שלמה דברת: "אנחנו מדינה מתקדמת בהייטק ומפגרת ביישום של טכנולוגיות"

"אנחנו מדינה מתקדמת בהייטק ומפגרת ביישום של טכנולוגיות", כך אומר היום (ה') שלמה דברת, מייסד ויולה ויו"ר מכון אהרן, בכנס השנתי של מכון אהרן למדיניות כלכלית שהתקיים היום במרכז הבינתחומי הרצליה. דברת אמר זאת בהתייחסו לסוגיה של השפעת השינויים הטכנולוגיים על הבנק המרכזי ועל הפיקוח על הבנקים והוסיף, "התשתית התקשורתית בישראל מפגרת באחרי מדינות בעולם. גם לגבי הסחר האלקטרוני זו אותה תמונת מצב. אין לנו עדיין פתרון לאובר ולנושא התחבורה השיתופית".

דברת גם התייחס לארנק אלקטרוני, יישום על גבי הטלפון הנייד שנפוץ מאוד למשל בשימוש בסין באמצעותו אזרחים רבים משלמים, מבצעים השקעות, מנהלים חשבון עו"ש ומרכזים למעשה את כל הפעילות הפיננסית שלהם תחת ממשק אחד בטלפון הסלולרי. בהקשר זה אמר דברת "יש לנו חברות ישראליות שבעולם מציעות מוצר של ארנק אלקטרוני ובישראל עדיין אין את זה".

ביחס להשפעה על הבנק המרכזי אמר דברת שלדעתו המודל העסקי של בנקים וחברות ביטוח נמצא תחת איום : "חברות כמו טסנט ואמזון אם הן מחליטות להיכנס לתחום האשראי הצרכני הן יכולות לעשות זעזוע לבנקים. בעולם שבו יש ריבית נמוכה לאורך שנים, כסף מוסדי בהיקפו נרחב בהרבה מפקדונות בבנקים, ופלטפורמות הלוואות מעמית לעמית (P2P) האיום על המודל העסקי של הבנקים וחברות הביטוח הוא דרמטי".

בסיכום דבריו דברת התייחס לפתרון המצב הבעייתי ואמר "אני לא בטוח שצריך רק להאשים כאן את הרגולציה אבל זה כן צריך להתחיל ממדיניות הממשלה".

פרופ' דני צידון, מייסד ושותף כללי בויולה פינטק ודירקטור במכון אהרן אמר בכנס: "הטכנולוגיה המודרנית לא רק מאפשרת לפינטק להתפתח, אלא גם יוצרת את הצורך בפינטק. פינטק זה לא עוד אפליקציה "קולית" וגם לא מתיחת פנים לתעשייה פיננסית מזדקנת, פינטק זה מרכיב חשוב במהפכה הטכנולוגית עצמה".

צידון המשיך: "הצמיחה ועליית אי השוויון הם גם האתגר וגם ההזדמנות לתעשיית הפינטק, זה נכון למי שחושב שהסקטור הפיננסי נפלא בדיוק כמו למי שחושב שהסקטור נכשל כישלון חרוץ. תעשיית הפינטק מחברת טכנולוגיות חדשות לצרכים קיימים. לכן היא כאן כדי להישאר ולשנות את פני הסקטור הפיננסי כולו".

צידון ציין כי מרבית הגופים הפיננסיים רואים כיום בפינטק הזדמנות ולא איום, "המערכת הפיננסית אינה נגישה עבור קבוצות שלמות ובשווקים רבים היא אינה נזילה מספיק כדי לספק את הצורך הכלכלי. הטכנולוגיה מאפשרת להגביר יעילות, חיבוריות וזמינות, לנהל מידע רב ולספק שירות באופן מהיר ומדויק מבלי להיות תלוי בזמן, מקום או נותן שירות".

ענת לוין, משנה למנכ"ל כלל ביטוח הדגישה את הפער הקיים בין המודלים השיתופיים של הכלכלה לבין אמור הציבור ואמרה : "טכנולוגיה אכן משנה את מודל התיפעול הבנקאי, אך כל עוד לא פותחים ומקדמים את תפיסת מקורות המימון לא תקום בישראל תחרות אמיתית בנוגע לאשראי ופקדונות. מודלים שיתופיים רחוקים מאמון הנדרש ממערכת בנקאית ולכן העבודה הרגולטורית כעת בכדי לקדם תחרות, במקביל לטכנולוגיה, צריכה להתמקד גם בצד הפיננסי הבסיסי ובמיוחד באפשרויות המימון לפעילות מאזנית".

חדוה בר, המפקחת על הבנקים צילום: עמית שעל

סאמר חאג', מהבינתחומי ודירקטור בבנק לאומי התייחס לרמת העידוד הנמוכה ברמה בינלאומית שקיימת בישראל לחברות פינטק וציין כי "ישראל ממוקמת במקום 20 מתוך 32 מדינות בעידוד לחברות פינטק. אחרינו ממוקמת טורקיה, בהתאם לנתוני הOECD".

במענה לשאלה מהקהל שהופנתה למפקחת על הבנקים חדוה בר כיצד ישפיעו השינויים הטכנולוגיים על הבנק המרכזי ועל הפיקוח על הבנקים השיבה המפקחת כי "הבנקים המרכזיים בהחלט שואלים את עצמם האם למשל להנפיק מטבע דיגטלי, מה המשמעות של זה, האם ביטקוין הוא מטבע, והתשובה היא לא! האם יש לאשר ולעודד את זה כי יש לקוחות שרוצים לעסוק בפעילות פיננסית סביב המטבעות האלה".  

ענת לוין, המשנה למנכ"ל כלל ביטוח צילום: עמית שעל