דו"ח טכנולוגי
איך מגייסים 4 מיליארד דולר בלי מוצר, בלי הכנסות ובלי בעיות
חברת קריפטו מבצעת הנפקת מטבע וירטואלי שמזכירה טעות בת 300 שנה, למה כושלות פייסבוק וטוויטר במלחמתן בהתמכרות לתרופות ומה עושה קנדי שקיבל אזהרה על הורדה פיראטית שביצע
חברת Block.one גייסה 4 מיליארד דולר בשבוע שעבר, בהנפקת מטבע וירטואלי לרכישת מוצר שהיא עדיין לא השיקה ואף אחד לא ראה. אני רואה את הסיפורים האלה ובא לי לצרוח; מה, אנשים עד כדי כך רוצים להיפטר מהכסף שלהם? האם לא למדנו שום דבר מההיסטוריה?
ובכן, היסטוריית הכלכלה הראתה לנו כל מיני סוגים של בועות. וכשחושבים על לקפוץ על הנפקת מטבע וירטואלי, שווה לחשוב גם על פרשת חברת הים הדרומי. אי שם ב-1710 הבין שר האוצר האנגלי שיש לו בעיה: הוא בדיוק מונה לתפקיד, וקלט שהחוב של הממשלה מפוזר וקולוסאלי. ג'ון בלאנט, יזם ושד משחת, נחלץ לעזרת השר והצליח להפוך את חברת הים הדרומי (South Sea Company), גוף שעסק במסחר בדרום האוקיינוס האטלנטי, לקופת מזומנים עבור ממשלת אנגליה.
קונים את הממשלה, עובדים על הציבור. בועת חברת הים הדרומי צילום: ויקיפדיה
במהלך מבריק של המרת החוב כמניות, קנייתן מחדש כדי להקפיץ את ערכן, והפיכת המלך ג'ורג' השני בכבודו ובעצמו למנהל החברה, נראתה החברה כגדולה מכדי להיכשל. כדי לבצר את המצב הזה, הציע בלאנט לעם לקנות מניות של חברת הים הדרומי כמו שקונים מכונית: תשלום אחד במעמד המכירה ותשלומים חודשיים בעתיד - מה שאיפשר לאנשים לקנות יותר מניות ממה שיכלו להרשות לעצמם, ולמכור אותן כשהערך עולה.
כדי להאיץ את הסחר, החברה הציעה הלוואות לרכישת מניותיה, שיחדה את בית הנבחרים כדי למנוע הפרעות רגולטוריות והכניסה כסף חלומי. החברה צמחה למימדים כאלה, שיזמים עם המצאות לגיטימיות רצו וקנו מניות שלה, מה שעצר את החדשנות בשוק. אנגליה הפכה למדינה של חברה אחת, שערך מניותיה שבר כל שיא. אבל סוגיית הערך היא העוקץ שבסיפור: חברת הים הדרומי לא הרוויחה גרוש; היתרי הסחר שלה בנמלים רבים הוגבלו לספינה אחת בשנה, ואת רוב הכסף שהכניסה, שרפה על הלוואות ומענקים למשקיעים. היא מילולית, שילמה לאנשים כדי שיקנו את המניה שלה. הבועה התפוצצה לאחר שהממשלה אסרה על יזמים לממן חברות מתחרות וסטארט-אפים, ואלה נאלצו להתחיל למכור את מניותיהם.
"סוחר המניות", קריקטורה מהמאה ה-18 שמתארת את בועת חברת הים הדרומי צילום: ויקיפדיה
חברות הקריפטו הופכות את התהליך הזה למהיר וחלק בהרבה - בלי לשחד בכירים, בלי תרגילי בורסה. הציבור פשוט נוהר אליהן, כשהוא מוקסם מהצהרות על כוונה לגייס מיליארדים ב-ICO. החברות מוכרות משהו ללא ערך או שימוש, מנפחות את שוויו בהצהרות על מהפכה ומבטיחות למשקיעים הקטנים אוקיינוסים של כסף. זאת, תוך שהן מרגיעות את המשקיעים הגדולים, לוחשות שכספם של הקטנים יהיה לכרית אוויר במקרה שמשהו ישתבש.
ודברים משתבשים - בדרך כלל בכוונה: כ-20% מהנפקות ה-ICO בשנה האחרונה היו מבצעי עוקץ וחצי מכל ההנפקות ב-2017 כשלו. מטבעות קריפטו הם אפיק השקעה מסוכן גם כך, והנפקות ICO הן טוויסט שהפך את התחום לרולטה. והכי גרוע? שחברות בתחום הבלוקצ'יין - טכנולוגיה שבאמת יכולה לחולל מהפכה באבטחת מידע, אחסון ותחומים נוספים - מתבזבזת על הרולטות האלה. ובניגוד למקרה של חברת הים הדרומי, המגמה של נטישת מיזמי בלוקצ'יין שימושיים לטובת מטבעות וירטואליים והבטחות וירטואליות היא כלל עולמית. ייזהר הקונה, יתבייש המוכר.
