ניתוח כלכליסט
מחיר החלב הגולמי תקוע בין הקיבוצים למושבים
הקרב האמיתי על מחיר החלב הגולמי לא מתנהל בין המחלבות לפוליטיקאים, אלא בין הקיבוצים, שלהם רפתות גדולות ויעילות, למושבים, שמחזיקים רפתות קטנות שבהן עלות הייצור גבוהה. ההכרעה צפויה לשוב לשר האוצר, שעד כה נמנע ממנה
בעוד שלושה שבועות צפוי מחיר החלב הגולמי לעלות פעם נוספת, הפעם, לפי הערכות, ב־5 אגורות לליטר. בהתאם לכך, הלחצים שמפעילות המחלבות הסופגות חודשים ארוכים את ההתייקרות מחריפים את קרב האיתנים שמתנהל בין הממשלה, המחלבות והרפתנים בשבועות האחרונים על ההחלטה - האם בקרוב נשלם יותר על מוצרי החלב.
- שר החקלאות: אחתום על הצו להעלאת מחירי החלב שבפיקוח - בתנאי שכחלון יצטרף
- חג שבועות עזר לתנובה ושטראוס לצמוח, טרה נותרה קפואה
- “כל שרשרת החלב צריכה להוריד מחירים"
כרגע שר האוצר משה כחלון מתמיד בסירובו לאשר את העלאת מחירי מוצרי החלב שבפיקוח, כפי שהמליצה הוועדה המקצועית לשר כבר לפני שלושה חודשים. אם הוא לא יאשר, האפשרויות שעומדות בפני המחלבות מגוונות (ראו מסגרת), אך המשותף לכולן הוא פגיעה ברפתנים, שאינם נושאים עימן בנטל ונהנים מההעלאות התכופות של מחיר המטרה. אך גם הרפתנים מפולגים ביניהם - ומתחלקים בין קיבוצים ומושבים - וכל צד מושך לכיוונו הוא.
שאלה של יעילות
כדי להבין כיצד ענף מוסדר ומתוכנן על ידי המדינה נקלע למשבר שמחייב את התערבות הממשלה, צריך לחזור חצי שנה אחורה. בדצמבר האחרון סוכל ניסיון לחתום עם משרד האוצר על הסכם עם הרפתנים, שיסדיר את פעילות ענף החלב בשנים 2025-2020. ההסכם שעמד על סף חתימה התפוצץ על רקע סירובם של הרפתנים מהמושבים לאשרו. את ההסכם הוביל יו”ר איגוד מגדלי הבקר אביתר דותן, ואילו מאיר צור, מזכ”ל תנועת המושבים, התקשה להשיג הסכמה למהלך בקרב רפתני המושבים. באוצר יכלו לסיים את הסאגה עם פשרות קלות שהיו מאפשרות לצור לשכנע את המושבניקים, אולם בחרו להימנע מכך.
בהצעת ההסכם נקבע שהמדינה תקציב 400 מיליון שקל למשק החלב, כשרוב הסכום נועד לסבסד את הרפתנים הקטנים. עם זאת, ההסכם דורש התייעלות בין היתר בהרחבת היבוא, כך שבתוך חמש שנים יירד המכס על גבינות קשות בעשרות אחוזים ל־2.5 שקלים לק”ג. כמו כן קובע ההסכם כי כמות החלב שלפיה יחושב מחיר המטרה תגדל, מ־700 אלף ליטר כיום ל־1.5 מיליון ליטר. כלומר, כל רפתן יקבל תשלום לפי ייצור של 1.5 מיליון ליטר חלב. אלא שכאן מתחילה המחלוקת בין רפתני הקיבוצים ורפתני המושבים בנוגע להסכם. הפער בין הצדדים נובע מכך שלקיבוצים יש רפתות גדולות ויעילות תפעולית, כך שעלות ייצור החלב הגולמי עבורם היא נמוכה בשיעור ניכר מזו של הרפתות המשפחתיות במושבים. כך, לקיבוצים יש נכונות גדולה יותר להתגמש מאשר לרפתות שבמושבים. מנגד, המושבים מהווים משקולת שמושכת את מחיר המטרה כלפי מעלה, שכן הוא מחושב בהתאם לתפוקה נמוכה ולא ממוצעת בין הרפתות. כלומר, אם לרפת הכי יעילה בישראל ייצור ליטר חלב עולה 1.5 שקלים, ואילו לרפת אחרת ייצור ליטר חלב עולה 1.8 שקלים, המדינה תשלם סכום הקרוב לנמוך מבין השניים.
המושבים, שלהם כאמור רפתות קטנות יותר ויעילות פחות, דרשו לשפר את ההסכם בין היתר באמצעות קביעת כמויות מקסימום ליבוא וכן העלאה מתונה יותר של כמות החלב שלפיה יחושב מחיר המטרה למיליון ליטר לרפת. דרישותיהם נשארו על שולחן האוצר ועד היום לא נענו.
משהבין דותן כי המחלוקת הפנימית עלולה להוביל לביטול התכנון בענף החלב, הוא עבר לפעול באופן שצפוי להחזיר את כחלון לשולחן הדיונים. הדרך להוביל להכרעה היתה לאלץ את כחלון, שמשך כבר לפני חצי שנה את ידיו מהטיפול בהסדרת ענף החלב, להיכנס שוב לזירה. את זה השיגו בגיוס ראש הממשלה בנימין נתניהו ששחרר בישיבת הממשלה הצהרה שלפיה יש לבחון את ביטול התכנון הענפי וביקש משר החקלאות אורי אריאל לנסות להגיע להסדרה בתיאום עם אבי שמחון. מהלך זה, מקווים הרפתנים, יוביל את כחלון להגיע עימם להבנות.
