איך פועלת הרוגלה של NSO ולמה היא שווה מיליארד דולר

חברת ורינט, שנוסדה בישראל ורשומה בארה"ב, מנהלת מגעים לרכישת חברת NSO הישראלית בכמיליארד דולר. NSO מפתחת טכנולוגיית מעקב ברמה צבאית, שאותה היא מוכרת בעיקר לסוכנויות ביון וביטחון ממשלתיות.

מה יישאר מוורינט מוכרת יותר ממה שהיא קונה ורינט זקוקה נואשות לזריקת מרץ, אולם המהלך שהיא מקדמת עשוי לשנות אותה מהיסוד סופי שולמן, תגובה אחת לכתבה המלאה 

לפי אדם שמכיר מקרוב את המגעים, ורינט הציעה לשלם למחזיקת השליטה ב־NSO, קרן ההשקעות הפרטית פרנסיסקו פרטרנס האמריקאית, באמצעות מניות של ורינט וברכישת החוב של NSO.

לדברי מקור ששוחח עם "כלכליסט", אם תושלם העסקה NSO תהפוך לחטיבה עצמאית בורינט, שתפעל לצד החטיבות הקיימות בחברה - הביטחונית והאזרחית. לפי אותו מקור, הנהלת NSO הנוכחית צפויה להמשיך להוביל את החברה גם לאחר המיזוג האפשרי.

פרנסיסקו פרטנרס רכשה את NSO ב־2014 ב־110 מיליון דולר. אם העסקה תושלם, הקרן תהפוך למחזיקת המניות הגדולה ביותר בורינט, הנסחרת כיום בנאסד"ק בשווי של כ־2.8 מיליארד דולר. 

דן בודנר מנכ"ל ורינט צילום: אוראל כהן

כיום מעסיקה NSO כ־600 עובדים, מרביתם במשרדיה בהרצליה, לצד מרכזי מו"פ משניים באוקראינה ובבולגריה.

מה דעתך על מניית ורינט:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

חברה חשאית במיוחד

NSO היא אחת החברות החשאיות בישראל, בוודאי ביחס למספר העובדים בה ולשווי של מיליארד דולר שהוצמד לה. לרוב, חברות בסדר הגודל הזה זוכות לחשיפה תקשורתית רחבה והעומדים בראשן מוכרים היטב גם מחוץ למעגל המיידי של עולם הטכנולוגיה. אלא שעל NSO ידוע מעט מאוד. פעילות החברה חשאית, מייסדיה שלו חוליו ועמרי לביא מסרבים להתראיין ורשימת הלקוחות שלה, שמורכבת אך ורק ממדינות וסוכנויות ממשלתיות, היא סוד מסחרי שמור.

"אנחנו רוח רפאים", אמר לביא בראיון נדיר שהעניק לפני שנים לכתב העת המקצועי Defense News. "אנחנו שקופים לחלוטין למטרה שלנו, לא משאירים שום עקבות". הדברים מתייחסים לכלי הריגול והמעקב שפיתחה החברה, אך נכונים גם לה עצמה.

האזינו לשיחה עם עמרי לביא, ממייסדי NSO, בפודקאסט "30 דקות או פחות"

ובכל זאת, עם השנים נחשפו כמה פרטים על החברה. את NSO ייסדו ב־2009 חוליו, לביא וניב כרמי. שלושה שבועות לאחר הקמתה, כרמי פרש ומכר את מניותיו לחוליו וללביא. חוליו משמש כיום כמנכ"ל החברה ולביא כדירקטור. כשהחברה נמכרה לפרנסיסקו פרטנרס, שני המייסדים הנותרים נשארו עם נתח של כ־11% ממניות החברה כל אחד.

המוצרים המרכזיים של החברה הם כלי ריגול שמאפשרים לפרוץ למכשירים סלולריים ולשירותים מקוונים. המוכר שבהם, פגסוס, הוא כלי פריצה לסמארטפונים. "זה אחד מכלי המעקב ההתקפיים הכי מתוחכמים שקיימים כיום לטלפונים סלולריים בעולם", אמר בעבר עובד לשעבר בחברה בראיון ל"כלכליסט".

