מדוע כדאי לעיריות להשקיע באנרגיה מתחדשת
נכון לסוף שנת 2017 רק כ-6,000 בתי אב ועסקים בישראל התקינו פאנלים סולאריים על גגות נכסיהם; איך ניתן לשנות את המצב?
בסוף 2017 פורסמה על ידי שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ, מדיניות ממשלתית חדשה לתוספת מכסה של 1,600 מגהוואט למתקנים סולאריים. בהתאם לכך, פרסמה רשות החשמל תכנית חדשה לקידום משמעותי של אנרגיות מתחדשות כאשר לראשונה התוכנית כוללת הקמת מאות מגהוואטים על גגות בתים ובניינים. התוכנית הינה חלק מפעילות ממשלתית הבאה לעודד את האוכלוסייה להשתמש ולהתקין פאנלים סולאריים, כל זאת כדי לעמוד ביעדים המדיניים של ייצור 10% על ידי אנרגיות מתחדשות.
- האחים נקש יבנו גגות סולאריים בתמורה לשעבוד ההכנסות
- משוגעים, תרדו מהגג, אין בו מקום לחשמל ירוק
- משרד החקלאות איים, והשדה הסולארי הגדול בארץ התכווץ
נכון לסוף שנת 2017 רק כ-6,000 בתי אב ועסקים בישראל התקינו פאנלים סולאריים על גגות נכסיהם, המהווים רק כ-3% מתוך 2 מיליון גגות אשר ניתן להתקין עליהם מתקנים סולאריים.
לאור זאת, מתחילה להשתרש התובנה כי יש צורך במתן כלים, בעיקר מקוונים, ליישום המדיניות הממשלתית למעבר לשימוש באנרגיה סולארית הן מההיבט הסביבתי והן מההיבט של השירות לתושב.
כיום כאשר עריות פורסות את המטרות והיעדים שלהן הן מציבות את התושב במרכז, ולכן איכות החיים והסביבה הינם פרמטרים מובילים בקבלת ההחלטות שלהן. למרות זאת, בנוגע לתחום אנרגיה סולארית, עדיין קיים פער מידע, ומרבית האנשים נרתעים ומתקשים למצוא את הזמן והידע בכדי לבדוק האם הגגות שלהם מותאמים להתקנת פאנלים סולאריים.
פאנל סולארי צילום: שאטרסטוק
מספר הערים בעולם שמרבית האנרגיה שלהן מגיעה מאנרגיה חכמה הוכפל מאז 2015, כאשר נתון זה עולה בצורה עקבית בערים אשר תומכות בהעברת התושבים לשימוש באנרגיה מתחדשת במקום אנרגיה פוסילית (נפט, חם וגז).
כיום, ניתן להפיק בממוצע כחמישה קילו וואט לשעה לבית פרטי. כלומר, עיר בת 30 אלף בתים תוכל לייצר מעל 100 מגה וואט לשעה רק מהתקנות על גגות בתים פרטיים, כאשר התקנות על גגות מבנים מסחריים יכולות אף להכפיל את כמות האנרגיה המיוצרת.
כדי לדעת מהו פוטנציאל הגגות הסולאריים בעיר, כמו גם לעקוב אחרי ההתקנות בפועל, יכולה העירייה כשלב ראשון למפות את העיר על ידי טכנולוגיות מקוונות. המיפוי יאפשר הבנה מספרית של היכולת הסולארית של העיר ויהווה כלי לשימוש תושבי העיר לגבי הנכס האישי שלהם. מיפוי גג מאפשר לתושבים לקבל נתונים כמו תפיסה ויזואלית של הפאנלים אותם ניתן להתקין, ניתוח הפוטנציאל הסולארי - כמות האנרגיה שהגג הספציפי שלהם יכול לספק, וניתוח כלכלי. מידע זה יספק לתושבים כלי אשר יאפשר להם לבחון הצעות ואפשרויות לגבי היכולת הסולארית של הגג שלהם ויקנה להם כלים לבחון את ההצעות המתקבלות מחברות ההתקנות בתחום הסולארי. המיפוי הינו שלב מהותי, משום שלמרות שנראה שעל כל גג ניתן להתקין פאנלים סולאריים, נמצא כי כ-30% מהגגות הפרטיים כלל אינם מתאימים להתקנה.
בנוסף, מיפוי הגגות יקנה לעיריות מספר יתרונות בהם הגדלת העצמאות האנרגטית של העיר והקטנת התלות המידית בחברת חשמל, ניהול משברי אספקת חשמל בצורה טובה יותר, מיתוג העיר כמתחדשת וירוקה וחיזוק הקשר של התושב למקום מגוריו. בישראל, פרוייקטי מיפוי כאלו החלו בתל אביב ובאילת ויש לצפות שערים נוספות תלכנה בעקבותיהן.
נראה כי לא די במדיניות ממשלתית של תוספת מכסות להתקנת מתקנים סולאריים על גגות, מבלי לספק לתושבים את המידע הנחוץ למימוש אותו פוטנציאל. כדי שנוכל לעמוד ביעדי הממשלה וכדי שנהיה חלק ממדינות המערב המובילות בייצור חשמל מאנרגיה נקייה, יש צורך בשילוב כוחות של הממשלה והעיריות בהטמעת טכנולוגיות מקוונות למיפוי אזורי שירותים אלה, עידוד והתקנת מערכות המביאות לחיסכון באנרגיה, חיסכון בתשלום עלויות ייצורחשמל ואף תובלנה להגדלת העצמאות האנרגטית של העיר.
הכותבת היא סמנכ"לית השקעות בחברת ההשקעות Capital Nature
