דעה
דוד האן? לא זה המינוי להתעקש עליו
שרת המשפטים איילת שקד הפגינה נחישות למנות את הכנ"ר לשעבר לשיפוט למרות רצף של תמרורי אזהרה
"האיש חד־משמעית לא ראוי", אמר לי שופט בכיר המתמחה בפירוקים ערב ההצבעה בוועדה לבחירת שופטים שבה היה צפוי להיות מאושר מינויו של הכנ"ר לשעבר דוד האן לשיפוט. לא ברור מדוע שרת המשפטים איילת שקד היתה כה נחושה למנות אותו; די היה בשימוש שעשה לצרכיו בכספי קופת פירוק רשות השידור כדי לפסול את המינוי. העובדות ברורות ומגובות במסמך ביקורת רשמי של משרד המשפטים; משמעותן אמנם גומדה, אך היה בהן די לפסול מועמד לשיפוט, ודאי שופט כלכלי שתקלות מסוג זה מובאות בפניו פעמיים בשבוע.
גם התנגדות עורכי הדין למינוי היתה גלויה. הם שלחו הסתייגויות מפורטות וחתומות שאומצו בידי לשכת עורכי הדין ונציגיה בוועדה למינוי שופטים. שופט נדרש לאמון הציבור ובמיוחד לאמון הלקוחות — במקרה זה עורכי הדין. להאן חסר האמון הזה, אז למה להתעקש עליו?
שקד היתה כה להוטה למנותו עד שדאגה לפטור אותו מקורס ההכנה לשופטים, ופירטה את סגולותיו ומעלותיו כסיבה לפטור. בכל זאת, גם פרופסור וגם בכיר בשירות הציבורי. אלא שנימוקים אלו לא מסבירים את עדיפותו על פרופ' עופר גרוסקופף או עו"ד אלי אברבנאל שנשלחו לקורס. שנית, הקורס אינו בודק ידע שיפוטי אלא מזג שיפוטי — בדיוק המקום שנציב הקבילות מוצא בו את עיקר הבעיות אצל שופטים. כלפי האן, נוסף לסיפור רשות השידור וטענות להעדפת מקורבים, נטען על מזגו הלא נעים. אז למה שקד עדיין מתעקשת?