מרגע שפגסוס הושתל בטלפון, אפשר לעשות שימוש בלתי מוגבל ביכולותיו: לאכן אותו, להאזין לשיחות המתבצעות בו, להקליט שיחות שמתנהלות סביבו, להפעיל את המצלמה, לקרוא ולכתוב הודעות SMS ומיילים, לחדור לחשבונות רשתות חברתיות וכל מה שרק עולה בדעת מפעילי התוכנה. בנוסף, פגסוס יודע לנטר שינויים בדפוסי שיחות והתכתבויות ולהפנות את תשומת לב המצותת לכך.

ב־2012 זכתה החברה לסיקור נרחב בכתבה שפרסם שי אספריל ב"כלכליסט". אז, בין השאר, נחשף המחיר שגובה החברה על השימוש בתוכנה: 15.5 מיליון דולר מממשלת מקסיקו ו־12 מיליון דולר ממדינה מרכז־אמריקאית אחרת.

ד"ר ביל מרזק מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, שחקר את פעילות פגסוס במסגרת עבודתו, אמר בעבר ל"כלכליסט" שהביקוש לתוכנות כאלו הוא עצום. "אלו מוצרים שיש להם ביקוש מצד רשויות אכיפת חוק בכל העולם, כולל גופים כמו ה־FBI", סיפר מרזק. "בכל מה שנוגע לגופי מודיעין, התמונה קצת שונה. במדינות כמו ארה"ב או ישראל סוכנויות המודיעין לא צריכות לקנות מוצר כזה, הן יכולות לפתח אותו בעצמן. אבל במדינות כמו איחוד האמירויות כנראה שאין את היכולת הטכנית לבנות משהו כזה בעצמן. אני מעריך שמדובר על שוק של מיליארדי דולרים".

בראיון, שהתקיים לפני שנתיים, אמר מרזק שבפרנסיסקו פרטנרס ניסו למכור את האחזקות שלהם ב־NSO לפי שווי של מיליארד דולר, אך ללא הצלחה. השנתיים האחרונות לא היו קלות בעבור החברה, דבר שמשתקף בעובדה שהערכת השווי שלה לא השתנתה. אחת הסיבות לכך היא העניין התקשורתי הגובר בחברות מסוגה ובשימושים שמדינות עושות בכלים שהן מוכרות.

NSO למשל עמדה בשנה שעברה במרכזה של שערורייה תקשורתית רחבה, בעקבות תחקיר מעמיק של ה"ניו יורק טיימס". לפי התחקיר, התוכנה של החברה שימש לריגול אחר עיתונאים ובני משפחותיהם, ככל הנראה מצד ממשלת מקסיקו. בדיווחים אחרים נטען שאבו דאבי משתמשת במוצרי החברה כדי לרגל אחרי פעילי זכויות אדם.

החשיפות עוררו קמפיין שלילי מתמשך ברשתות החברתיות. בעקבותיו, לביא חרג ממנהגו וסיפק בדצמבר האחרון ראיון נדיר לפודקאסט "30 דקות או פחות" שמתפרסם באתר "כלכליסט". "אין לי דרך למנוע מלקוח שלנו להשתמש בתוכנה בדרך מסוימת", אמר לביא. "האפשרות היחידה שיש לי זה לשתף פעולה עם חקירה, אבל בזה זה נגמר. מהרגע שמכרנו הלקוח יכול לעשות מה שהוא רוצה. יש לנו גם ועדת אתיקה פנימית שעלתה לנו בהפסד של לא מעט חוזים, מכיוון שפסלנו אותם. אני מרגיש שנגרם לנו עוול, בעיקר על ידי התקשורת".

בראיון, לביא הדף טענות לשימוש לרעה במוצרי החברה. "התוכנה שלנו הצילה הרבה חיים של חפים מפשע והצרה את הצעדים של ארגוני פשע מאורגן וסחר בסמים. אני ישן מצוין בלילה".

