פלוג: "אף פוליטיקאי לא מקבל קרדיט על משבר אקטוארי או פיננסי שלא התרחש"

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג התייחסה היום (ג') בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה למספר מהלכים אסטרטגיים שהממשלה הייתה אמורה לטפל בהם, אולם בפועל לא טופלו עליהם אמרה: "המשותף לנושאים אלו הוא שהטיפול בהם אינו נושא פירות בטווח הקצר, וחלקם אף כרוכים בעלות לציבור בטווח הקצר. אף פוליטיקאי לא מקבל קרדיט על משבר אקטוארי או פיננסי שלא התרחש".

"ביולי 2017 עצרה ועדת הכספים פעם נוספת את ההעלאה האוטומטית של גיל הפרישה לנשים, שאמור היה לעלות באופן הדרגתי מ-1 בינואר 2017 ועד שנת 2022 לגיל 64 במספר פעימות". מהלך נוסף שזוכה להתעלמות הממשלה לדבריה נוגע לביטוח הלאומי "לא גובש תהליך לפתרון בעיית הגירעון האקטוארי. ועדה ציבורית (דומיניסיני-ניסן) הגישה המלצות ב-2012, שאפילו לא נדונו בממשלה ונותרו במגירה. מאז ההחלטה ב-2015 הנושא לא נדון בממשלה".

הנגידה התייחסה לקושי של הממשלה לקדם תוכניות אסטרטגיות כאשר כל שר משנה את היעדים של קודמו. כך למשל בתחום הדיור: "בשנת 2005 אישרה הממשלה את תמ"א 35 שנועדה להגדיר את מדיניות התכנון ופריסת היישובים בישראל עד שנת 2020. עיקרי התוכנית הם חיזוק היישובים הקיימים והימנעות מפרבור, התחדשות עירונית, וחיזוק התחבורה הציבורית. תוכנית המתאר הארצית נועדה להוות בסיס לכל יוזמות הבנייה והפיתוח בישראל על פי העקרונות שעליה היא מושתתת, והציבה יעדים לפריסה גיאוגרפית שתגדיל את חלקה של האוכלוסייה באזורי הצפון והדרום על חשבון החלק של האוכלוסייה במרכז הארץ.

קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל צילום: עמית שעל

"התוכנית הייתה אמורה לעבור עדכון מידי 4 שנים. בחינה של ההתפתחויות מאז מראה שהיעדים של התוכנית בתחום תכנון הבנייה הן ביחס להיקף הכולל והן ביחס לפיזור האוכלוסייה לא הושגו. על פי דו"ח מבקר המדינה על משבר הדיור, הממשלה לא הצליחה להכווין את הביקושים בשוק הדיור אל הפריפריה (הפער בין מספר התושבים בפריפריה על פי היעד לבין המספר בפועל הוא 600 אלף), והדבר הגדיל את הפערים בין הביקוש להיצע במרכז הארץ; יש להניח שהדבר קשור גם לאי מימוש התכניות לפיתוח התחבורה.

"במאי 2017 פורסמה התוכנית האסטרטגית לדיור שהובלה על ידי מנהל התכנון והמועצה הלאומית לכלכלה. התוכנית קבעה יעדי פעילות למערכת התכנון אשר יאפשרו את בנייתן של 1.5 מיליון יחידות דיור בשנים 2040-2014, בהתאם לצורך העולה ממודלים על סמך המגמות הדמוגרפיות. התוכנית גם קבעה יעדים לפיזור הגיאוגרפי העתידי של דירות, בהתחשב ביכולת הקליטה של הפריפריה, במצוקת הקרקע במרכז הארץ, בהתפלגות הביקושים, וביעילות הכלכלית של המשק. יעד זה שונה מהותית מהיעדים שנכללו בתוכנית הקודמת. (בהקשר הזה, אגב, ראוי לשאול האם ההחלטה של שר השיכון לקדם הקמת 18 ישובים חדשים בנגב משתלבת עם התוכנית האסטרטגית הזו)".

יואל נוה צילום: אוראל כהן

בתחום החינוך לדבריה "משרד החינוך תחת הנהגתם של שרי חינוך שונים הציב יעדים שונים, והתמקד בטיפול בסוגיות שונות בכל תקופה: בעוד שבקדנציה של השר סער המשרד התמקד בעיקר בשיפור במבחני מיצ"ב, בקדנציה של השר פירון התמקד המשרד בקידום "למידה משמעותית" ובקדנציה הנוכחית, של השר בנט, המיקוד עבר להגדלת מס' הלומדים מתמטיקה. בקדנציה של הממשלה הקודמת הודגש הצורך להקניית מיומנויות יסוד לכולם, והקצאת תקציבים אף הייתה אמורה להיות מותנית בהקניית לימודי מקצועות כגון מתמטיקה, אנגלית, ומדעים, (לימודי ליבה- ע"מ) אך בממשלה הנוכחית ההתנייה הזו בוטלה. שינויים אלו של סדרי העדיפויות,  

תפיסות ודגשים כללו שינויים תקציביים, והסטות של חלק ניכר מהתקציב הגמיש של המשרד, בכל פעם כששר חדש נכנס לתפקיד. השונות בתפיסת העולם, וכפועל יוצא ממנה באסטרטגיית הפעולה וביעדים שנגזרים ממנה, פגעו בעקביות והקשו על יישום איכותי של תכניות.

"אם מסתכלים על אי השוויון ברוטו המצב די טוב"

במהלך הכנס אמר מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד כי לפי הערכות משרד האוצר "העלות של היעדר תשתיות לתחבורה ציבורית היא 40 מיליארד שקל לתוצר".

יואל נוה, לשעבר הכלכלן הראשי באוצר, אמר כי "אם צריך לשים יעדים לאי שוויון צריך לשים ברוטו ולא נטו. אם מסתכלים על אי השוויון ברוטו המצב די טוב, כתוצאה של מדיניות ממשלתית מכוונת לשוק העבודה. התוצאה שיש הרבה אנשים שלא נסמכים על מדיניות רווחה אלא על שוק העבודה. לצערי יש רוורס לגבי חלק מההצלחות של העניין, וצריך לזכור שהמטוטלת לא תנוע לצד השני ותהיה הסתמכות על קצבאות ולא על שוק העבודה."

לגבי השקעה בתשתיות והמקורות לכך אמר נוה: "מ-2009 ועד היום הוצאות הביטחון גדלו כמו התוצר, וזו תקלה עצומה, אם אנחנו מתגאים בכך שאנחנו מסוגלים ליירט פצצת מרמגמה עם כיפת ברזל. אם נמשיך ליירט, אולי מחר גם עפיפונים, עם כיפת ברזל, זה מסביר למה אנחנו מוציאים יותר מידי על ביטחון. צריך להמשיך את המגמה המשמעותית שהייתה עד 2009, לפנות את המקורות התקציביים לשירותים חברתיים והשקעות בתשתית."