האם התחרות בבנקים תגיע מאגודה פילנתרופית?

"אחרי שנים רבות שלא ניתן רישיון להקמת בנק בישראל, פנו גורמים שונים לפיקוח על הבנקים כדי לקבל רישיון להקמת בנקים דיגיטליים חדשים שיתמחו באשראי צרכני למשקי בית. חלק מהגופים הם גופים עם ניסיון שיש להם הון, וחלקם גופים קטנים יותר. אני מקווה שבשנה הקרובה נראה בישראל בנק חדש מוקם", כך אמרה המפקחת על הבנקים חדוה בר בכנס פינטק 2018 של "כלכליסט" שנערך ביום שלישי האחרון.

ל"כלכליסט" נודע כי אחד הגופים שעליהם דיברה בר הוא אגודה שפועלת ללא מטרות רווח ושמעניקה אשראי ללא ריבית בשם Israeli Free Loan Association, או בקיצור IFLA. האגודה מעוניינת להקים בנק סוציאלי שבשלב הראשון יעניק אשראי לאוכלוסיות החלשות בחברה. מדובר ברעיון שאפתני שמתיימר להציע מענה לאותם אנשים שבבנקים המסורתיים לא מעוניינים לתת להם אשראי. האגודה מתכננת לקרוא לבנק הדיגיטלי החדש "עוגן".

המפקחת על הבנקים, חדוה בר צילום: אוראל כהן

IFLA אמנם רק נמצאת במגעים מוקדמים מול הפיקוח על הבנקים וטרם הגישה בקשה לרישיון בנקאי, אולם היא כבר הקימה קרן בשם אימפקט לגיוס כספים ממפקידים (משקיעים). עד כה אימפקט כבר קיבלה התחייבות בהיקף של 70 מיליון שקל משלושה משקיעים והיעד שלה הוא 100 מיליון שקל. לפי התקנות של בנק ישראל, רישיון בנקאי נדרש רק מגוף שלו יש 31 מפקידים ומעלה. כלומר, IFLA יכולה להפעיל את עוגן כבר כעת ולחלק הלוואות משום שיש לה שלושה מפקידים בלבד. עם זאת, הכוונה של IFLA שהיא יכולה להגיע למספר מפקידים גבוה מ־30, ועל כן היא מקיימת מגעים עם בנק ישראל.

לפי מתווה ההקלות להקמת בנקים חדשים שפרסם בנק ישראל לפני שנתיים, ההון העצמי המינימלי הנדרש מבנק חדש הוא 50 מיליון שקל. סכום זה יאפשר לבנק לגייס ממפקידים 550 מיליון שקל שיאפשרו לו להעמיד הלוואות בהיקף של 1.26 מיליארד שקל.

לפי התוכנית של IFLA, ובהנחה שעוגן ייצא לדרך עם ההון העצמי המינימלי הדרוש, 1.26 מיליארד השקלים ישמשו את עוגן למתן הלוואות ללקוחות ממעמד סוציו־אקונומי נמוך, רוכשי דירה ראשונה שמתקשים בהשגת ההון העצמי הדרוש ועסקים קטנים. הריבית שתיגבה מלקוחות אלו תהיה מינימלית ותשמש להחזר ההוצאות התפעוליות ולהחזר הכסף למפקידים, שיקבלו גם הם ריבית מינימלית על השקעתם.

בשלב השני, עוגן צפוי להציע שירותים בנקאיים נוספים כמו ניהול חשבון עו"ש, ניהול תיק השקעות והנפקת כרטיסי אשראי - פעילויות שמהן הוא גם צפוי להרוויח. השירותים האלו אמורים למשוך לעוגן לקוחות חזקים יותר שיבטיחו שחרף הפנייה לאוכלוסיות חלשות, הבנק הדיגיטלי החדש יהיה בר־קיימא.

על פניו, אם IFLA תקבל רישיון מבנק ישראל, נראה כי הבנק הדיגיטלי שתקים הוא בגדר בשורה לציבור הרחב שנוטל עוד ועוד אשראי יקר מהמערכת הבנקאית. אולם לא בטוח שהבנק הדיגיטלי הזה הוא הבשורה שלה ציפו בפיקוח על הבנקים. מתווה ההקלות שפרסם הפיקוח לפני שנתיים נועד להעלות את הסיכוי ליצירת תחרות במערכת הבנקאית, בעיקר בשוק האשראי. אולם אם עוגן עתיד להתמקד באוכלוסיות חלשות ש־12 הבנקים הקיימים לא מעוניינים להעניק להן אשראי, אז התחרות המיוחלת ככל הנראה לא תגיע ממנו.

אך כאמור, IFLA אינה הגוף היחיד שמנהל מגעים עם הפיקוח על הבנקים. לאחרונה פנה הפיקוח לבעלת השליטה בקבוצת ביטוח ישיר - משפחת שנידמן - והציע לה להקים בנק דיגיטלי במסגרת הפלטפורמה של ביטוח ישיר. כניסה של שחקן גדול כמו ביטוח ישיר לתחום הבנקאות באמצעות הקמת בנק דיגיטלי יכולה להוות תחרות משמעותית יותר לבנקים הקיימים. ככל הידוע, בביטוח ישיר טרם החלו לבחון את הנושא.