שלו ולביא, בני 37, הכירו בתיכון בחיפה. בצבא שירת לביא בחיל התותחנים, שעה ששלו שירת שלוש שנים ביחידת מודיעין סודית ושלוש שנים נוספות כקצין ביחידת החילוץ וההצלה הארצית. שלו ממשיך לעשות את שירות המילואים שלו ביחידה ואף לקח חלק במשלחות סיוע ששלחה ישראל לאזורים מוכי אסון. בנוסף ל־NSO, השניים הקימו ארבעה סטארט־אפים אחרים והשקיעו ביותר מ־20 נוספים. בין השאר, השניים השקיעו ב־Kaymera - סטארט־אפ שמפתח פלטפורמת אבטחה למכשירי מובייל, כזו שאמורה להגן על המשתמש מפני תוכנות ריגול כמו אלו שמפתחת NSO.

גורם בשוק שמכיר היטב את שתי החברות מעריך כי אם המיזוג יצא לפועל היא ייצר את השחקנית החזקה בעולם בתחום הסייבר ההתקפי. "השוק הזה דינמי", הסביר. "זה משחק של חתול ועכבר, והכוח של החברה תלוי ביכולת שלה לנצח במשחק הזה. NSO מאוד טובים בזה, אבל לוורינט יש בעיה גדולה. עד לפני כמה שנים הם לא עסקו בכלל בתחום והתמקדו בבהגנה ובמודיעין. עכשיו, NSO יביאו את הכוח שלהם בתחום, בעוד ורינט יביאו גב כלכלי חזק, לקוחות מוכרים והיכרות עם הצד הרגולטורי של התחום. לוורינט יש הרבה ידע בתחום היצוא של־NSO חסר".

חבל הצלה לוורינט

עד לאפריל 2015, חברת נייס מערכות הישראלית נחשבת למתחרה העיקרית של ורינט בתחום. אלא שמאז נייס התרחקה מהתחום הביטחוני ועברה להתמקד בתחום האזרחי, והשיגה בכך יתרון על ורינט. מאז אמצע 2015 נייס כמעט הכפילה את שווייה, שמגיע כיום לכ־6.6 מיליארד דולר.

ורינט, לעומתה, נשרכת מאחור. בשנתיים האחרונות לא יצאה שום בשורה מהחברה וההתמקדות שלה בבתחום הביטחוני הכביד עליה. באפריל 2015 מניית החברה נסחרה בכ־63 דולר, אולם כיום ירד מחירה לכ־44 דולר למניה. שווי החברה כיום הוא כ־2.8 מיליארד דולר. למרות עלייה עקבית בהכנסותיה, ורינט לא מצליחה לייצר רווחים ותשואת הרווח שלה היא שלילית.

מזה שנה ורינט בוחנת אפשרות להנפקת החטיבה הטכנולוגית שלה, אבל נתקלת בתגובות צוננות מהשוק. רכישת NSO נעשית קודם כל כדי לצקת תוכן חדש לחטיבה זו.

פרנסיסקו פרטנרס, המחזיקה ב־NSO, הובילה לפני כחצי שנה עסקה למכירת 40% מהחברה לקרן בלקסטון. בעקבות חשיפת המגעים לעסקה ב"כלכליסט", ארגוני זכויות אדם הפגינו מול משרדי בלקסטון בניו יורק. בלחץ המשקיעים, הקן נסוגה מהעסקה.

כעת נותר לראות כיצד יגיבו בעלי המניות של ורינט. הפעילות בבורסה בניו יורק תתחדש היום לאחר הפסקה של סוף שבוע ארוך ועשויה להצביע על הלך הרוח של המשקיעים בחברה.

ורינט מעסיקה יותר מ־4,500 עובדים, 700 מתוכם במרכז שלה בישראל. בעבר היתה החברה ורינט חלק מקומברס, עד שב־2013 התנתקה ממנה סופית. ורינט, בניהולו של המנכ"ל דן בודנר, מתמקדת בשני שווקים עיקריים: השוק העסקי, שעם לקוחותיה בו נמנים בנקים, חברות תקשורת, תאגידים קמעוניים וארגונים פיננסיים; והשוק הביטחוני, שהלקוחות בו הם גופי אכיפת חוק, גופי מודיעין, גורמים ממשלתיים, נמלי תעופה ומתקנים ביטחוניים. החטיבה האזרחית אחראית לשני שלישים מהכנסות החברה והחטיבה הביטחונית לשליש הנותר.