הקיבוצים רוצים מחלבה
במקביל, הקיבוצים לא ממתינים למושבים. ארגון מגדלי הבקר מקדם עם ארגוני הקיבוצים הקמת קואופרטיב חלב, שיתפוס במקרה של ביטול התכנון את מקומה של מועצת החלב וינהל לעצמו את התכנון הענפי. התכנון הענפי נועד להסדיר את היקפי ייצור החלב ברפתות כך שיותאם להיקפי הצריכה בישראל. התכנון מאפשר לייבש עודפי חלב במתקן ייבוש שתנובה מפעילה עבור כלל הענף. במסגרת המהלך הקיבוצים יפעלו להקמת מתקן ייבוש, כך שיוכלו לטפל במקרה של עודפי ייצור מבלי לשחוק את מחיר החלב הגולמי. בהמשך מבקשים הקיבוצים להיכנס כשותפים במחלבה, כשחלומם הגדול הוא לשוב לשליטה על תנובה, אך גם שותפות במחלבה קטנה יותר כמו רמת הגולן יכולה לענות על הצורך. בעלות על מחלבה תאפשר להם לייצר לעצמם מותג פרטי שאותו יוכלו לשווק לרשתות ובכך להרוויח בכל אחד משלבי שרשרת הערך של החלב.
ניתן להעריך כי איגוד מגדלי הבקר מתואם עם שר החקלאות אריאל התומך בהעלאת מחירי מוצרי החלב בפיקוח. במכתב ששלח לכחלון הציע אריאל להעניק למחלבות פיצוי בגובה 80 מיליון שקל. כחלון התעלם, ואריאל הודיע כי לא יאשר את עליית מחיר המטרה הצפויה, אם לא תאושר המלצת ועדת המחירים להעלות את מחירי המוצרים המפוקחים לצרכן. בהמשך הציע אריאל לוותר על הצורך בחתימת השרים על ההתייקרות, ואף להעביר את הפיקוח על מחירי המוצרים לרמה נמוכה יותר הדורשת מהמחלבות רק לדווח על רווחיותן. הפניות לא זכו לתגובת כחלון, אך נראה שכעת שר האוצר ייאלץ לשוב לשולחן הדיונים.
מבג”ץ ועד דחיית תשלומים: כך ינסו המחלבות להפעיל לחץ על הרפתנים
הסיטואציה שעימה מתמודדות המחלבות אינה חדשה. החברות רגילות לשרי אוצר שחוששים מדעת הקהל. אך במקרים הקודמים, בסוף עליית המחירים אושרה. על רקע זה, על שולחנם של מנכ"לי המחלבות מגוון אמצעים שאותם הם יכולים לנקוט כתגובה לסירובו של השר לאשר את עליות המחירים.
האפשרות הראשונה והמתבקשת היא עתירה לבג"ץ שיורה לשרים לחתום על צו המחירים. אלא שמעבר לפגיעה התדמיתית הצפויה לחברה שתדרוש בגלוי שיאפשרו לה לייקר את החלב והגבינה הבסיסיים, הסיכויים של העתירה קלושים. לא במקרה חוק פיקוח המחירים משאיר מקום לשיקול דעתם של השרים ולא מאפשר העלאה אוטומטית. אפשר להעריך שבג"ץ יחזיר את תפוח האדמה הלוהט לידי כחלון. אפשרות נוספת, שננקטה בעבר על ידי תנובה, היא להעלות את מחירי מוצרי החלב שאינם תחת פיקוח. זאת אפשרות בעלת פוטנציאל כלכלי גבוה, אלא שהמחלבות שעדיין מלקקות את פצעי מחאת הקוטג' לא ימהרו להעלות מחירים ולחטוף אש.
אפשרות נוספת היא צמצום ייצורם של המוצרים המפוקחים. כמונופול, תנובה לא תמהר לפעול בדרך הזאת ללא גיבוי משפטי, אבל היא בהחלט יכולה להיעזר בהשפעת מזג האוויר החם על תפוקת החלב. הירידה בכמות החלב הגולמי בחודשי הקיץ מאלצת את המחלבות להחליט מה דחוף יותר לייצר. הקושי נעוץ בחשש שהרצון של מחלבה מתחרה לצמוח, גם במחיר הפסד, עלול לבלום את הצעד הזה. בנוסף המחלבות יכולות לאיים בפיטורי עובדים, אך מדובר בתהליך ארוך ומורכב עם ועד העובדים וההסתדרות ולא בצעד מיידי. אמצעי נוסף נוגע לתנאי התשלום החריגים בענף — המחלבות כיום משלמות לרפתנים על החלב בתוך שבוע, אך הן יכולות להחליט כי ימשיכו לשלם את מחיר המטרה באותם תנאים, אולם את התוספת שנגרמה מההתייקרות לשלם בשוטף פלוס 90 כנהוג בשוק המזון. כך ייאלצו הרפתנים לשוב לשולחן הדיונים.
נורית קדוש