הקרב על עתיד היורו יוכרע באיטליה

המשבר הפוליטי המתמשך באיטליה מוסיף לטלטל את השווקים. מאז תחילת חודש מרץ, ערב הבחירות לפרלמנט האיטלקי, איבד היורו 6% מערכו לעומת הדולר, ומדד MIB 30 בבורסת מילאנו ירד ב־5%. התפנית האחרונה בדרמה עשויה להביא לבחירות חוזרות שייערכו עד סוף השנה. "כלכליסט" עונה על השאלות הבוערות.

מה קורה בפוליטיקה ובכלכלה האיטלקיות?

בבחירות שנערכו במרץ זכו מפלגת "הליגה" הימנית קיצונית ו־"5 הכוכבים" האנטי־ממסדית להצלחה מסחררת. יחד הן מחזיקות ברוב המושבים בפרלמנט. למרות נסיונות הצנעה בקמפיין, שתיהן מאשימות את האיחוד האירופי בחלק ניכר מבעיותיה של איטליה. בתחילת החודש הן חתמו על הסכם קואליציוני שאמור היה להוליד את הממשלה הפופוליסטית הראשונה במערב אירופה. כך, גובר הסיכוי שאיטליה תפר את כללי התקציב של האיחוד האירופי ותיכנס לסחרור הוצאות שיגדיל את החוב החיצוני שלה, מעבר ל־131% ביחס לתמ"ג כיום. חששות המשקיעים גרמו להם לצמצם חשיפה לניירות ערך איטלקיים וליורו. אבל זו רק תחילת הדרמה.

המועמד של הקואליציה לראשות הממשלה, ג'וזפה קונטה, הוא משפטן אלמוני מאוניברסיטת פירנצה שביקש לקדם את פאולו סבונה כשר אוצר. סבונה הוא כלכלן המתנגד לחברות איטליה בגוש היורו ולכן פסל הנשיא מטראלה את מינויו. מטארלה נימק בכך שזוהי חובתו החוקתית "להגן על החסכונות של אזרחי איטליה". לאחר מכן סירב קונטה להמשיך בנסיונות הרכבת הממשלה. שלשום החליט מטארלה להזעיק את קרלו קוטארלי, בכיר לשעבר בקרן המטבע הבינלאומית, כדי שיקים ממשלת טכנוקרטים. אלא שהממשלה של קוטארלי כנראה לא תאושר בפרלמנט, ובחירות חדשות יתקיימו עוד השנה.

למה המשקיעים חוששים מהמתרחש באיטליה?

ההקשר בו התפוצצה מלאכת הרכבת הממשלה החדשה – עתיד איטליה בגוש היורו – הציף מחדש את הספקות באשר ליכולת הישרדותו של המטבע האירופי המשותף. עוד בזמן המשבר הגדול ב־2009, סומנה איטליה כמדינה המועדת ביותר לפורענות מבין מדינות הגוש. כלכלת איטליה אחראית לכ־11% מהתמ"ג של האיחוד האירופי, והחוב החיצוני שלה הוא הגדול ביותר במונחים אבסולוטיים — 2.3 טריליון יורו.

האפשרות שאיטליה תעזוב את גוש היורו, שנדמה היה שירדה מהפרק במה שנראה כתהליך התמתנות של המפלגות הפופוליסטיות במדינה, חזרה לשיח הציבורי ובגדול. במקרה כזה לא תוכל איטליה לפרוע את חובותיה הנקובים ביורו, ותהפוך למעשה לחדלת פירעון. יתר על כן, מהלך כזה עלול לגרור תגובת שרשרת ולדחוף עוד מדינות לפרוש מגוש היורו.

למה שאיטליה תרצה לפרוש מגוש היורו?

מאז שהצטרפה לגוש היורו, התוצר הריאלי לנפש של איטליה כמעט ולא השתנה, בשעה שבשתי הכלכלות הגדולות האחרות בגוש, גרמניה וצרפת, נרשמה עלייה. בנוסף, המשק האיטלקי שילם מחיר כבד במשבר הפיננסי העולמי, ומפני שלא היה לו מטבע משלו נמנע ריכוך של הנזק באמצעות פיחות. הניוון הכלכלי וההתאוששות האיטית עד כדי כאב מהמשבר הפיננסי גרמה לאפשרות לשוב אל הלירטה ולהיפרד מהיורו להיראות אטרקטיבית במיוחד.

מיהו קרלו קוטארלי, עליו הוטלה הרכבת הממשלה?

קוטארלי, שהוזעק לרומא כדי להקים ממשלה, עמד בראש המחלקה לעניינים פיסקאליים בקרן המטבע הבינלאומית בין 2008 ל־2013, בשיאו של המשבר הפיננסי. אחרי סיום כהונתו בוושינגטון, הוא חזר לאיטליה ושימש כאחראי המשמעת התקציבית בממשלתו של אנריקו לטה. מטבע הדברים, התפקיד כלל גם החלטות על קיצוצים תקציביים, מה שהדביק לו את הכינוי "אדון מספריים".