העמותה לגיימינג תחרותי בישראל רוצה הכרה בענף כספורט
העמותה הגישה בקשה רשמית למשרד התרבות והספורט להפוך להתאחדות ספורט מרכזית; אם תאושר הבקשה, יוכלו גיימרים מקצוענים לקבל ויזת שחקן, מימון ולהשתתף בצורה קלה יותר באליפויות עולמיות. משרד התרבות: הנושא בבדיקה
- הכוכבים של כנס הגיימינג E3: שובו של המאסטר צ'יף
- משחקים בכאילו: האם יש עתיד לסמארטפון הגיימרים?
- מפתחות להיטי הגיימינג PUBG ו-Fortnite יוצאות לקרב משפטי
כן, אפשר לשבת כל היום על המקלדת ולקרוא לזה ספורט - זה המסר שדורשים להבהיר בקהילת הגיימינג הישראלית כשהיא נעזרת בתקדימים שכבר קרו בכ-27 מדינות. כיום נמצאת העמותה הישראלית ונציגי הנבחרת שנאלצים לייצג את המדינה באליפויות העולם, מכספם ומחסויות, בפדרציה העולמית לספורט אלקטרוני.
עם זאת, משיחות שנעשו עם "כלכליסט" עלתה תמונה ברורה: כסף הוא גורם קריטי בדרך להפיכת הגיימינג מתחביב נפוץ ביותר לענף תחרותי מקצועני. אלמנט חשוב שקשור ישירות ביכולתם של השחקנים להפוך לספורטאים שעובדים בזה במשרה מלאה.
בקוריאה, למשל, מנהלות הקבוצות התחרותיות משטר אימונים קפדני ומפרך שכולל אימונים של יותר מ-10 שעות ביום, פיתוח אסטרטגיה, קשרים ועבודת צוות, השתתפות בקמפיינים שיווקיים, תרגילי פיזיותרפיה, תזונה מוקפדת ועבודה פסיכולוגית על תפקוד בשעת לחץ.
סכומי העתק שמגלם תחום אירועי האי-ספורט בעולם הם מרקיעי שחקים: מדובר באחד מתחומי הבידור המכניסים והצומחים ביותר. איגוד הספורט האקדמי (אס"א), אחד מגופי הספורט הגדולים בישראל, אישר לאחרונה את שילובו של הספורט האלקטרוני בתחרויות הסטודנטים החל משנה הבאה. כמו כן, באיגוד הצהירו כי הסטודנטים שיגיעו למקומות המובילים יתוגמלו בנקודות אקדמיות בהתאם.
"כלכליסט" מביא לראשונה את הדברים שנכתבו בבקשה שהוגשה למשרד התרבות והספורט. בנימוק לקבלת ההכרה והפיכת העמותה לרשמית נכתב: "המאמצים המנטליים והפיזיים הנדרשים משחקני ספורט אלקטרוני אינם נופלים מהמאמצים הנדרשים משחקני ספורט 'מסורתיים', כגון כדורגל, כדורסל וכיוצא באלה. ובוודאי שאין הם נופלים מענפי ספורט מוכרים אחרים בישראל, כגון שחמט, טיסנאות, ברידג' או ביליארד. ואין זו דעתנו בלבד, אלא כך גם התבטא הוועד האולימפי הבינלאומי בעניין".
בבקשה הסביר עידו ברוש, יו"ר העמותה: "מדינות רבות החלו להתייחס לספורט האלקטרוני כענף ספורט לכל דבר ועניין. כך, אחת לשנה מתקיימת אליפות העולם לנבחרות בספורט אלקטרוני, בה משתתפות נבחרות מכל העולם". לדבריו, גם סכומי הזכייה באליפויות לא נופלים מתחרויות בענפי ספורט מסורתיים, ובארה"ב הוענקה ויזת ספורטאי לגיימרים. "מועדוני ספורט מסורתיים, כמו ולנסיה ופריז סן ז'רמן, משקיעים משאבים רבים בקבוצות הספורט האלקטרוני שהקימו".
"אליפות ישראל מושכת אליה מאות משתתפים מדי שנה המתחרים בכותרים שונים, וכן אלפי צופים. השנה התקיימו בישראל שני ירידי גיימינג גדולים, והקהל הצביע ברגליים והגיע בהמוניו. כמו בעולם הרחב, גם בישראל מועדוני ספורט 'מסורתי', כמו מכבי תל אביב ומכבי חיפה בכדורגל, החלו להשקיע בבניית קבוצות ספורט אלקטרוני בכותר הפופולרי FIFA, נבחרות ישראל מששתפות ומגיעות להישגים בתחרויות בינלאומיות ובראשן אליפות העולם בספורט אלקטרוני לנבחרות, וכיוצא באלה".
במכתב הבקשה קראה העמותה לפעולה מצד משרד הספורט, לאחר שקיבלה בעבר סירוב מצד הוועד האולימפי הישראלי. "בשלה העת לשאוף לשלב הבא – הכרה בעמותה לגיימינג, הגוף המרכז ומייצג את הענף בישראל, כהתאחדות ספורט, לפי חוק הספורט התשמ"ח 1988, צעד שיבטא את הנכונות של מדינת ישראל להשקיע ולפתח ענפי ספורט מודרניים, הפונים לקהל צעיר, חדשני ויצירתי. צעד זה יוכיח, פעם נוספת, כי ישראל היא אומת החדשנות, לא רק בכלכלה, ביטחון ומחשבים, אלא גם בספורט".
כמו כן, בעמותה מציגים כי בפנקס השחקנים רשומים 130 גיימרים מכותרים שונים שנטלו או שנוטלים חלק בפעילויות הענף.
ממשרד התרבות והספורט מסרו ל"כלכליסט" כי הם החזירו פנייה מצידם להשלמה של פערי מידע: "למשרד הגיעה הבקשה. המשרד העביר לעמותה הערות להשלמות המסמכים. לכשיועברו כל המסמכים הנדרשים, המשרד יבחן האם עומד בקריטריונים להכרה".