תערוכה חדשה: האמת של שכונת שפירא
תערוכת ציורים חדשה מציגה את שכונת שפירא בת”א לא כסיר לחץ, אלא כמקור לרעות והרמוניה
תחת שמש קופחת של קיץ, על ספסל שבקרן רחוב ובסמוך לבית כנסת שכונתי, שני נערים: מבקש מקלט מאפריקה וישראלי יושבים יחד. האחד נשען על האחר, הם משחקים בסמארטפון ומעבירים את זמנם יחד באינטימיות חדשה של העידן הדיגיטלי.
זה אחד מהציורים של האמנית אולגה קונדינה, חברת קבוצת אמניות בשם הברביזון החדש, בתערוכה שמנסה להציג באור אחר את מרקם החיים בשכונת שפירא בתל אביב.
דרום תל אביב. ציוריה של אולגה קונדינה ציירת: אולגה קונדינה
בתערוכת היחיד שלה שנפתחה בשבוע שעבר בבית האדום, “מציירים שפירא”, שמוצגת לצד תערוכת בוגרי האקדמיה לציור של הברביזון החדש שבאוצרות אורן פישר, מוצגים ציורים המתארים סיטואציות חיים ומפגשי רחוב פשוטים. בציוריה המהירים ומלאי החיים של קונדינה, שציירה על חומרים פשוטים כקרטון, נראית השכונה לא כפי שמצטיירת בעין התקשורת, כסיר לחץ לוהט של קבוצות שונות הנלחמות על טריטוריה, אלא דווקא כשכונה שיכולה להכיל את כל מי שנמצא בה. לצד העוני שעולה מתוך הציורים, עולה מרקם אנושי של מי שחיים זה עם זה בפשטות ובשלום.
בציור אחר של קונדינה מוצגים שני גברים אפריקאים בחליפות מהודרות משוחחים בלילה. הגברים נשענים על פח ברחוב הראשי של שכונת שפירא בדרום תל אביב. בציור נוסף נראה גבר אפריקאי יושב שפוף בלילה ברחוב הראשי, מאחוריו פח זבל ומיכל למיחזור בקבוקי פלסטיק.
דרום תל אביב. ציוריה של אולגה קונדינה ציירת: אולגה קונדינה
נראה שלציורים התיאוריים האלו חשיבות תיעודית. האמנים המציגים בתערוכה מציירים על פי העקרונות שהתוותה קבוצת הברביזון החדש, קבוצת הציירות עולות ברה”מ לשעבר, זויה צ’רקסקי, אסיה לוקין, נטליה זורבוב ואנה לוקשבסקי, מציירות נופים אורבניים מתוך התבוננות בשבע השנים האחרונות ושנה שעברה תערוכה רחבת־היקף שלהן הוצגה במשכן לאמנות בעין חרוד.
לצד תערוכת קונדינה מוצגת כאמור במתחם תערוכת בוגרים של האקדמיה לציור, וכן עבודות נוספות של ציירים תושבי השכונה שענו דרך קול קורא. בבחירה לצייר מתוך התבוננות לקחו לעצמם את תפקיד העד. האמנים נוכחים בשכונה, מציירים אותה ומאפשרים לקהל הצופים אפשרות להתבונן מחדש על השכונה והאוכלוסייה שבה, וכך לסגל נקודת מבט אחרת על השכונה שקיבצה לתוכה אוכלוסיות שונות. אוכלוסיית מבקשי המקלט שהגיעו מאריתראיה ומסודן, הנאבקים על זכותם למקלט מדיני, שם חיים בדוחק ובעוני לצד תושביה הישראלים הוותיקים, שסובלים משך שנים רבות מחוסר משאבים, והזנחה תודעתית ותברואתית של המדינה והעירייה.
בשנים האחרונות, בזכות דמי השכירות הזולים, החלו לעבור לשכונה אמנים רבים. אחריהם לא איחרו לבוא משקיעי הנדל”ן. הבית האדום, שהפך בשנתיים האחרונות לחלל תצוגה לאמנות וסטודיו לאמנים הוא אחת ההשקעות היזמיות של חברת Venn שנכנסה לשכונה והיתה שותפה בפתיחת נכסים רבים, ביניהם פיצריה, בית קפה והבית האדום. החלל הפך אף הוא נושא בציוריה של קונדינה, בית באר פלסטיני־היסטורי והבית המפואר ביותר בשכונה. הבית נבנה במאה ה־19 וממוקם בקצה המזרחי של השכונה. הבית האדום מצויר ומוצג בציור ונותן לצופים נושא נוסף להתבונן בו ולחשוב אודותיו ואודות השכונה.
