נשיא האוניברסיטה העברית: "לכסף אין צבע מכל מקום שהוא יבוא זה טוב"

לפרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים, ברור מדוע המדינה צריכה להשקיע במוסד שאותו הוא מנהל כבר קרוב לשנה. "מבחינה עסקית אנחנו ההשקעה הכי טובה שיכולה להיות למדינה, זו הסיבה שבאים אלינו מסין", הוא קובע, "עשינו חשבון שעל כל שקל שאנחנו מקבלים מהמדינה אנחנו מחזירים פי שניים באופן ישיר".

מדובר ברף די גבוה: בכניסה ללובי רחב הידיים של מבנה ההנהלה בקמפוס הר הצופים, ניצב ציור ממעמד טקס הפתיחה של לאופולד פיליכובסקי מ־1925 ולצדו רשימת חבר הנאמנים הראשון, ובהם דמויות דוגמת אלברט איינשטיין וחיים נחמן ביאליק. כמה מטרים משם מעוטר קיר בתמונותיהם של זוכי פרס נובל שלמדו באוניברסיטה: עדה יונת ודניאל כהנמן. האתגר הגדול הוא להמשיך למלא את הקירות הללו, ולא רק להתרפק על מה שהיה. כהן והנהלת המוסד מודעים לגודל המשימה.

פרופ' אשר כהן על לקחי פרשת מובילאיי: "עשינו צעדים דרמטיים. אנחנו משנים את כללי המשחק, מעודדים פיתוח של מוצרים שיאפשרו לחוקרים חופש גדול יותר בלייעץ לחברות ולהיות יותר מעורבים בתעשייה" צילום: אוהד צויגנברג

"אנחנו צריכים להתייעל אך לא להוריד את הראש. יש לנו אתגר תקציבי לא פשוט, וגם ראוי שמוסד ציבורי יהיה יעיל. אני בכלל לא תופס את זה כהורדת ראש כי לא ויתרנו על אף אחת מהמטרות האקדמיות שלנו".

"המגבלה על כמות הסגל המנהלי היא דבר שהייתי שמח לפסוח עליו תוך זה שאני מכיר בכך שכמות הסגל המנהלי צריכה להתאים לגודל המוסד ולא להיות מעבר לו. אבל מכיוון שהתחייבנו למספר קשיח - אנחנו צריכים לעמוד בו, גם כשאנחנו רוצים לפתח תחומים חדשים וגם כשנדרש סגל מנהלי ספציפי. לדוגמה, נניח שאנחנו רוצים לפתח הוראה מקוונת, אי אפשר לפתח הוראה כזו בלי אנשי מקצוע טכניים בתחום. נוכל לעשות את זה אבל יהיה לנו הרבה יותר קשה. ועדיין, אני חייב להגיד שאני לא מתלונן. הגענו להסכם שאנחנו שמחים עליו כי קיבלנו הזדמנות להתפתח אקדמית. זו מגבלה שנכנסה שמצרה את צעדינו בנקודות זמן מסוימות קצת יותר מדי, אבל נחיה אתה בשלום".

"לדעתי לא, אבל אגיד לך מה כן: אני חושב שבגלל שהנושא טופל עשור מאוחר מדי, כשאנחנו היינו בצרה וכשמכרנו נכסים בכמות עצומה לאורך השנים האלה והמכירה הזו לא נותבה לטווח הארוך, המוסד היה בשנים האחרונות בקשיים מאוד גדולים. וכשמוסד נמצא בקשיים קשה להתמודד עם זה בצורה יעילה או אופטימלית כי אתה

צריך לסגור חורים ולהתמודד עם בעיות נקודתיות. זה איפה שהיינו. עכשיו קיבלנו הזדמנות להתנהל כמוסד נורמלי ואנחנו יכולים לעשות את הדברים שלהם נועדנו".

"קשה לי לחשוב על משהו שעשינו בו צעדים יותר דרמטיים מאשר הנושא הזה", עונה כהן ואף מציין כי במסגרת הצעדים הללו צפויות בקרוב התפתחויות משמעותיות: "אנחנו מקימים חממת הייטק גדולה בהשקעה משמעותית ובשיתוף עם בצלאל שלא רק תעודד סטודנטים, אלא תדבר עם קהילת ההייטק ועם מוסדות אחרים בירושלים. דבר נוסף הוא שאנחנו משנים את כללי המשחק בתוך המוסד ומעודדים פיתוח של מוצרים שיאפשרו לחוקרים ולחוקרות חופש גדול יותר בלייעץ לחברות, להיות יותר מעורבים בתעשייה ושיביאו את הדברים שהם יודעים כל כך טוב לשם. הייתי אומר שכל האווירה השתנתה בנושא הזה בצורה דרמטית בשבועות האחרונים".

