בסבך האינטרסים: מי ינהל את מכירת בזק

המאבק בין דירקטוריון אינטרנט זהב לבין המנהלים המיוחדים שמונו ליורוקום אחזקות על מכירת בי־קום, בעלת השליטה בבזק, לאחים צחי וחן נוימן מעורר סבך של שאלות משפטיות בשלל תחומים - ממשל תאגידי, דירקטוריון מול בעל שליטה, מנכ"ל מול בעלי מניות, תחרות בין נושים, שיקול דעת עסקי ועוד. היום תגיש אינטרנט זהב לבית המשפט את התגובה לצו המניעה הזמני שהוציאה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב איריס לושי־עבודי לעסקת המכירה ביום שני לבקשת המנהלים המיוחדים — עורכי הדין פיני רובין, אמנון לורך ואורי גאון - במעמד צד אחד. השופטת הורתה לחברה לצרף את האחים נוימן לדיון שייקבע בקרוב ושבו יוכרע מי מנהל את מכירת בי־קום.

מכירה עכשיו או מכרז?

יורוקום אחזקות היא חברה פרטית שעד לאחרונה היתה בשליטת שאול אלוביץ'. החברה שולטת, דרך יורוקום תקשורת, בחברה הציבורית אינטרנט זהב (54.7%) ששולטת בחברה הציבורית בי־קום (64.8%), ששולטת בבזק (25.8%) הציבורית גם כן. במצב רגיל, דירקטוריון אינטרנט זהב יכול להורות על מכירת בי־קום. אלא שבמקרה זה בעל השליטה פשט את הרגל, ולנעליו נכנסו הבנקים הנושים — דיסקונט, הפועלים והבינלאומי — שמינו את המנהלים המיוחדים. כך נוצר טריז בין הדירקטוריון ומנכ"ל החברה דורון תורג'מן לבעלים בפועל — הבנקים הנושים — שמתנגדים למכירת בי־קום לאחים נוימן.

המנהלים המיוחדים מתנגדים לעסקה משום שלטענתם מדובר במחטף. הם מעוניינים להמתין לעסקה טובה יותר או למכור את בי־קום במכרז שבו ניתן יהיה לקבל סכום גבוה יותר מזה שהאחים נוימן מציעים עבור 52% ממניות החברה — 730 מיליון שקל. לטענתם, אינטרנט זהב היא חברה חזקה וסולבנטית שיכולה להמתין לעסקה טובה יותר.

מנגד, דירקטוריון החברה סבור שהעסקה עם האחים נוימן היא הטובה ביותר משום שהיא פותרת את הבעיות המשמעותיות שלה — בעיית הריכוזיות ובעיית החוב. לפי חוק הריכוזיות, על פירמידת השליטה בבזק להתכווץ בקומה אחת עד סוף 2019. מכירת בי־קום כעת מהווה קיפול טרם הדדליין. החשש של אינטרנט זהב הוא שאם החברה תימכר במכרז, ייתכן שייווצר המצב שבו המגעים עם הזוכה מתמשכים, הרוכש לא מצליח לקבל ממשרד התקשורת היתר שליטה בבזק והחברה נאלצת למכור את בי־קום בנזיד עדשים — מצב שיפגע בתמורה לנושים ויחשוף את הדירקטורים לתביעות נגזרות.

בנוסף, אינטרנט זהב חבה 785 מיליון שקל לבעלי האג"ח שלה. העסקה עם עם הנוימנים מהווה פתרון לבעיה הזו משום שאם היא תצא לפועל, מלוא התמורה ישמש לפירעון רוב החוב. לכן כתבו באי הכוח של אינטרנט זהב למנהלים המיוחדים כי "על החברה לשקול, לצד ואף לפני האינטרס של בעלת השליטה בה, את האינטרסים של בעלי העניין האחרים בחברה, ובראשם נושיה".

אמריקה זה כאן

למעשה, דירקטוריון אינטרנט זהב לא רואה את העימות עם המנהלים המיוחדים רק כתחרות בין בעלי המניות לדירקטוריון לא ממושמע, אלא בעיקר כתחרות בין נושים — נושי יורוקום (הבנקים) מול נושי אינטרנט זהב. פרקליטי אינטרנט זהב טוענים כי לנושי החברה יש עדיפות משום שהם "קרובים" יותר לנכס הבסיס — בזק, ומשום שהם מקבלים כמעט את כל הכסף בחזרה בעסקה עם הנוימנים, אין סיבה לחכות. לפי טענה זו, נושי יורוקום — הבנקים — הפכו להיות יורוקום, וכבעלי מניות הם מעדיפים את טובתם על פני טובת נושי אינטרנט זהב. תומכי העסקה מצביעים גם על ההיסטוריה של הבנקים שנוטים להמיר עסקה שהיא בגדר ציפור אחת ביד בהליך תחרותי שהוא בגדר שתי ציפורים על העץ, ששכרו יוצא בהפסדו. ניתן להצביע על מכירת כלכלית ירושלים כדוגמה.

וישנה טענה נוספת שלפיה כשעורכי דין מנהלים את ההצגה, אז התכלית היא לגרור רגליים, גם בשל שכר הטרחה שמתעבה בהליכים שנוצרים במעלה הדרך למכירת בי־קום, וגם בגלל הששון אלי קרב של ליטיגטורים שנמשכים לקרבות שאור הזרקורים שוזף אותם.

מנגד, בעלי המניות החדשים מצביעים על פגמים בשיקול הדעת העסקי של דירקטוריון אינטרנט זהב בעסקת המכירה הנוכחית. שיקול דעת עסקי חייב לעמוד בשלושה תנאים — תום לב, היעדר ניגוד עניינים וקבלת החלטות מיודעת. לטענת הבנקים, לכל הפחות התנאי האחרון אינו מתקיים במקרה זה משום שאינטרנט זהב לא ביצעה עבודת מטה שכללה בחינת חלופות. לטענת הבנקים, התמורה בעסקה אינה מקסימלית, ומשום שהחברה איתנה, אין לקדם את המכירה החפוזה.

מימין: מנכ"ל אינטרנט זהב דורון תורג'מן ומנכ"לית דיסקונט לילך אשר טופילסקי צילום: אוראל כהן, שאול גולן

בארה"ב, שבה לחברות רבות אין בעל שליטה, הדירקטוריון הוא בעל הבית. בישראל, שבה לחברות רבות יש בעל שליטה, מקובל שהדירקטוריון כפוף לו ועושה את רצונו. אך במקרה זה, בשל הטריז שנוצר, אמריקה זה כאן. בארה"ב, כשאין בעל שליטה מובהק, הדירקטוריון הוא בעל הבית ובעל המלה האחרונה. בישראל, שבה יש בעלי שליטה, מקובל שהדירקטוריון כפוף להם ועושה את רצונם, לפעמים בהתמסרות עיוורת מדי. והנה, אמריקה זה כאן, מכוחו של הטריז הזה.