדורסקי ללקט סיפורים ולספר אותם הופך את “דרייבר” לסרט קסום ומרגש.עם תסריט נהדר, של יוצר ושל דמויות שמנהלים מערכת יחסים מרגשת עם מילים, ומנסים באמצעותם להיחלץ מהמציאות המעיקה שסביבם.
