אניגמה יפהפייה: חידת דמותו של אנטוניו לופז

מאייר האופנה האגדי אנטוניו לופז היה דמות פנטסטית וגדולה מהחיים שכבשה את עולם האופנה. הסרט התיעודי שעשה ג’יימס קראמפ על חייו שישודר הערב (א') בערוץ 8, “אנטוניו לופז: סקס, אופנה ודיסקו”, חושף טפח מחייו, אבל משאיר את האיש כחידה.

חובבי האופנה גדלו על המיתוס של לופז - המאייר הגאון שבסבנטיז תפס את רוח הזמן בטוסיק. הוא נולד בפורטו ריקו, גדל בברונקס והפך לאחת מדמויות המפתח בסצנה הניו־יורקית של שנות השבעים. בין דפיהם של מגזינים כמו “ווג”, “הרפר’סבאזאר” ו”הניו יורק טיימס” ברא לופז עולם שכולו זוהר, חושניות ויופי, ואיורי האופנה שלו כבשו את ניו יורק ופריז בתקופת תור הזהב של הפרט־א־פורטה (אופנה “מוכנה ללבישה”). הוא גילה את ג’רי הול (איתה גם ניהל מערכת יחסים) ואת גרייס ג’ונס, וההשפעה שלו על עולם האופנה לא מרפה עד היום, כשמדי כמה עונות נרשם רטרו ללוליטות הדיסקו הסקסיות שלו.

צילוםף Sweet Jane

אנטוניו לופז

לופז היה דו־מיני שמאוד אהב סקס. הוא אסף סביבו פמליה של בליינים ובלייניות, צעירים, יצירתיים, מוחצנים ופרועים, שחיו את החלום חסר הגבולות של התקופה הלא ארוכה שבין המהפכה המינית לבין גילוי האיידס - המחלה שלופז בעצמו נפל לה קורבן בגיל 44. הדוגמניות שהוא אייר היו מגוונות מבחינה אתנית והתהדרו במראה ייחודי שקרא תיגר על היופי הקלאסי. כשהסטייל שלו הפך קיצוני עבור אמריקה, לופז והפמליה עברו לפריז, שם אהבו דוגמניות “אקזוטיות”.

הסרט סוטה לא פעם לצדדים, פותח סוגריים כל כך ארוכים על סצנת הגייז, סצנת הסמים, אנדי וורהול ואיב סן לורן, עד ששוכחים את הסיבה שלשמה התכנסנו. בסוף הסרט נותר לופז עצמו אניגמה. כולם בסרט מדברים עליו, אבל אותו כמעט ולא שומעים. כל המי ומי מספרים שאנטוניו לופז היה ממגנט ובעל הילה, בעל סטייל ללא רבב, מוכשר כמו שד, כריזמטי, חושני, כיפי, רומנטי, רקדן מדהים ובעל לב זהב. בסרט רואים תמונות סטילס שלו ואת העבודות המרהיבות שלו, אבל את לופז עצמו אנחנו לא באמת זוכים להכיר. רואים אותו רק דרך עיניהם של חבריו, מעריציו, מאהביו וכל מי שהתאהב בו. ככל שמהללים את לופז יותר, כך מרגישים שאנחנו מכירים אותו פחות. באיזשהו שלב הוא מרגיש יותר כמו מטאפורה לסבנטיז המשוחררות וחסרות הגבולות מאשר אדם בשר ודם. ואיזו מטאפורה יפה הוא היה.