מנצ'סטר סיטי כופפה את הפרמיירליג
למרות שבירת השיאים הכבירים של פפ גווארדיולה ומנצ'סטר סיטי, כולם מדברים על היריבות שלה. זו עובדה שמוכיחה, פעם נוספת, שהפרמיירליג היא השואו הטוב ביותר בפלנטת הכדורגל
מנצ'סטר סיטי סיימה אמש את העונה הכי מרשימה של קבוצה בפרמיירליג.
המספרים מספרים חלק מהסיפור.
תחילה, סיטי היתה טובה יותר מהקבוצה היחידה שסיימה עונה שלמה ללא הפסד - ארסנל 2003/04.
לארסנל הזו היו 90 נקודות. מנצ'סטר סיטי השיגה 100 נקודות. הראשונה שעושה זאת בליגה.
ארסנל 2003/04 ניצחה 26 משחקים, מנצ'סטר סיטי של פפ גווארדיולה ניצחה העונה 32 משחקים (שיא פרמיירליג).
אמנם סיטי הפסידה פעמיים, אבל גם כבשה 106 שערים (שיא פרמיירליג) - 33 יותר מארסנל של דניס ברגקאמפ, תיירי הנרי, פרדי ליונברג ורובר פירס. סיטי ספגה 1 יותר מארסנל של 2003/04 (27 מול 26), אבל מבחינת הפרש שערים שברה שיא פרמיירליג עם 79 (לארסנל היה הפרש שערים חיובי של 47). כמו כן, סיטי סיימה בפער של 19 מהמקום השני (גם כן שיא פרמיירליג). ארסנל 03/04 סיימה בפער של 11.
פפ גווארדיולה מאמן מנצ'סטר סיטי ולירוי סאנה צילום: איי אף פי בכלל, השיאים שסיטי שברה העונה רבים - חלקם בלתי נתפסים ולא קרו מאז הקמת הליגה האנגלית ב-1888. רצף הניצחונות הארוך ביותר (18), הכי הרבה ניצחונות חוץ בעונה (16 - כולל רצף ניצחונות החוץ הארוך ביותר, 11) והכי הרבה נקודות חוץ בעונה (50). הכי הרבה מסירות בעונה (28,242) כולל המשחקים עם הכי הרבה מסירות בכל הזמנים בתולדות הליגה ומשחקים עם הכי הרבה פוזשן (82% מול אברטון). סיטי היא גם הקבוצה הראשונה עם 4 נציגים ב-4 המקומות הראשונים בטבלת המבשלים ובמהלך העונה היתה בפיגור 153 דקות בלבד (גם כן שיא פרמיירליג).
ויש גם שיאים מטופשים למדי כגון הפיכת פפ גווארדיולה למאמן הראשון שזוכה במנג'ר החודש 4 פעמים ברציפות, ופיל פודן שהפך לשחקן הצעיר ביותר שזוכה בפרמיירליג, בגיל 17.
ואולי עוד יותר מרשים מבחינת סגנון המשחק, סיטי של פפ גווארדיולה זכתה בליגה האנגלית בלי השלד "הקלאסי" שעימו זוכים בפרמיירליג ברוב המקרים: שוער חזק וכריזמטי, בלם מנהיג, קשר 50-50 בלתי עביר וחלוץ אלפא שמייצר לעצמו שערים.
סיטי מנצחת בסגנון כמעט ספרדי. מלאכת כיבוש ובישול השערים מתחלקת על פני סגל שלם, רובו מורכב משחקנים שהם יותר אמנים מלוחמים. אין בלם מרכזי אחד, אין קשר הגנתי שאי אפשר לנצח בלעדיו. גם אין חלוץ בסגנון תיירי הנרי, דידייה דרוגבה או אריק קאנטונה - שמייצר לעצמו כשלקבוצה נגמרים הרעיונות. פפ גווארדיולה למד את הפרמיירליג בשנה שעברה, זכה לביקורות על כך שלא התאים את עצמו לכדורגל האנגלי והשנה כופף את הליגה כדי שתתאים לסגנון שלו.
חשוב להדגיש: לסיטי יש את ההרכב הצעיר ביותר מבין הטופ 6. יש לה כמה מהשחקנים הצעירים השווים ביותר בעולם ועל פי כל הערכות הקבוצה תצרף לפחות שני שחקנים בקיץ - כולל שחקן התקפי צעיר ומבטיח. העתיד נראה מבטיח מאוד מבחינתה ומפחיד מאוד מבחינת הפרמיירליג.
אבל לא על זה מדברים
הפרמיירליג היא הליגה היחידה מבין 20 הליגות באירופה שלא היתה לה אלופה שנתיים ברצף בעשור האחרון. קשה מאוד לשחזר את ההישגים בפרמיירליג, ליגה שמלאה במאמנים איכותיים וכסף רב שמאפשר למתחרות ולמאתגרות להתחזק ולהתכונן לקרב ארוך מול האלופה. יש לזכור: צ'לסי ולסטר סיטי לא הצליחו לחזור לליגת האלופות אחרי זכייה באליפות. צ'לסי השיגה 23 פחות נקודות העונה אחרי זכייה באליפות עם שיא נקודות בעונה שעברה.
סיטי יכולה לצפות לכך שמנצ'סטר יונייטד, המועדון העשיר בעולם שעשה את העונה הטובה ביותר שלו מאז עזיבתו של אלכס פרגוסון, תתחזק. סיטי יכולה לחשוש מכך שצ'לסי לא תבזה את עצמה שנה שנייה ברצף, שטוטנהאם היא בעלת פוטנציאל להתחזק וארסנל מסיימת עידן ומגיעה לעונה הבאה עם אנרגיות חדשות. יש הרבה ממי לפחד בפרמיירליג - וזה מבלי להזכיר שפפ גווארדיולה בעצמו הצביע על ליברפול כקבוצה הכי חזקה שתתחרה נגדו על האליפות בעונה הבאה.
העובדה שסיטי מסיימת את העונה הדומיננטית והמרשימה ביותר בתולדות הפרמיירליג וכבר הם בעצמם מדברים על האתגרים של העונה שעברה מראה על העוצמה שיש לליגה הזו. מבחינה מקצועית, אבל עוד יותר מבחינת הנרטיב.
זו ההצגה הכי טובה בפלנטת הכדורגל.
