$
ספרות

תופס את הראש: חנוך פיבן מספר על ספרו החדש

בספר חדש לילדים גילה לפתע המאייר חנוך פיבן שהוא חש חמלה כלפי ראשי ממשלה. בסדנה בשבועות יסביר איך הוא מאפשר תיקון של אנשים וחפצים

מאיה נחום שחל 08:0716.05.18

“ליצור בעיניי זה לעשות משהו באופן ייחודי בצורה שאחרים לא עושים”, אומר האמן והמאייר חנוך פיבן. “אני רואה ביצירה שלי סוג של דרך חיים: שאיפה לחיות לא איך שכולם מצפים ממך אלא ממקום שבו אתה מצליח להתחבר לאני הפנימי שלך”.

 

עם המוטו הזה הצליח פיבן לבסס את מעמדו כאחד האמנים המקוריים והמצליחים בארץ ובעולם, שבאמצעות חפצים יומיומיים הוא מרכיב דיוקנאות של פוליטיקאים, אמנים ומפורסמים אחרים. אפשר לומר שביצירתו הוא מאפשר “תיקון”, כשהוא נותן לחפץ הזדמנות לקחת שוב חלק בעולם בתפקיד חדש, וכאן החיבור למפגש תיקון ליל שבועות שייערך אתו בשבת הקרובה (19:00, ספריית בית אריאלה בתל אביב, הכניסה חינם).

 

חנוך פיבן. “פיתחתי שפה שכל אחד יכול ליצור באמצעותה” חנוך פיבן. “פיתחתי שפה שכל אחד יכול ליצור באמצעותה” צילום: יח"צ

 

לצד פרסום יצירותיו במגזינים בארץ ובעולם ובמקביל לתוכנית טלוויזיה שהוא מנחה, הוא כבר 20 שנה עורך סדנאות בישראל ובעולם. “פיתחתי דרך היצירה שלי איזו שפה שכל אחד יכול ליצור בעזרתה. די במקרה פתאום נוצרה לי דיסציפלינה חינוכית שמתאימה להמון גופים ותחומים”.

 

במפגש בשבועות, המיועד למבוגרים וילדים בני שש ויותר, יספר פיבן על ה”קולאז’” כדרך חיים ויעשה הדגמה חיה שתוקרן על מסך אחורי. “כל קולאז’ הוא יצירה חד־פעמית שהיא פונקציה של מה שאתה מוצא ומחבר יחד ויש לו אופי אחר לגמרי. תהליך יצירת הקולאז’ שלי מכניס אותי לעולם שבו אני שם לב לדברים בצורה אחרת ומגלה פוטנציאל חבוי במשהו שלכאורה נראה זרוק ולא חשוב”.

 

בנימין נתניהו בדיוקן של פיבן מתוך הספר. אנקדוטה שנהפכת לסיפור בנימין נתניהו בדיוקן של פיבן מתוך הספר. אנקדוטה שנהפכת לסיפור צילום: יח"צ

 

ספרו החדש של פיבן ספרו החדש של פיבן צילום: יח"צ

בנוסף יספר פיבן במפגש על תהליך יצירת ספרו האחרון לילדים ולנוער “ממה עשויים ראשי ממשלה: מבן גוריון ועד היום”, שראה אור בהוצאת כנרת. “אני מאוד גאה בספר הזה שבו ניתנה לי הזדמנות לטפל בראשי ממשלה מהפן החינוכי ופחות מהפן הלאומי־פוליטי. כשעורכת הספר, יעל גובר, ביקשה שנעשה ספר על ראשי ממשלה אמרתי ‘למי יש כוח עוד פעם לאולמרט, ביבי, גולדה ובן גוריון?’, היה לי קשה לנסות לעשות ספר שחוגג את פועלם, אבל ברגע שהתחלתי לחקור את הילדות שלהם התפתחה אצלי חמלה מסוימת כלפיהם ועניין אותי מה היה שם שהפך אותם לראשי ממשלה, האם זה המקרה או הנסיבות שהובילו אותם”.

 

פיבן אומר שהתוצאה היא “לא של מחקר תיאורטי או היסטורי אלא ניסיון למצוא אנקדוטה אחת שסביבה אפשר לבנות סיפור ולחבר אותו לפועלם, למשל שכשמשה שרת עלה לארץ הוא גר שנתיים בכפר ערבי, היה רועה עזים ודיבר ערבית שוטפת. על פי שיחות עם בני משפחתו כנראה זה גרם לו להיות מאוד פתוח כלפי הערבים. אצל בן גוריון הלכנו על העובדה שלא היה מוצלח בלימודי תנ”ך אבל היתה לו נחישות והוא ידע לעבוד עם אנשים ולהשתמש בהם במובן החיובי של המלה. רבין היה מסמיק וביישן ואני מחבר את זה לעובדה שהיה איש דובר אמת, כי יש מחקר שאומר שאנחנו מאמינים לאנשים שמסמיקים. נתניהו היה כנער במועדון דיבייט בתיכון, ושם למד לשכנע. זה ניסיון לעשות ספר שדרך שפה מזמינה ומשחקית מצליח אולי לגרום לילדים להתעניין באנשים האלה בדרך קצת אחרת”.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x