לייק בלי מרשם
ארה"ב מנסה להילחם במגפת ההתמכרות לתרופות מרשם, והמדיה החברתית לא עוזרת: משככי כאבים כוויקודין, נוגדי חרדה כזאנקס, סמי ריכוז כאדרול ואמפטמינים אחרים זמינים פחות או יותר, בכל אתר חברתי. תחקיר של באזפיד מצא מוכרי תרופות בלינקדאין, טוויטר, טאמבלר, ווטסאפ, אינסטגרם, רדיט, פורצ'אן ואפילו (מי זוכר את) גוגל פלוס.
בפייסבוק המוכרים חוגגים: ישנם קבוצות ועמודים, אירועים מכירה מקודמים ולפעמים גם אירועים במתחמים פיזיים, עם כתובות אליהן צריך להגיע כדי לקנות תרופות בזול. המוכרים לא מתביישים להגיד שהם עובדים בניגוד לחוק. גם נראה שאינם מוטרדים מכך שתרופות יכולות להיות מזויפות ואף מסוכנות למשתמש. כל עוד אנשים מוכנים לשלם, הם מוכנים למכור.
מרשם? אצלנו לא צריך צילום: shutterstock
כל החברות מצהירות על כך שהן נלחמות בתופעה, אבל נראה שאלה בעיקר דיבורים באוויר; כמה חוקרים מאונ' סן דיאגו, שהשתתפו בהאקתון של ה-FDA, ניתחו כ-213 אלף ציוצים שלוקטו בשבוע אחד, מהם נמצאו 692 שקידמו מכירת תרופות ו-34 מהם הצביעו על סוחרים ספציפיים. אז אם צוות קטן הצליח לאתר את המפיצים, מה התירוץ של פייסבוק, טוויטר והאחרות? כן, הסוחרים יכולים תמיד לפתוח עוד חשבון (אם לא נעצרו, כמובן) ולהמשיך להפיץ את הכדורים שלהם, אך כאן יכולה להיכנס לתמונה טכנולוגיית הניטור המלאכותי - עניין ה-AI שכל החברות אוהבות להתהדר בו. אולי יהיו חסימות שגויות ומשתמשים כעוסים - אך גם מכה למפיצי התרופות, שמרוויחים על חשבון אנשים מכורים שמתים ממנות יתר.
כסף מחמד
כמה חמוד הכלב שלכם? כמה פוטוגני החתול? האם הם זוכים לערימות לייקים בכל פעם שאתם מפרסמים תמונה או סרטון שלהם? יכול להיות שיש כאן פוטנציאל להרוויח כסף טוב. לוני אנדרסון, בעלת סוכנות כשרונות לחיות מחמד שהן כוכבות רשת, סיפרה ל-CNBC איך עובד הביזנס: ישנם המוני חתולים, כלבים, סוסים, תוכים, קופים, חזירים ואפילו אופוסומים בעלי מיליוני עוקבים - אליהם שמחים להגיע מפרסמים למיניהם. למשל, כלב תחש בשם קרוזו הוא בעל 2.5 מיליון עוקבים בפייסבוק (יותר משל ראש הממשלה שלכם), ופוסט שיווקי אצלו יכול לעלות 15 אלף דולר.
"אוף, אין לי כוח להיות מיליונרית"
לדברי אנדרסון, צריך רק חיה חמודה ורעיונות יצירתיים לתוכן שיגרור עניין ומעורבות גולשים. מה שהיא לא סיפרה, זה שמדובר בעבודה קשה מאוד: אף אחד לא פיצח את נוסחת הוויראליות, כך שתצטרכו לנסות עוד ועוד רעיונות וכיוונים, שיצריכו עבודת תחקיר ולפעמים גם תקציב הפקה. בהתחשב בסטטיסטיקה ובזמן שיידרש לשבור אותה, כדאי שתמצאו דרך אחרת לעשות כסף. יש בעולם כ-600 מיליון חתולים, ורק גראמפי קט אחת.
פיראט קנדי? אין חיה כזאת
הקנדים הם אחד העמים הכי מנומסים מכל תרבויות המערב; מחקר של מחלקת החדשנות, המדע והצמיחה הכלכלית בממשלת טרודו גילה שזה תופס גם בכל הנוגע לפיראטיות תוכן. למעשה, 74% מצרכני התוכן המקוון במדינה לא מורידים קבצים גנובים או משתמשים בשירותי סטרימינג שפוגעים בזכויות יוצרים. ה-26% הנותרים הודו שהם צרכו תוכן פיראטי לפחות פעם אחת בשלושת החודשים האחרונים, ומהם רק 5% צורכים תוכן רק ממקורות בלתי חוקיים. הקנדים פשוט מעדיפים את הנוחות שבשירותים כנטפליקס, יוטיוב, Steam ואחרים כדי לצפות בסרטים וסדרות או לשחק במשחקים. עבור רובם, הפיראטיות היא בגדר טירחה. משתמש שנתפס כשהוא צורך תוכן גנוב, יקבל לפי החוק המקומי הודעת אזהרה - דבר שקרה ל-10% מהציבור. והקנדים לוקחים ללב את האזהרות: רק 24% מתעלמים מהן; כ-38% נהיים מודעים יותר לאתרים אליהם יגלשו; 27% ישפרו את הרגלי הגלישה שלהם, כך שיהיו מאובטחים יותר; ו-27% אף ינהלו עם ילדיהם שיחה על חשיבותה של הגנת זכויות יוצרים. מעניין איך נראים הנתונים בישראל; לא אופתע אם המצב הפוך ב-180 מעלות.
