האוצר יקים ועדת מנכ"לים בראשות החשב הכללי להפחתת הבירוקרטיה

הוועדה הבין-משרדית לשיפור הסביבה העסקית בישראל, שמינה החשב הכללי, רוני חזקיהו, סיימה את עבודתה והגישה לשר האוצר, משה כחלון, את המלצותיה לשיפור הסביבה העסקית ושיפור הדירוג של ישראל במדד קלות עשיית העסקים (Doing Business) של הבנק העולמי.

לדברי חזקיהו, "הנושאים שהוועדה טיפלה בהם הם שיפור הסביבה העסקית ובתוכו טפלנו במדד עשיית העסקים. ישראל התדרדרה במדד ממקום 29 בשנת 2009 למקום 54. אמנם מדד זה דבר חשוב, להיות במקום טוב בטבלה זה חשוב, כי זה מה שהעולם מסתכל עליו. אולם מצד שני, יותר חשוב לטפל בסביבה העסקית בישראל".

לדבריו, "ביורוקרטיה מעמיסה על המשק. כשבאים לטפל בשיפור הסביבה העסקית מדברים הרבה על רגולציה. מה שלדעתנו לוקה בעיקר זה נושא הציות לרגולציה, זה נקרא ביורוקרטיה. הרגולציה אומרת שצריך מכשיר לכיבוי אש. זה נכון, בלי זה אי אפשר לעמוד בסיכון של שריפה. אבל כשבאים לעשות את זה, נערמים הקשיים. מה בעל עסק יודע לגבי מה הוא נדרש. עם מי הוא מדבר? כמה מדברים איתו ובאיזה שפות?"

שי באב"ד, משה כחלון ורוני חזקיהו צילום: עמית שעל

ההמלצה העיקרית של הוועדה היא הקמת ועדת מנכ"לים בראשות החשב הכללי. זו אמורה לשמש כגורם מתאם של פעילות הממשלה בתחום שיפור הסביבה העסקית והממשק בין המגזר העסקי לבין משרדי הממשלה, בתחומי הבירוקרטיה ותקבע תכנית עבודה כלל ממשלתית בנושא. חבריה יהיו המנהלים הכלליים של משרד ראש הממשלה, משרד הכלכלה ומשרד המשפטים, הממונה על התקציבים במשרד האוצר ומנהל רשות המסים.

תפקידה של הוועדה יהיה להמליץ ולקדם מדיניות אחידה למשרדי הממשלה שתכלול יעדים מדידים, בחינת הצורך ב- one stop shop למגזר העסקי, מה שנכשל בשני חוקי ההסדרים האחרונים. על כך אמר מנכ"ל המשרד, שי באב"ד כי "הבאנו פעמיים בחוק ההסדרים ולא הצלחנו. הסיבה היא שניסינו לדחוף כמשרד אוצר, אבל זה נוגע למספר רגולטורים, ואף אחד לא שש לוותר על סמכויות. היתרון פה הוא צוות המנכ"לים שיתכלל את זה. היכולת לקדם את זה עכשיו נובעת מכך שהם יישבו כשחקנים משותפים".

עוד יידרש צוות המנכ"לים ליצור מנגנון לשיתוף פעולה בין גורמים בממשלה והמגזר העסקי דרך שולחנות עגולים, להכריע בסוגיות וחסמים ותיאום בין משרדי, הגדרת כתובת מרכזית לפניות של המגזר העסקי לממשלה, הקמת גוף ממשלתי שיהיה אחראי על תחום המדידה והמחקר לאמידת הנטל הבירוקרטי, שיפור הדירוג של מדינת ישראל במדד עשיית העסקים.

החשב הכללי חשף כי לפני מספר ימים חזר צוות בין-משרדי מפגישות עם הבנק העולמי בהם הוצגו השגות של נציגי הממשלה בפני הבנק. לדברי אלישע, "מצאנו טעויות מדידה של הבנק העולמי. יש לנו השגות לגבי איך הם מודדים את הביורוקרטיה. היו רפורמות שבוצעו במנהל התכנון, ברשות המסים, אך לא באו לידי ביטוי במדד העולמי. נעשה שיקוף של כל הטעויות וההשגות משלחת של רשות המסים, משרד המשפטי, פעם ראשונה יצאה משלחת שמצאה אוזן קשבת ונשמח לראות היפוך מגמה".

