החשד: זאב קלימי ניצל מידע פנים מאסם לפני המיזוג עם נסטלה

מנכ"ל אלקטרה צריכה זאב קלימי סחר במניות של חברת המזון אסם על בסיס מידע פנים שקיבל לגבי עסקת המיזוג שלה עם נסטלה, ובנוסף העביר בעצמו מידע פנים על הדו"חות הכספיים של אלקטרה צריכה לאיש עסקים המקורב אליו. אלה החשדות שעמדו במרכז חקירת רשות ניירות ערך נגד קלימי, שנפתחה בינואר 2017, ונחשפים כאן לראשונה.

לפני כחצי שנה, בינואר 2018, סיימה הרשות את חקירתה והעבירה את הממצאים לבדיקת מחלקת ני"ע בפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה). בימים אלה צפויה הפרקליטות להכריע אם הראיות שנאספו מספיקות להגשת כתב אישום נגד קלימי.

על פי מקורב לחקירה, ברשות סבורים כי בשלב זה יש די ראיות להעמיד את קלימי לדין, ובפרקליטות נוטים לקבל את ההמלצה הזו. עם זאת, עדיין לא מדובר בהחלטה סופית.

קלימי הכחיש את החשדות

רשות ני"ע חקרה, כאמור, שתי פרשיות שונות, ובשלב זה לא ידוע עדיין אם יוחלט לזמן את קלימי לשימוע לגבי אחת מהן או לגבי שתיהן. בפרשה הראשונה, לגבי מידע פנים על המיזוג בין אסם לנסטלה ב־2016, החשד הוא שקלימי קיבל את מידע הפנים על מתווה העסקה ותוכנה מבכירים באסם, שאיתם היה בקשר עוד מהימים שבהם כיהן כמנכ"ל גלידות נסטלה. קלימי עזב את תפקידו זה ב־2014 ועבר לנהל את אלקטרה צריכה. בחקירתו הכחיש קלימי, המיוצג בידי עוה"ד גיורא אדרת ויפעת מנור־נהרי, את החשדות נגדו.

הפרשה השנייה שנחקרה נוגעת למידע פנים של אלקטרה צריכה, העוסקת ביבוא ובשיווק מוצרי חשמל, שקלימי העביר לכאורה לאיש עסקים המקורב אליו. לאור ההיכרות והקשרים בין השניים, כך החשד שנחקר, נתן לו קלימי טיפ שמן על דו"חות טובים שעומדת לפרסם אלקטרה, בטרם המידע פורסם למשקיעים.

זאב קלימי מנכ"ל אלקטרה צילום: יוני ראיף

המקורב רכש מניות של אלקטרה צריכה במיליוני שקלים, וברשות בדקו אם הוא גם נתן תמורה כספית לקלימי בעבור המידע האיכותי. ככל הידוע, החוקרים לא הצליחו למצוא טובת הנאה כלשהי שקלימי קיבל מאיש העסקים בתמורה למידע הפנים.

במהלך החקירה, שהחלה לפני כשנה וחצי, נחקר קלימי במשך יומיים באזהרה במשרדי רשות ני"ע בתל אביב. במקביל לקלימי נחקרו גם איש העסקים ובכיר אחד לפחות שהועסק באסם בעבר. יומיים לאחר פתיחת החקירה דיווחה עליה אלקטרה צריכה למשקיעים בבורסה, וציינה כי במסגרתה "הגיעו שלשום חוקרי הרשות למשרדי החברה ונטלו ממסמכים". קלימי שב לעבודתו לאחר החקירות.

כשהחלו הפרסומים על דבר החקירה — ומשום שאלקטרה לא פירטה בדיווח לבורסה באילו עסקאות בדיוק חשוד קלימי שעשה שימוש במידע פנים — נפוצו אז בשוק ההון שמועות כי מדובר בעסקה לרכישת גולן טלקום או בעסקה שבמסגרתה נרכשה אייס. לאחר ששערי המניות של החברות האלה החלו לצנוח, אישרה רשות ני"ע לסנגוריו של קלימי להבהיר כי החקירה אינה קשורה לשתי העסקאות הללו. עם זאת, הערפל סביב העסקאות החשדות נותר אז בעינו.

קושי בפריצת הטלפונים

כפי שנחשף ב"כלכליסט", כחצי שנה לאחר פתיחת החקירה היא נתקלה בקשיים טכנולוגיים. ברשות התקשו לפרוץ לשני טלפונים ניידים שהוחרמו מקלימי בצו בית המשפט. לאחר תפיסת הטלפונים מסר קלימי לחוקרי הרשות את סיסמאות הגישה לטלפונים, אך ממחלקת החקירות דיווחו לבית המשפט שהם נתקלו ב"מניעות טכנולוגית לחדירה למכשירי הטלפון הסלולריים".

לאור זאת ביקשה הרשות להחזיק בטלפונים, שככל הידוע הם ישנים מאוד, במשך חצי שנה נוספת — עד לסיום החקירה. החוקרים ניסו למצוא בטלפונים ראיות — כמו התכתבויות או מיליים — שהיו דרושים לחקירה,

אך בשלב זה לא ידוע אם המידע שבתוכם תרם, בסופו של דבר, לקידום החקירה. מסניגורי קלימי נמסר: "את עמדתנו נמסור בשימוע, ככל שיתקיים".

נסטלה רכשה את אסם בפרמיה של 25% על מחיר השוק

באפריל 2016 נהפכה חברת אסם לחברה פרטית בבעלות נסטלה, תאגיד המזון הגדול בעולם. נסטלה, שהחזיקה ב־63.7% ממניות אסם, פרסמה הצעת רכש ל־36.3% המניות הנותרות לפי מחיר של 82.5 שקל למניה.

העסקה שיקפה לאסם שווי של 9.13 מיליארד שקל. בזימון האסיפה הכללית של בעלי המניות לאישור העסקה צוין כי האפשרות להפוך את אסם לחברה פרטית ולמחוק את מניותיה מהמסחר נדונה בדירקטוריון החברה ב־26 באוקטובר 2015. באותו הדיון הוחלט גם על הקמת ועדה מיוחדת, שתגבש המלצה לדירקטוריון אסם לאישור המיזוג עם נסטלה.

התמורה ששולמה בעסקת המיזוג שיקפה פרמיה של 25.2% על שער הנעילה של מניית אסם בבורסה ביום המסחר האחרון לפני אישור הסכם המיזוג בידי הוועדה המיוחדת של הדירקטוריון.