שקד וכחלון מזרזים את המו"מ על קרקעות הכנסיה בירושלים

הממשלה החלה במשא ומתן עם קבוצת היזמים שרכשה מהכנסייה היוונית אורתודוקסית כ־600 דונם בשכונת ניות וטלביה בירושלים. מטרת הדיונים היא הסדרת הבעלות על 1,070 דירות של תושבי השכונה, משום שכיום התושבים מתגוררים בהן תחת חוזה חכירה שיפוג בעוד כ־30 שנה.

ל"כלכליסט" נודע כי ההחלטה הרשמית על הקמת צוות למשא ומתן התקבלה ביום שני בישיבה שבה השתתפו שר האוצר משה כחלון, שרת המשפטים איילת שקד, ח"כ רחל עזריה שמקדמת בכנסת הצעת חוק להפקעת הקרקע מידי היזמים, המשנה ליועמ"ש עו"ד ארז קמיניץ, ראש מטה הדיור במשרד האוצר זאב ביילסקי, ונציגים מרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) שמנהלת את קרקעות קק"ל. בסיומו של הדיון הוחלט להקים צוות שיורכב מנציגי רמ"י, משרד האוצר ומשרד המשפטים. מדובר בהחלטה תקדימית, שכן מאז 2012 קק"ל ורמ"י מסרבות בעקביות לשוחח עם היזמים שמאוגדים תחת חברה בשם "ניות קוממיות".

בישיבה הוחלט גם כי הצעת החוק של עזריה תקודם במקביל למשא ומתן של הצוות כדי לשפר את יכולת המיקוח של המדינה. על פי הצעת החוק, המדינה תפקיע את המגרשים מידי היזמים ותשלם להם פיצוי בגובה הסכום שהם שילמו לכנסייה בתוספת 15% שאמורים לשקף רווח יזמי. בידי עזריה חוות דעת שנמסרה גם לקמיניץ, הקובעת כי היזמים שילמו עבור הקרקע בסביבות 100 מיליון שקל. הצעת החוק אמורה לאפשר למדינה להסדיר את הסוגיה בעלות של כ־130 מיליון שקל.

אלא שניות קוממיות מצפה לגרוף רווח גבוה בהרבה. להערכת שמאי המקרקעין עו"ד קובי ביר העוקב אחר הפרשה קרוב ל־20 שנה, חוזי החכירה של היזמים (בנעלי הכנסייה) עם קק"ל יאפשרו לה לדרוש היום כמיליארד שקל. לאור העובדה שחוזי החכירה יפקעו ב־2051, בעוד 33 שנה, שווי הקרקע והבניינים יהיה כ־3.75 מיליארד שקל.

בשנת 2011 ניות קוממיות קנתה מהפטריארכיה היוונית את הזכות לגבות את דמי החכירה ולחדש את החוזה ב־2051. ב־2017 נחשף ב"כלכליסט" כי הקבוצה השלימה את המהלך כאשר רכשה את מלוא הבעלות על הקרקע ב־2016. החשש של הדיירים הוא כי יפנו אותם מביתם או ידרשו מהם סכומי עתק לחידוש חוזי החכירה.

שרת המשפטים איילת שקד צילום: יאיר שגיא

הצעת החוק אמורה לעלות לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה ביום ראשון הקרוב, אך יש סיכוי כי הדיון בעניין יידחה מסיבות מדיניות. כותרת החוק היא "הפקעת אדמות כנסייה" והיא מעוררת את חמתם של ראשי הכנסיות בעולם כמו גם של מנהיגים ערבים. בפברואר השנה, עם הופעת הצעת החוק בכותרת זו בסדר היום של ועדת השרים, הצהירו ראשי הכנסיות כי ייסגרו את כנסיית הקבר כפעולת מחאה למה שכונה "התקפה שיטתית וחסרת תקדים נגד הנוצרים בארץ הקודש". על ההצהרה חתמו תיאופילוס השלישי, הפטריארך היווני אורתודוקסי של ירושלים; פרנצ'סקו פאטון הקוסטוס ראש הפרובינציה הפרנציסקאנית בארץ הקודש; ונורהאן מנוג'יאן, הפטריארך הארמני של ירושלים.

עזריה מתכוונת לשנות את כותרת החוק שהרי הקרקע נמכרה ואינה בבעלות הכנסייה. שינוי הנוסח סבוך מעט מבחינה משפטית, ולכן ייתכן שההצעה החדשה לא תהיה מוכנה עד יום ראשון הקרוב. בישיבה שנערכה שלשום הובהר כי חשוב לקדם את הצעת החוק הזו במושב הכנסת הנוכחי, שצפוי להסתיים בעוד כששה שבועות. צפוי כי במידה והחוק יאושר, היזמים יפנו לבג"ץ לשם פסילתו.

על פי הידוע ל"כלכליסט" המשא ומתן עם ניות קוממיות שאותו מוביל איש העסקים הירושלמי נועם בן דוד כבר החל באופן לא רשמי. הפתרון שאליו שואפים היזמים הוא כי המדינה תאפשר להם לבנות היום בשטחים פנויים בחלקות שהם רכשו. כל עוד חוזה החכירה תקף היזמים לא יכולים לעשות זאת ללא אישור המדינה. במקביל גם המדינה לא יכולה לשווק את הקרקעות הפנויות, שכן אף חברת בנייה לא תרצה לבנות על קרקע שתעבור לבעלות פרטית בעוד כ־30 שנה.