אימון אישי: להתאמן בלי סלפי
מחקר חדש מגלה כי הרשתות החברתיות מעודדות אותנו לעשות כושר, אבל אנחנו מרוכזים בהן במהלכו
”אנחנו בשאיפה שכולם נראים מושלמים במהלך פעילות גופנית, זה מה שהרשת החברתית מייצרת. אין שקט נפשי גם במקום בו אנחנו אמורים להיות מנותקים מהסביבה וקשובים לעצמנו”, כך אמר לאחרונה בריאיון למגזין “פסיכולוגיה היום” ד”ר תומס גילוביץ’, פסיכולוג חברתי מאוניברסיטת קורנל. במחקרו תומס בחן את המניעים לפעילות גופנית של של כ־600 ספורטאים חובבניים בין גילאי 40–55 ללא רקע בעולם הספורט.
- אימון אישי: אבא שרירי, ילד חכם
- עולה לזירה: אימון איגרוף בעזרת חיישנים
- איך שגלגל מסתובב: אימון אקרובטיקה מעולם הקרקס
67% מכלל הנבדקים ציינו שהם החלו לעסוק בספורט עקב החשיפה שלהם לעמיתים שנראו מאושרים במהלך פעילות גופנית. 78% העידו כי הם חייבים לתעד את עצמם במהלך הפעילות הגופנית על מנת להראות שהם שומרים על אורח חיים בריא הכולל, בין היתר, פעילות גופנית. במחקר דווח על ידי גברים ונשים בגיל 50 כי הבינו שעליהם לרכוש מיומניות חברתיות לסביבה הטכנולוגית, מה שבעבר היה נראה להם מיותר.
פרופ' יאיר עמיחי המבורגר. "האם קריאות העידוד יביאו אותנו לתוצאות טובות יותר?" צילום: גבריאל בהרליה המגזין “פורבס” פירסם בשבוע שעבר נתונים אשר הראו גידול של 35% אחוז בשוק אביזרי הכושר הלבישים ואפליקציות הכושר החברתיות לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה. מתוך כך נשאלת השאלה: האם הטכנולוגיה מביאה אותנו לשינוי התנהגותי? ייתכן, כך אומרים החוקרים, שאין מדובר בשינוי התנהגותי, אלא ביצירת נורמות בסיסיות חדשות לאור כניסתה של הטכנולוגיה.
בהיבט הפיזיולוגי כבר רואים שינויים במבנה המוח. פרופ’ דני נמט, סגן מנהל בית החולים מאיר, פרסם לאחרונה עבודת מחקר המעידה של שינויים בתדר המוחי כתגובה לרשת החברתית. המחקר מדווח על תגובה מוחית שונה של ילדים שנולדו עד לפני עשר שנים אל מול מבוגרים בגיל 50. במחקר נראה ב־MRI תדרים שונים ועוררות שונה של חלקים אחרים במוח.
פרופ’ דני נמט. "מאבדים אינטרקציה עם אנשים אחרים" “אנחנו כבר רואים תפקוד מוחי שונה, אנחנו לא יודעים עדיין את ההשלכות לעתיד”, אומר פרופ’ נמט, “לפני 20 שנה דיברו על העידן המודרני הטכנולוגי ועל הנפלאות לצד החסרונות. בזמנו, זה היה נראה מופרך, אבל הנה, כעת פורסמו נתונים שבפעם הראשונה בהיסטוריה תוחלת החיים במדינות המערב ירדה בשנתיים האחרונות. הטכנולוגיות הפכו להיות מתוחכמות יותר, ולכאורה מעודדות פעילות גופנית, אבל הן עלולות גם לעשות את הפעולה ההפוכה”.
הפיתוחים הטכנולוגים כיום מאפשרים לנו, כמו בהרבה תחומים אחרים בחיים, להישען על חוכמת המכונה ולא על חוכמת המאמן או החברים כאשר מדובר בפעילות גופנית, כמו אזניות אשר משדרות מחמאות על הריצה, קשר למתאמנים במכוני כושר אחרים ושעוני דופק הנותנים המלצות התאוששות.
פרופ’ יאיר עמיחי־המבורגר ראש המרכז לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט במרכז הבינתחומי בהרצליה, אומר: “אנחנו מאבדים מערכות יחסים שבעבר היו קריטיות להצלחתו של האדם והמאמן מוחלף על ידי מכונה. האם קריאות העידוד יביאו אותנו לתוצאות טובות יותר? או שמא אנו נוותר על מערכת יחסים נוספת עבור אותה טכנולוגיה? הפידבקים ברשת לא אמיתיים ולא כנים, והצורך לקשר תמיד יישאר”. פרופ’ נמט מוסיף: “גם כשהטכנולוגיה מספקת לנו לכאורה תחליף לפעילות גופנית לילדים כמו משחקי האקסבוקס, הם לא מקבלים באמת את המיומנויות הפיזיולוגיות האמיתיות, ומאבדים גם את הקשר עם המאמן או את האינטרקציה עם ילדים אחרים”.
פרופ’ המבורגר מסביר שהפעילות הגופנית מקבלת משמעות חדשה, כיוון שאנחנו לא נותנים לעצמנו להתמקד בחוויה אלא מממשיכים לדווח לסביבה מה קורה כחלק אינטגרלי מהפעילות: “כשאנחנו נהנים לגמרי מפעילות, אנחנו לא מסתכלים בשעון, ולא איכפת לנו מה חושבים, אבל היום אנחנו מחויבים לדווח על הפעילות ברשת, אחרת המשימה לא הושלמה”.
