יש עוד עין הוד: האמנית אמי ספרד חוזרת ל-1948

“אם אני כבר עוסקת באמנות, אני צריכה לדבר על מה שקורה פה”, מסבירה האמנית אמי סְפַרְד את יצירתה החדשה שעוסקת בתושבי הכפר הערבי עין חוד לפני 1948. “אני לא יודעת כמה השפעה יש לאמנות, כי היא קצת התרחקה מהעם, אבל אני חושבת שאני צריכה להביע את דעתי בעיקר כשהיא נהיית לא מקובלת”.

עבודתה של ספרד, “הדרך לעין הוד”, היא עבודת וידיאו אינטראקטיבית שמוצגת במסגרת התערוכה “טווח ראייה” במוזיאון ינקו־דאדא שבכפר האמנים (עד 31 באוגוסט). ספרד יוצרת במולטימדיה: על מסך מוצג נוף המבוסס על ציוריו של ינקו את עין הוד. “לקחתי את הקומפוזיציה שלו והרחבתי אותה, מסביב שמתי דברים שגידלו תושבי הכפר הערבי עין חוד שעזבו אותו ב־1948, והתיישבו בסמוך, מזרחה משם”, היא אומרת, “בתחתית הפריים נראים פליטי עין חוד ובפינה העליונה רואים מספר יורד: מתחיל ב־700, מספר התושבים במקום לפני 1948. וכל צופה שנכנס לחדר שבו מוצבת העבודה מפעיל חיישן שגורם לפליטים להתחיל לנוע ‘החוצה’ מתוך העבודה. כל אדם שנכנס מוציא עוד דמות מהפריים”.

מתוך “Made In Israel", גיבורי הפעולה של ספרד: מתנחל, חייל ומחבל צילום: יחצ

לצורך העבודה ביצעה ספרד מחקר בכפר. “זה היה מרתק לדבר עם אנשי עין חוד ולשמוע את הזווית שלהם”, היא מספרת, “הם נותרו קצת כלואים שם, בין היישובים היהודיים עין הוד וניר עציון, משתדלים לא לעורר מהומות. ואז אני מגיעה ורוצה לדבר, והם נזהרים. היתה פגישה אחת או שתיים ומאז הם נמנעו לדבר איתי”.

על המניע ליצירה היא אומרת: “אנחנו צריכים להיות מודעים ולקחת אחריות. עברנו דברים כאלה בהיסטוריה: גורשנו ונלקחו לנו הדברים, אז לפחות נכיר בזה שגם עשינו את זה לאחרים. אני מנסה לעשות את זה בעדינות, לצאת מהנקודה הזאת לאיזשהו שיח”.

אמי ספרד. “הציורים שלי פסטרוליים, אבל חייבות לעלות מתוכם מחשבות פוליטיות" צילום: עמית שעל

זו לא הפעם הראשונה שעבודותיה של ספרד (40) מציגות מציאות ישראלית מורכבת. היא עוסקת באמנות באופן בלעדי כבר כשש שנים, אבל הרקע שלה מגוון. היא למדה עיצוב מוצר בבצלאל, עשתה קורס נגרות של משרד העבודה ועבדה שלוש שנים במילאנו בעיצוב מוצרים. בהמשך עיצבה מוצרי טקסטיל רכים לתינוקות, גם עבור חברה מסחרית וגם עבור מותג פרטי שלה, ומשם התגלגלה גם לאיור לספרי ילדים. ספרד איירה ספרים כמו “אותיות מתוקות” של ג’קי לוי ו”שתי סינדרלות” של עינת ויצמן. בהמשך ניסתה לפתח סטארט־אפ לספרים דיגיטליים, מה שהכניס אותה לעולם המדיה הדיגיטלית. משם המשיכה לתואר שני באמנות באוניברסיטת חיפה.

היום נחלקת עבודתה לשני חלקים עיקריים: ציורים, שאותם היא גם מוכרת במסגרות שונות, ועבודות ניו מדיה אינטראקטיביות, שאותן היא מציגה בעיקר בתערוכות. “אני אוטודידקטית”, היא מספרת, “אני סקרנית ולומדת, אין לי רתיעה משום דבר ואני נמשכת לכל דבר שהוא עבודת כפיים. אחרי כל הדברים שעברתי ועשיתי, עכשיו אני חושבת שהגעתי לנחלה”. בין העבודות המוקדמות שלה, עוד מתקופת עיצוב המוצר, אפשר למצוא את “Made In Israel” מ־2010: שלוש דמויות על בסיס גיבורי פעולה המוכרים מעולם הילדים שארוזים בוואקום, בדיוק כמו הצעצועים שאפשר למצוא בכל חנות, אבל במקום סופרמן ובאטמן נמצאים שם המתנחל, החייל הישראלי והמחבל המתאבד. “אני משערת שאם הייתי עושה אותם היום, היה שם במקום מחבל מתאבד איזה סכינאי או בחורה עם מספריים”.

בהמשך יצרה ספרד גם תיבת נגינה שבמרכזה במקום הרקדנית המקובלת נמצא חייל עם נשק מכוון למטרה, וגם עסקה בעבודות שונות בנושא של מינים פולשים. “הציורים שלי הם הרבה יותר פסטורליים”, היא אומרת, “אף שגם בהם, אם אני מציירת סדרה של סברסים, חייבות לעלות מתוכם מחשבות פוליטיות. אבל אני מאמינה שאי אפשר להגיע להבנה דרך מלחמה ואני חושבת שכאמנית התפקיד שלי הוא לעודד שיח בנושא”.

מבחינה טכנית, ספרד מספרת שהעבודה שלה מבוססת על כמה תוכנות: “הפלטפורמה הבסיסית היא של משחקי מחשב, שאליה אני מביאה דברים מתוכנות שונות. יש למשל תוכנה רק של עצים: אתה מצמיח את העץ שלך והוא כבר יודע להתמודד עם הרוח ותנועות האחרות, שבה השתמשתי בעבודה ‘כיבוש השממה’ שהצגתי לאחרונה בגלריה זוזו בעמק חפר. זו עבודה שמבוססת על יער וירטואלי שאפשר ‘לטייל’ בו, ובו ‘נטועים’ שיחי דם המכבי שהם בעצם מדבקת ה’יזכור’ המוכרת. היער היה מחובר גם דרך האינטרנט לאתר מטאורולוגיה והתמודד עם תנאי מזג האוויר האמיתיים באותו זמן ביער בן שמן: כששם ירד גשם, כך קרה גם ביער הווירטואלי”.

“אני עובדת בצמוד לבן הזוג שלי, הוא מתמצא יותר בתוכנות ואני אמונה על הקומפוזיציה, הצביעה והחומרים. בכל עבודה אנחנו לומדים תוכנות חדשות וכל פעם בטוחים שאנחנו יודעים הכל, ואז עולה רעיון חדש שדורש ללמוד עוד משהו. אמנם עבדתי עם תוכנות תלת־ממד אז אני לא מתחילה בתחום, אבל לכל דבר כזה נדרשת המון עבודת הכנה”.

מימין: עבודות מתוך התערוכה “מין פולש”, משמאל מתוך “הדרך לעין הוד” של ספרד. “תושבי עין חוד נותרו כלואים שם, בין היישובים עין הוד וניר עציון" צילום: יחצ