כחלון אמר, כי "המטרה של משרד האוצר - להביא את הכלכלה הישראלית לצמיחה יציבה של 5% בשנה. בכדי להגיע ליעד הזה אנחנו מטפלים ב- 3 נושאים עיקריים: תוכנית של עשרות מיליארדי שקלים לשיפור התשתיות במדינת ישראל עם דגש על שיתוף המגזר הפרטי. הכשרות מקצועית של עובדים ושיפור הסביבה העסקית שאנחנו מציגים היום. אנחנו בטוחים שטיפול עמוק בשלושת הנושאים האלו יביא להגברת הפריון והצמחת המשק באופן שיהנו ממנו כל אזרחי ישראל".

לדברי דפנה אבירם ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה, המובילה את עבודת המכון בנושא הקלת הנטל הבירוקרטי למגזר העסקי, "אני מברכת על הקמת ועדה שממוקדת בשיפור הסביבה העסקית בהובלת החשכ"ל. זאת, במיוחד לנוכח הדירוגים המאד לא-מחמיאים של ישראל במדדים הבינלאומיים בנוגע לנוחות עשיית העסקים ולכובד הנטל הבירוקרטי והרגולטורי. יחד עם זאת, הגיע הזמן להפסיק לדבר ולהתחיל לעשות. במסגרת דיוני הוועדה, הציג המכון הישראלי לדמוקרטיה ניתוח רגישות, שמטרתו לחדד ולסייע לגורמי הממשל באילו תחומים יש לטפל באופן דחוף, בהם: רישום נכסים, אכיפת חוזים, תשלום מיסים, חיבור לחשמל, היתרי בנייה, ועוד. אם יאומצו המלצות המכון, נוכל בתוך זמן לא רב לקפוץ 23 מקומות בדירוג הבנק העולמי - מהמקום ה-54 למקום ה-31.

אבירם ניצן הוסיפה כי "השיח של גורמי הממשל בישראל עם הבנק העולמי בנושא הדירוג הוא מבורך, כיוון שהוא מסייע לנו להבין טוב יותר כיצד אנו נמדדים, וכך לפעול בתבונה לשיפור הדירוג. בנוסף לכך, יש להבטיח כי המלצות הוועדה והמלצות דו"ח המכון הישראלי לדמוקרטיה בנושא ייושמו ויוטמעו בשטח, שכן המגזר העסקי מצביע ברגליים, ובעשור האחרון הולך ופוחת מספר המפעלים שקמים בישראל, בעוד שיעור המפעלים וקווי הייצור שנפתחים בחו"ל נמצא במגמת עלייה מתמדת".

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר אמר: "אנחנו מברכים על כך ששר האוצר משה כחלון השתכנע שניתן להעביר את מדינת ישראל לפסי צמיחה של 5% בשנה. אנחנו גם רוצים להציע לו דרך אפקטיבית ובטוחה להשגת מטרה זו, ללא שום תוספת תקציבית וללא שום הקלות במסים, אלא בתחום אחד ויחיד: הפחתת נטל הרגולציה בישראל, בהתאם להחלטת הממשלה 2118, שתקיף את כל משרדי הממשלה וכל הרגולטורים למיניהם, ללא יוצא מן הכלל.

"מאחר ושרי הממשלה לא שיתפו פעולה עם מנכ"ל משרד רה"מ אלי גרונר בהפחתת נטל הרגולציה, מוצע להוסיף תיקון אחד, לפיו 'כל רגולציה חדשה כלשהי תוקפא למשך שנתיים ימים, להוציא רגולציה הנחוצה לבריאות הציבור או ביטחונו על פי אישור מיוחד של מליאת הממשלה'".