מנהל רשות המסים: ייתכן שינקטו סנקציות נגד ישראל בשל עיכוב אישור תקנות ה-CRS בוועדת הכספים

"יכול להיות שינקטו סנקציות כנגד ישראל כתוצאה מעיכוב אישור תקנות ה-CRS בוועדת הכספים. הסנקציות יכולות לבוא לידי ביטוי בריביות על גיוסי הון של המדינה. אך אנחנו מקווים שלא נגיע לשם", כך אמר היום מנהל רשות המסים ערן יעקב בכנס אילת של לשכת רואי החשבון. יעקב מתייחס לתקנות המסדירות את העברת המידע בין רשויות המסים בעולם.

יעקב התייחס לשיעור בדיקת התיקים הנמוך של רשות המסים שעומד על כ-2% ואמר כי "אחוז הכיסוי של רשות המסים מאד נמוך, צריך לשנות את זה באמצעות טכנולוגיה, דיגיטציה פנימית. אני לא צריך עוד אלפי מפקחים, אולי מאות. כן צריך לרתום אלינו את הטכנולוגיה בצורה חכמה, לשחרר את אלו שמשלמים מס ולמצוא את אלה שלא משלמים".

ערן יעקב מנהל רשות המסים

בנוגע לניסיונות של בעלי הון לא מדווח להסתיר את חשבונותיהם מרשות המסים אמר יעקב כי "הגלובוס נהיה מקום מאד קטן, הבנקאות השוויצרית מתנהלת בצורה אחרת. שלא ינסו לאתגר אותנו, לא כדאי לנסות לאתגר אותנו, כי נגיע למרבית האנשים". לאור ניסיונות של בעלי חשבונות לא מדווחים לסגור את חשבון הבנק שלהם בשוויץ ולהעבירו למדינה שאין לה הסכם עם ישראל אמר, "אפילו בעולם הבנקאות אני יכול להגיע לכל תהליך, מי שחושב שהוא יכול לסגור את החשבון ולהעלם לאנשהו טועה. יהיה קשה מאד לברוח, יכול להיות שלוקח זמן, יש מוגבלות של משאבים, אך אני מבטיח שנגיע. נשקיע איפה שהתפוקה השולית שלנו היא הגבוהה ביותר ולאט לאט נגיע למטה".

ח"כ מיקי לוי אמר כי "אנחנו חיים בעולם מקוון, עולם אינטרנטי וגלובלי – ולכן הרשות צריכה לשים דגש על הסכמים בינלאומיים להחלפת מידע, לחשיפת חשבונות בנק של אזרחים שפתחו חשבון בנק מעבר לים, עולם שהוא פחות בקלסרים ויותר במחשבים, פחות בדואר ויותר במייל, עולם ששירות ללקוח יכול להינתן בלחיצת כפתור ולא בחצי יום חופש ועמידה ממושכת בתור – אפשר לעשות את זה, יש כבר את הכלים האלו".

יעקב התייחס לחוק מילצ'ן המעניק פטור ממס ומדיווח לעולים חדשים ותושבים חוזרים ואמר, כי "דעתנו היא לבטל את תיקון 168 שבגינו ניתנו ההטבות אני חושב שאין הבדל בין אזרח שעשה פה צבא, ולא מקבל הטבות על הכנסות מעבר לים, לבין עולה חדש. יש המון סיבות שתומכות בלמה כן לבטל את החוק, אך גם המון סיבות שתומכות בלמה לא לבטל. כן יש כאלה שמביאים הרבה השקעות איתם לפה. אולם בסוף בחלק מהמקרים מה שאנחנו רואים מהעולה החדש רק את המע"מ במכולת".

יו"ר ועדת החוקה, ניסן סלומינסקי התייחס לדרישה העולה מצד רואי החשבון מזה שנים - להחיל עליהם חיסיון בדומה לחיסיון עו"ד-לקוח. לדברי סלומניסקי, "כל הרעיון שלעו"ד יש חיסיון זה שאנחנו רוצים שהחשוד יספר לעו"ד הכל כדי שעורך הדין יוכל לתת לו עצות טובות. והתנאי לזה הוא שלעו"ד יש חיסיון מוחלט, וכל מה שהוא שומע מהלקוח לא ייצא ממנו. רואי חשבון ויועצי מס, אנחנו רוצים שדיווחי המס יהיו דיווחי אמת. אנחנו רוצים שיוכל לדבר פתוח עם רואי החשבון ויועצי המס. לא מדובר פה על מישהו שרוצה לעשות עבירה קדימה. עליהן אין חסיון. היום האיש מפחד להגיד להם את כל האמת, או את הדברים הקטנים, שאפשר לסדר, אבל הוא מפחד להגיד, כי בחקירה הראשונה של יועץ המס או רואה החשבון הוא יהיה חייב להגיד הכל. משמעות הדבר היא שרואה החשבון לא יוכל לתת ייעוץ טוב, וזה דוחף את הלקוחות לעורכי דין. הצעת החוק שלי מנסה להעניק לכם חיסיון. לעורך דין יש חיסיון מוחלט וגם לכמרים באופן היסטורי".