בנוסף, בפיקוח על הבנקים בונים על תחרות משמעותית יותר לבנקים מצד חברות כרטיסי האשראי ששתיים מהן - ישראכרט ולאומי קארד - יופרדו מהבנקים השולטים בהן (בנק הפועלים ובנק לאומי בהתאמה) עד תחילת 2021 לכל המאוחר.

הלוואות במיליארד שקל

אגודת IFLA, שמעניקה הלוואת ללא ריבית לאוכלוסיות חלשות, פועלת מאז 1990. היא נוסדה על ידי הפילנתרופ פרופ' אליעזר יפה (שמת לפי כשנה) שרצה לסייע לקליטת העולים מברית המועצות לשעבר ומאתיופיה בסוף שנות השמונים.

עד היום גייסה האגודה 200 מיליון שקל מתורמים, בעיקר מיהודים מארה"ב. הסכום הזה שימש אותה למתן 60 אלף הלוואות לציבור הישראלי בהיקף כולל של יותר ממיליארד שקל. בכל זמן נתון ל־IFLA יש 11 אלף לקוחות. בכל שנה מצטרפים כ־2,500 לקוחות חדשים, והיא מעניקה אשראי בהיקף של כ־80 מיליון שקל.

התנאים שבהם IFLA מעניקה אשראי כיום נוחים באופן משמעותי בהשוואה לתנאים שמציעים הבנקים. כך, למשל, הלוואה של 20 אלף שקל שבנק רגיל דורש להחזיר בתוך שנה וגובה עליה ריבית גבוהה, מוענקת על ידי IFLA ללא ריבית וההחזר נפרס על פני ארבע שנים.

האשראי שהאגודה מעניקה אמנם מחולק לאוכלוסיות חלשות שהבנקים לא מעוניינים לתת להן אשראי - משקי בית ששכר הנטו החודשי שלהם עומד על 3,000 שקל עד 20 אלף שקל - אך למרות זאת שיעור הדיפולט (כשל פירעון. כלומר, הלוואות שלא הוחזרו) של האגודה עומד על 0.7% בלבד. מדובר בשיעור דיפולט נמוך משמעותית מזה של הבנקים, שמעיד גם על החיתום המקצועי שהאגודה מבצעת. בנוסף, האשראי ניתן כנגד שעבודים וישנם ערבים ללקוחות. שני הגורמים האלו אחראים גם כן לשיעורי הדיפולט הנמוכים. על כך יש להוסיף את הרצון של הלקוחות של IFLA לשמור על איתנותה הפיננסית של האגודה למקרה שיזדקקו להלוואות נוספות בעתיד, מה שמגביר את המאמצים של הלקוחות לפרוע את ההלוואות.

מנכ"ל IFLA הוא שגיא בלשה ששימש בעבר כמנכ"ל ארגון הקהילה הישראלית־אמריקאית (IAC). סמנכ"ל ההלוואות הוא סיימון קדרנל ויו"ר האגודה הוא אופיר עוזרי. בדירקטוריון האגודה ניתן למצוא את ד"ר צבי פיין, המשנה למנהל ארגון הג'וינט בישראל ולשעבר מנהל הפעילות של הארגון באפריקה ובאסיה; חיים נוימן, הגזבר לשעבר של בנק מזרחי טפחות; רו"ח מיכאל לאון, מנהל ההשקעות הנוכחי של בנק מזרחי טפחות; ואורי יפה, מנהל המחלקה למתנדבים ועמותות באגף הרווחה של עיריית תל אביב. נוכחותם של גורמים בנקאיים פעילים בדירקטוריון האגודה מעיד במידה רבה על כך שבבנקים לא רואים ב־IFLA איום של ממש.

התחרות תגיע מצד האוצר?

אם IFLA תקים בנק דיגיטלי, ייתכן שחרף הסיכויים הוא יצליח להזריק מעט תחרות למערכת הבנקאית הישראלית הריכוזית. אולם במקביל, ייתכן שהאגודה תמצא את עצמה בתחרות בתחום הפעילות הנוכחי שלה - העמדת הלוואות לאוכלוסיות חלשות.

במשרד האוצר האוצר פועלים להקמת קרן למודרי אשראי שתעמיד הלוואות בתנאים נוחים ללווים ממעמד סוציו־אקונומי נמוך שהבנקים מסרבים להעניק להם אשראי בשל היעדר ניסיון עבר או רקורד של אי־עמידה בהלוואות. הקמת הקרן מתעכבת כבר זמן רב, אך אם היא תקום, המודל שלה עשוי להוות תחרות ל־IFLA, ואף להוות תחרות גם לבנק הדיגיטלי של האגודה, אלא אם הוא באמת ירחיב את שירותיו ויפנה גם לאוכלוסיות חזקות.