אחרי שברח מדירקטוריון אקסטל דוד ברוך מצטרף כדח"צ לאמריקאית חדשה

חברות בדירקטוריון היא משרה נחשקת במקומותינו, אבל מתברר כי כהונה בדירקטוריון של לארי סילברסטין — המיליארדר האמריקאי שמחזיק במרכז הסחר העולמי במנהטן (World Trade Center), ובעבר הבעלים של בנייני התאומים שקרסו במתקפת הטרור בספטמבר 2001 — זו משרה מבוקשת מאוד בקרב בכירים ישראלים.

המועמדים עמדו בתור

שורה של אנשי עסקים הגישו מועמדות להצטרפות לדירקטוריון לידי המנכ"ל והנציג הישראלי של סילברסטין בישראל, ליאור מור, שהיה בעבר מנהל פעילות הנדל"ן של מנורה מבטחים ואף מונה בעצמו לדירקטור בחברה.

סילברסטין בחרה לבסוף בדודו זבידה, מנכ"ל קבוצת כלכלית ירושלים והדמות הדומיננטית ביותר בקבוצה מאז שהיא פועלת בשנתיים האחרונות ללא גרעין שליטה. מצטרף נוסף ומפתיע במיוחד לדירקטוריון הוא דוד ברוך, מנכ"ל אקסלנס בעברו, שרק לפני כחודשיים פרש בטריקת דלת מתפקידו כדח"צ בדירקטוריון של חברת הנדל"ן האמריקאית אקסטל של גארי בארנט, לאחר שהתנגד לחלוקת דיבידנד בהיקף של 74 מיליון דולר. כעת מתברר שזה לא מונע ממנו לכהן כדח"צ אצל סילברסטין. דירקטור נוסף הוא שלמה זהר מנכ"ל שופרסל נדל"ן לשעבר.   

דוד ברוך צילום: עמית שעל

גל התפטרות מהאמריקאיות

באחרונה נרשם גל עזיבות של בכירים מדירקטוריונים של חברות הנדל"ן האמריקאיות הפעילות בישראל. ההתפטרות המהדהדת ביותר היתה זו של ברוך ויהלי שפי, בעבר מנכ"ל חברת הביטוח הפניקס, מדירקטוריון אקסטל.

אולם ברוך ושפי אינם היחידים שפרשו. ב־7 במרץ התפטר ליאור חנס מדירקטוריון חברת הנדל"ן האמריקאית וורטון של המיליארדר ג'ף סאטון אחרי שנה בלבד בתפקיד. חנס עזב את הדירקטוריון בעקבות חילוקי דעות קשים עם סאטון.

דירקטורית נוספת שעזבה חברת נדל"ן אמריקאית היא לילי אילון, בעבר סגנית בכירה למנהל רשות החברות הממשלתיות, שעזבה לפני כחודש את חברת הנדל"ן MDG של דיויד מרקס, שעוסקת בדיור סיעודי בניו יורק. בסיבה לעזיבתה נכתב "התפטרות", אולם לדיווח הוצמד מכתב המפרט כי ההתפטרות היא "בהתאם לבקשתו של בעל השליטה בחברה, מר דיוויד מרקס". לדברי מקורבים, השניים לא הסתדרו. התפטרות של דח"צ אינה דבר של מה בכך, בעיקר כשהיא נעשית עוד לפני תום הכהונה הראשונה, שאמורה להימשך שלוש שנים.

סילברסטין השלים השבוע גיוס כולל של 633 מיליון שקל בישראל בריבית נמוכה של 3.8%. השלב הציבורי בוצע ביום שני האחרון, וכיוון שהחברה ביקשה מחתמי ההנפקה לא לגייס מעבר לסכום שגויס בשלב המוסדי, הסתכמו הביקושים בשלב הציבורי ב־600 אלף שקל בלבד.