על כך השיב יעקב כי "בעיני יש הבדל גדול בין עו"ד ורו"ח, זה עניין היסטורי". לדבריו, אם יקבלו רואי החשבון חיסיון "הפגיעה תהיה יותר גבוהה מהתועלת. עבודתו של רו"ח ועו"ד שונה לחלוטין, ומעבר לזה מדובר במדרון חלקלק כמו למשל עם יועצי המס. בעלות תועלת זו תהיה פגיעה ציבורית, גם לצורת העבודה שתהיה מול הגופים וגם במהות של רואי החשבון אין מקום לחיסיון, אלא אם יש מה להסתיר. כי כל מהותם בביקורת היא להשקיף".

נשיא לשכת רואי החשבון, יזהר קנה תקף את רשות המסים על מערך המחשוב שלה ואמר, "אם ניקח לדוגמא את רשות המיסים הרי שאנו שותפים לדעה לגבי חשיבות התהליך שהיא עוברת בשנה האחרונה של שדרוג מערך המחשוב אך לא ייתכן שהנטל עקב כישלון המערכת החדשה ייפול על כתפי המייצגים. לא ייתכן גם שאם כשלה הממשלה עם מערכת זאת, וככל הנראה שלא באשמתה אבל לבטח באחריותה, היא לא תיזום לממן סיוע משמעותי מפצה לציבור המייצגים הסוחב על גבו את פגעי מערכת זאת. "לדבריו "פעם עבודה מסוימת הייתה לוקחת שעתיים בחודש עכשיו 18 שעות בחודש".

מנהל רשות המיסים התייחס לטענות והודה כי קיים קושי לקבל מענה או מידע על סוגיו, "בעניין הזה אתם צודקים אני מבטיח לשפר את השירות ולפעול ביתר שאת להנגיש את המערכת לציבור כמו שצריך".

לפניית רו"ח אורי בארי יו"ר כנס תל אביב בנוגע להוצאות בגין ישיבות בבתי קפה, ביגוד, ותמיכה בעסקים קטנים: "אנחנו רוצים שאנשים יעשו עסקים מהבית ושלא ייסעו לתל אביב. השמועות אומרות שנקבל הוראה שהוצאות שכ"ד יהיו מוכרות". על כך ענה יעקב,  כי "כרגע בעניין הכרה בהוצאות שכ"ד אין בשורה ספציפית אך כל הנושאים בבחינה . נרצה לעשות סדר לגבי הוצאות כאלה ואחרות כדי לייצר וודאות. לעולם העסקי חשובה הוודאות. אפשר לעשות באמצעות חוזרים וגילויים כאלה ואחרים.

סגן נשיא לשכת רואי החשבון ג'ק בלנגה המשמש גם כיו"ר ועדת המיסים בלשכה התייחס לנושא פעילות עסקית מהשכרת דירות ציין כי "לאור השפעות הרוחב המהותיות של טיוטת החוזר ועמדת הרשות בנושא השכרת דירות למגורים וכמות הדירות המושכרות אשר הכרתן תיחשב לעסק, הוחלט ע״י רשות המיסים להקפיא את החוזר ולא לפרסם אותו, ולא תהיה שום מדיניות על השכרות של עד 20 דירות, ולא תהיה החלטה שהשכרת 5 או 10 דירות תיחשב לכדי עסק. משמעות הדברים היא שמה שימשיך להוביל כמדיניות זה החלטת הפסיקה לפיה השכרה של 20 דירות ומעלה תיחשב להשכרה עסקית, יחד עם זאת יצוין כי ייתכנו מקרים של השכרת כמות דירות קטנה יותר אשר עדיין תיחשב להשכרה עסקית כגון השכרות לטווח קצר.

לכך התייחס מנהל רשות המיסים ערן יעקב ואמר כי הנושא נבחן. "הוצאנו טיוטה, ואנו גם שומעים וקשובים, שמענו את קולכם וכמו שאמרתי נפעל בהתאם למה שנמצא לנכון בוחנים ומתייחסים לקולות שנשמעים גם מכיוונכם".