"חובה לומר קלישאות כי הן נכונות: אם המדינה חפצה חיים היא חייבת מוסדות להשכלה גבוהה מהשורה הראשונה. זה מה שקיים בארצות הברית וזה מה שסין מבינה ומשקיעה בו. אין חיים ואין עתיד בלי השכלה גבוהה וזו לא המצאה שלנו, זה קורה בכל העולם המתקדם. אז ברור שכסף קשור לנושא מכיוון שכדי להיות בחזית אנחנו צריכים מכשור וטכנולוגיות מתקדמות. העולם האקדמי נהפך לגלובלי ואם זה לא יהיה כאן - זה יהיה במקום אחר".

"מה שחשוב באמת הוא לעשות אקדמיה ברמה גבוהה. הדירוגים נותנים תמונה חלקית בלבד, אבל יש להם חשיבות ככלי שיווקי. כדי שאוניברסיטאות בעולם יתעניינו בנו אנחנו צריכים הכרה באיכותנו, והדירוגים מהווים חלק מזה”.

"קשה לי לדבר על העבר כי לא הייתי שם, אבל לפי מה שאומרים לי העולם הפילנתרופי מאוד השתנה. פעם היו אנשים שנתנו כסף לשם 'תיקון עולם', היו גם הרבה משפחות יהודיות שרצו לתת כסף לעברית. המספרים הולכים וקטנים וזה אתגר להביא כספים בהינתן מצב עולמי משתנה. אנחנו עושים כמיטב יכולתנו. יחד עם זאת, צריך להגיד שמה שאנחנו כבר מביאים הוא לא רע. בדיוק עכשיו אנחנו יוצאים בקמפיין גיוס תרומות חדש כשהמטרה היא לגייס מיליארד דולר בתקופה של שבע שנים".

"בעולם שומעים על ירושלים יותר מאשר על תל אביב. יש בה אלמנט ייחודי שאין לאף עיר בישראל ובשוק הבינלאומי השם ירושלים עוזר, ועשינו חקר שוק על זה. אז לא רק שהשם של העיר לא פוגע, הוא עוזר".

"אני מסכים שיש מורכבויות ואלמנטים מאתגרים בירושלים, אבל לא הייתי קורא לקמפוסים בועות. האוניברסיטה מנסה להיות מעורבת ככל שהיא יכולה בקהילה בירושלים, כמות הסטודנטים המתנדבים בעיר עצומה".

“האתגר הזה הוא לא ייחודי רק לעברית אלא גם לאוניברסיטאות האחרות בישראל. כולן עומדות מול האתגרים הללו בצורה כזו או אחרת. אנחנו היום כבר פחות שמרנים ממה שהיינו בעבר כי אנחנו צריכים להתמודד עם העולם המשתנה הזה. אנחנו צריכים להתקיים ולפתוח את שערינו בצורה יותר רחבה, וזה אתגר של אוניברסיטאות רבות: לא להיות עסוקות רק בעצמן. מצד אחד אנחנו מגדל שן במובן של מצוינות, אבל אנחנו לא מגדל שן במובן של התבודדות, והניסיון להיות גם וגם הוא אתגר שאנחנו מנסים לעמוד בו".

"אם ישראל חפצת חיים האוניברסיטה חייבת להיות כזאת. אני כנשיא לא חושב 100 שנה קדימה, אני חושב 20 שנים קדימה. אני מאמין שאנחנו נמצאים במצב מצוין אבל הוא לא תלוי רק בנו הוא תלוי במדינה ובקהילה. גם הציבור חייב להבין את החשיבות העצומה אבל אם אתה שואל לניבוי שלי, אז התשובה ולא רק כי אני נשיא - חד משמעית כן".

"אנחנו מתכוונים להמשיך ולחזק את המצוינות תוך חזק על המדעים המדויקים. נהיה אוניברסיטה אחרת לגמרי במובן של הבינלאומיות: תבוא לכאן עוד עשור ושליש מהסטודנטים שלנו יבלו סמסטר בחו"ל, ושליש יהיו סטודנטים המבקרים ממקומות אחרים. יהיו לנו שיתופי פעולה עם אוניברסיטאות בעולם ונהיה הרבה יותר מעורבים בתעשייה, בעיקר בהייטק ובתעשיות המתקדמות".

"צריך לזכור שאנחנו לא רק מכווני שורה תחתונה ושהחברה והתרבות הם תנאים הכרחיים לכל דבר. צריך לשמור על איזון: לשמור על מדעי החברה, הרוח והמשפטים ובכלל על המדעים הרכים מכל משמר, כי הם אלה שבמובן מסוים מספקים את התשתית הכי חזקה לחברה איתנה. מצד שני אתה צריך להיות אחראי ולספק למדינה את מה שהיא צריכה".

"יש הבדל בין לבצע פעולות ממש בעת ובעונה אחת כשהתשובה היא שאי אפשר, לבין התמודדות עם כמה מטלות במהלך היום, שזה לעתים מאוד קשה אבל אפשרי".