בין מזרח ומערב: האלבום החדש של קניה ווסט מבלבל

קניה ווסט במאניה. הזמר הפיק לאחרונה לא פחות מחמישה אלבומים, לעצמו ולאחרים, המתוכננים כולם לצאת בקיץ. הראשון, האלבום “Daytona” שהפיק לידידו הראפר פושה־טי, יצא בסוף מאי. ביום שישי האחרון יצא השני: אלבום חדש לקניה עצמו, “ye” (הליקון) שמו, אותו חשף ביום חמישי במסיבת האזנה אקסקלוסיבית בויומינג. בדרך לשם צילם קניה בטלפון שלו את הנוף ההררי לעטיפת האלבום.

כאמור, קניה במאניה. על כך יעיד גם שם האלבום השמיני שלו, אותו הסביר ווסט בראיון לרדיו: “אני מאמין ש־’ye’ זאת המילה הרווחת ביותר בתנ”ך, והפירוש שלה בתנ”ך הוא ‘אתה/את/אתם’. אז אני אתם, אני אנחנו, זה אנחנו. זה עבר מקניה, שפרושו ‘היחיד’, לרק ye — השתקפות של הטוב שבנו, הרע שבנו, המבולבל, הכל. האלבום הוא יותר השתקפות של מי שאנחנו”. על עטיפת האלבום שווסט צילם בטלפון כתוב “אני שונא להיות דו־קוטבי, זה אדיר”, רפרנס למאניה־דיפרסיה בה אובחן לאחרונה (אנחנו היינו יכולים להגיד לו את זה מזמן).

הזמר קניה ווסט צילום: רויטרס

ווסט העלה לרשת מחולל מילים כדי שמי שלא מתחבר לטקסט שעל העטיפה יכול לשנות אותו. ווסט מאמין גדול בחופש הדיבור. הוא, מצידו, נהנה מהמאניה. באלבום החדש הוא שר על זה שהדו־קוטביות שלו היא לא מוגבלות אלא כוח־על. לא חשבנו אחרת: להזכירכם מדובר באיש שהקליט את אלבום הבכורה שלו עם לסת מקובעת אחרי תאונת דרכים, וכבש את העולם בעודו ממלמל.

עד לפני כמה שנים היה קניה ווסט הדמות הכי חשובה בעולם ההיפ הופ. זה כבר לא המצב — קנדריק לאמאר עקף אותו בסיבוב. אך אלבום חדש של קניה הוא עדיין סיבה לחגיגה, ולו רק בשביל הערך הבידורי של פסטיבל הדעות המקושקש שמצליח ווסט לייצר מסביב לכל הוצאה שלו. קניה ווסט אף פעם לא עורך את עצמו, לא באולפן ולא כשהוא יושב עם הטלפון בשירותים. זה מה שהופך אותו לאמן מעניין מחד ולאישיות הזויה מאידך. אשתו האוהבת קים קרדשיאן הגנה עליו בטוויטר לאחרונה, אחרי עוד אמירה מרגיזה שלו, באומרה שבעלה אף פעם לא נכנע לדעה המקובלת ושדעותיו מקדימות את זמנן. ייתכן שהיא צודקת. אבל גם אם לא, מה שמציל את ווסט זו העובדה שגם שעון מקולקל מראה את השעה הנכונה פעמיים ביום.

אחרי שנעדר מהטוויטר לתקופה ארוכה, בילה הראפר את החודש שעבר בציוץ אינסופי. זה התחיל ממסרי אהבה לדונלד טראמפ (שמצידו צייץ אהבה לקניה בחזרה) וצילום משותף (הרבה לפני הצילום של קרדשיאן עם טראמפ). ייתכן כי אהבתו של ווסט לטראמפ נובעת מהסכסוך המתוקשר שלו עם אובמה ב־2009 (אובמה נזף בווסט אחרי שהוא התפרץ לנאום הזכייה של טיילור סוויפט בפרסי MTV כדי לומר שביונסה היתה צריכה לזכות). כך או כך, ווסט הוא לא האיש העשיר הראשון שהצביע לטראמפ ותחושת שותפות הגורל שווסט חש כלפי טראמפ — סלבריטי עשיר הסובל משגעון גדלות — גם היא מובנת. אגב, התמיכה בטראמפ יכולה גם להסביר את ההחלטה המשונה של קניה לקיים את השקת האלבום שלו בויומינג, לא הלוקיישן ההיפ־הופי ביותר שניתן להעלות על הדעת, אך מדינה יפה שמייצגת את אמריקה השמרנית.

ווסט ניסה להסביר את תמיכתו בטראמפ בסינגל “Ye vs. the People”, שהוא שחרר בסוף אפריל, בו הוא מנהל דיאלוג עם הראפר TI המייצג את “העם”, כלומר את מעריציו השחורים המאוכזבים מתמיכתו בטראמפ. בשיר מסביר להם ווסט את דעותיו הפוליטיות כמיטב יכולתו. השיר לא נכנס לאלבום, בו מתמקד ווסט פחות בפוליטי ויותר באישי – בחירה משונה ודי מאכזבת האמת. הוא אמנם מזכיר באלבום את טענתו שהעבדות באמריקה קרתה מבחירה – האמירה שלו שהכעיסה את אמריקה השחורה בתחילת מאי – אך לא ממש מסביר אותה.

בניגוד לרוזאן בר, נראה שווסט עומד לצאת בשלום מהדעות שלו גם הפעם. בקרוב מתכנן ווסט להוציא אלבום נוסף — אלבום משותף עם בן טיפוחיו קיד קאדי. אתם הולכים לשמוע עוד הרבה עליו במהלך הקיץ, בהנחה שהתקף המאניה יחזיק וקניה לא יתהפך פתאום.