הציבור לא רוצה אקזיט: אלדד תמיר שרף 5 מיליון שקל במיזם קרנות ההייטק הכושל
יתר הגופים המוסדיים שהתמודדו במכרז שיזמו משרד האוצר ורשות ני"ע, איבדו יחד 5 מיליון שקל. מבין ארבע קרנות ההייטק, רק זו של אי.בי.אי הצליחה להגיע ליעד הגיוס - 400 מיליון שקל, ותזכה לכרית הגנה של 50 מיליון שקל מהמדינה
כישלון מיזם קרנות ההייטק גרם לאכזבה רבה עבור יוזמיו - משרד האוצר ורשות ני"ע, שראו בחזונם איך האזרח הקטן משקיע באקזיט הישראלי החלומי הבא. כזכור רק קרן אחת מבין חמש שהתמודדו על הסובסידיה הממשלתי - הגנה על ה־50 מיליון שקל הראשונים של ההשקעה - הצליחה לגייס את ה־400 מיליון שקל כדי לצאת לדרך: הקרן של אי.בי.אי. היא הצליחה בכך רק לאחר שחתכה משמעותית את דמי הניהול.
- מחמש יוצאת אחת? קרנות ההייטק מגיעות לקו הסיום ונראה שלא כולן יצליחו לגייס
- חבל הצלה לקרנות ההייטק: אקסלנס תחתוך את דמי הניהול
- הראל זורקת חבל הצלה לקרנות ההייטק: תשקיע 50 מיליון שקל בקרן של אי.בי.אי
לא הציבור הרחב ולא הגופים המוסדיים הסתערו על המוצר, וארבע קרנות ההייטק שכשלו מלגייס את הסכום הדרוש הפסידו לפי הערכות כ־10 מיליון שקל. ל"כלכליסט" נודע כי קרן אקליפטוס של בית ההשקעות תמיר פישמן, שאותו מנהל אלדד תמיר, בשיתוף עם נשיא אינטל לשעבר דדי פרלמוטר ועדי גן, השקיעה לבדה במאמצי הגיוס 5 מיליון שקל. יתר הקרנות השקיעו יחד עוד כ־5 מיליון שקל.
מנכ"ל תמיר פישמן אלדד תמיר צילום: גלעד קוולרצ'יק
הסיבה שאקליפטוס הוציאה יותר מהמתחרות היא בשל העובדה שהיא גם הקרן היחידה שבחרה לדלג על מכרז מוסדי, ולגייס כסף רק מהציבור הרחב. היא ויתרה מראש על השחקנים עם הכיס העמוק – גופי הפנסיה. כדי לגייס את הקהל הרחב, יצאה הקרן בקמפיין פרסומי ותקשורתי גדול, שכלל תשדירים בטלויזיה וברשתות החברתיות, בעלות כוללת (עם הוצאות משפטיות) של 5 מיליון שקל כאמור.
באקליפטוס קיוו לגייס את ההמונים לקרן דרך מערך הייעוץ הבנקאי, אך לא לקחו בחשבון שמודל הקרנות לא איפשר לבנקים לקבל תגמול על הפצתן - דבר שכמובן הקטין את התמריץ שלהם לשתף פעולה. במערכת הבנקאית טוענים כמובן שזו לא הסיבה, אלא חוסר כדאיות כלכלית וסיכון גבוה.
ל"כלכליסט" נודע כי באקליפטוס לא אמרו נואש, ועל רקע ההוצאה הגבוהה שכבר ביצעו, הם מתכננים לבדוק את האפשרות המשפטית להנפיק את היחידות של הקרן, ולממש את התחייבות ההשקעה שכבר קיבלו. לחלופין הם ינסו לפרסם תשקיף חדש, ולהביא משקיעים אסטרטגיים מחו"ל - כך שיחידות הקרן יסחרו בדומה לקרן של אי.בי.אי, רק בלי הגנת המדינה.
בקרן של תמיר פישמן אף בודקים מול רשות ני"ע אם תאפשר לבנקים לקבל עמלת הפצה עבור גיוס לקוחות לקרן. הם מקווים שהכוח של היועצים בבנקים בקשר עם הציבור יאפשר גיוס נאה לקרן, גם בלי הגנת המדינה.
עוד יהיה מעניין לראות מה יעלה בגורל יחידות הקרן של אי.בי.אי, שהצליחה לגייס בין היתר משקיעים כמו הראל ומנורה (ששמו 50 מיליון שקל כל אחד), שלמה ביטוח (10 מיליון שקל), הקופות המפעליות (קופות המנוהלות על ידי פסגות - 80 מיליון שקל) ושירביט (4 מיליון שקל). אחד החששות הגדולים הוא שבגלל שהקרן צפויה להשקיע בעיקר בסטארט־אפים פרטיים ולא סחיריים, ומכיוון שמדובר בקרן סגורה שלא ניתן לפדות את היחידות שלה בכל רגע נתון, הן צפויות להיסחר בתמחור חסר לעומת השווי הנכסי שלהן.
