לאחר שדחה את הבקשה הראשונה: הנשיא ריבלין העניק חנינה לקובי פרץ
באוקטובר האחרון דחה הנשיא את בקשת החנינה שהגיש הזמר שנידון לשנת מאסר וחצי בגין עבירות מס. פרץ הגיש בקשה מחודשת וריבלין חנן אותו כך שבעוד כחודשיים יוכל לעמוד הזמר בפני ועדת השחרורים בתנאי שישלם את הקנס שהוטל עליו
- הזמר קובי פרץ ביקש חנינה מנשיא המדינה
- הערעור של קובי פרץ התקבל חלקית: ירצה 18 חודשי מאסר בפועל במקום 24 שנגזרו עליו
- קובי פרץ לשופטים הדנים בערעורו: "אני מרוסק כלכלית"
קובי פרץ צילום: מיכאל קרמר החלטת הנשיא התקבלה בעקבות המלצתה של שרת המשפטים איילת שקד להקל בעונשו של הזמר במסגרת המתווה המיוחד לשנת ה-70 של מדינת ישראל. במסגרת המתווה המיוחד, נעשה על ידי הנשיא שימוש רחב מן הרגיל בסמכות החנינה לאסירים בעלי מאפיינים ייחודיים, ובהם אסירים המרצים מאסר ראשון של עד שנתיים מאסר והחלטת הנשיא התקבלה במסגרת מתווה זה.
במאי 2016 נשלח פרץ לשנתיים מאסר לאחר שהורשע בהעלמת מס ובשורת עבירות מס. כתב האישום התייחס לשנים 2009-2005, אז הופיע פרץ בהופעות חיות, הקליט ומכר דיסקים, הפיק רינגטונים והופיע ברדיו ובטלוויזיה. נטען כי הוא ואמרגנו יוחאי יעיש סיכמו שיעיש יקבל את ההכנסות של פרץ מההופעות ויעביר לזמר 50 אחוז מהרווחים. כדי לחמוק מתשלום מס הציג פרץ לאחר מכן מצג כוזב על הכנסותיו. פרץ, כך נטען, דרש מאמרגנו לחתום על חוזה למראית עין בלבד, ובו נתונים פיקטיביים של תאריכים והכנסות. נרשם כאילו פרץ קיבל 7,000 שקלים בחודש, ומשנת 2003 - קיבל 12 אלף שקלים בחודש בלבד.
בהכרעת הדין הטיחה בו השופטת לימור מרגולין יחידי מבית משפט השלום בתל אביב דברים קשים ביותר: "עדותו לא עוררה אמון. הנאשם שיקר לחוקרים
ולבית המשפט בנושאים מהותיים ובהם הכספת ומסר גרסאות סותרות. האמון הניתן בתשובותיו נמוך מאוד".
באוקטובר האחרון דחה ריבלין את בקשת החנינה של פרץ, בעקבות החלטתה של השרה שקד. בתשובת בית הנשיא נכתב כי "הנימוקים שהועלו על ידי פרץ בבקשת החנינה, לרבות נסיבותיו האישיות וכן זכויותיו הרבות עמדו לנגד עיני בית המשפט בטרם נגזר דינו, ואף ניתן להם משקל נוסף, כאשר הופחת עונשו בערכאת הערעור ובבקשת החנינה אין שינוי בנסיבות שיש בו כדי להצדיק מעשה חריג ויוצא דופן של חנינה מאת נשיא המדינה".
