בטיפול על הבמה: הפסיכיאטר אורי ניצן כותב מחזות

הפסיכיאטר ד”ר אורי ניצן מכיר היטב את נפש האדם. הוא מנהל המחלקה לטיפול בדיכאון ומשברי חיים במרכז לבריאות הנפש שלוותה ובד בבד יוצר דמויות מורכבות שאותן הוא מעלה על הכתב, דמויות שמקבלות בימים אלו חיים חדשים על במת תיאטרון חיפה בהצגה “ביאות ראשונות” שתעלה ב־17 ביוני, בבימויו של עמיר קליגר ובהשתתפות ישי גולן ולירון בן שלוש.

“הרצון לכתוב הוא בראש ובראשונה משהו שקשור לצרכים אישיים”, אומר ניצן ל”כלכליסט”. “הכתיבה מספקת חופש וחקירה ואני נהנה מזה”.

ניצן (44) כבר כתב מחזות בעבר לפרינג’, בין השאר לתיאטרון פסיק (“ליצני החצר”) ולפסטיבל תיאטרון קצר (“בייבי בום”), אבל זו פעם ראשונה שיצירה שלו עולה בתיאטרון רפרטוארי. “אני כותב לאט אבל יש לי יתרון כי יש לי מקצוע נוסף אז אני לא בלחץ לייצר משהו, ולכן אני לא עובד בכלל לפי נוסחאות. אין לי הכשרה פורמלית בכתיבה וכמו בטיפול הרבה פעמים אנשים ללא הכשרה מצליחים להוציא דברים מעניינים מעצמם”.

מתוך “ביאות ראשונות”. רגע קיצוני צילום: אייל לנדסמן

“ביאות ראשונות” היא הצגה על בני זוג חרדים שעם השנים, הקשר ביניהם התרוקן מהמשמעות ומהמיניות שלו. הערב שבו מתרחש המחזה הוא הניסיון האחרון שלהם למצוא זה את זה בעולם, לשחזר את התחושה הראשונית, את השיגעון של האהבה, את הדבר הטהור שהיה להם בליל הכלולות, דרך הטקס של הביאה הראשונה, מושג הלכתי המתאר את המין בלילה הראשון.

על השאלה האם עיסוקיו השונים מסייעים זה לזה בכתיבה, עונה ניצן: “הכלי המרכזי שעובדים איתו הוא השפה, זה יצירת הקשר וניסיון להבין אדם אחר באופן עמוק במצבי קצה. הזוג שאני כותב עליו נמצא במצב קצה. זו לא דרמה ריאליסטית במובן של מה קורה לזוג הזה, אלא ניסיון לקחת נקודה אחת ולקדוח פנימה. המחזה בנוי כפריים אחד דחוס בצורה מאוד תובענית, גם מהשחקנים וגם מהבמאי. אני לא מתאר התאהבות או פרידה אלא את המאבק שלהם ברגע קיצוני מאוד להישאר יחד”.

על הבמה רק שתי דמויות שנלחמות בכל הכוח על מה שיש ביניהם. “כאן אין גורם שלישי וזה מתקשר לטיפול. גם במחלקה וגם בקליניקה המפגשים הם דיאדיים, שני אנשים וזהו. הסיטואציה הזו נפיצה ומופלאה כי היא מזמינה עוצמות שיכולות להיות הרסניות או מרוממות”. המחזה מתעסק גם במיניות תוך ניסיון להרחיב ולהעמיק את ההתבוננות בה. ניצן מדגיש כי לא מדובר במחזה פורנוגרפי אלא עיסוק במיניות שבין היתר מייצגת את מאזן היחסים והכוחות בין השניים. “מיניות היא סימפטום, סימן למשהו שמתרחש. הכישלון בקיום יחסי מין הוא תמיד סימפטום של זוגיות שהיא בסימן שאלה או מבוי סתום, לפחות של אחד מבני הזוג”.