מכירות ספרי האודיו צמחו בלמעלה מ־20%

שבוע הספר נגמר, ואלה שבילו בכיכר רבין בתל אביב שמו לב שבין הספרים עם הכריכה והכרס היו גם גרסאות דיגיטליות לספרים, ולא רק כאלה שקוראים בטאבלט, זן חדש יחסית שנקרא — ספרים קוליים.

בעולם זה כבר תחום משגשג, ואילו בישראל לא ממש. יש רק חברה אחת שפועלת בתחום, אייקאסט, אך לדברי החברה, התחום צומח. בישראל התנסו ב־2017 יותר מ־30 אלף איש בהאזנה לספרי שמע. לנתונים אלה צריך להוסיף גם את הישראלים שהשאילו דיסקים להאזנה מהספריות הציבוריות ואת אלו שמאזינים לספרי שמע באנגלית דרך הפלטפורמות השונות — אמזון, גוגל ואפל. לאחרונה דיווחים מדברים על זה שגם ספוטיפיי תטמיע בפלטפורמה שלה ספרים קוליים. ברחבי העולם המערבי מדובר על פי ההערכות כאחד התחומים הצומחים ביותר בתחום התרבות והאודיו, בוודאי בספרות. על פי התאגדות ההוצאות לאור של ספרי השמע, את העלייה ניתן לראות הן בהכנסות שנאמדו ב־2016 בכ־2.1 מיליארד דולר, בכמות הספרים שנמכרו שבאותה השנה עלתה בכ־33.9% וכן בהיקף ספרי השמע שיצאו לשוק שחצו את רף ה־50 אלף.

הקלטת ספר אודיו. מרבית המאזינים בישראל בני 34–55 צילום: יריב כץ

בתחילת העשור ידע שוק הספרים בעולם דשדוש, שהתחלף בשנתיים האחרונות בצמיחה במכירות הספרים. הזינוק החד ביותר נרשם בקטגוריית ספרי השמע. במקביל התפתח מקצוע של קוראים קריינים ואפילו כאלו שכבר מוגדרים כשחקני קול. אלה נמצאים כיום בעיקר בארצות הברית. בינתיים בין הרשימה הארוכה של קריינים שקוראים את הספרים של אייקאסט ניתן למצוא את מאיר שלו, ירון לונדון, אושרת קוטלר, נתן דטנר, ליליאן ברטו, ששון גבאי, ינץ לוי ולא אחר מאשר הנשיא ראובן רבלין.

מנכ"ל ומייסד שותף בהוצאת אייקאסט, מוטי ליפמן, מספר כי גם בישראל ניכרת העלייה שחלה לאחרונה, "כחלק מההצלחה של תחום האודיו בכלל וספרי השמע בפרט השוק המקומי לא מבודד מהעולם. אנחנו רואים עלייה של למעלה מ־20% ב־2017". לדברי ליפמן, מרבית המאזינים בישראל נמצאים בני 34–55, כשהאוכלוסייה מתחלקת באופן שווה בין נשים לגברים. כמו כן, מספר המינויים שמכרה החברה בשנה החולפת עמד על כ־30 אלף. עבור הסופרים מדובר בהכנסה נוספת של כעשרות עד אלפי שקלים כשברכישה 20% עובר אל מחבר הספר. הפיכתו של ספר ממוצע בן כ־280 עמודים לספר אודיו לוקחת כ־30 שעות הקלטה.