דו"ח המבקר
מתחבאים מאחורי החסינות: חברה ממשלתית חילקה כספים ומינתה בכירים ללא פיקוח או דיווח
דו"ח המבקר מצא כי החברה ל', ששמה אסור לפרסום, לא הקפידה להגביל מינוי בכירים, מינתה יועצים ללא פיקוח או בחינה בצורך שלהם ולא טרחה לפרסם דו"חות כספיים במשך שנים. שפירא: "מטרת החשאיות היא להגן על אינטרסים ביטחוניים ולא לשמש למניעת פיקוח ובקרה ציבוריים"
הפרק המוזר בדו"ח מבקר המדינה על חברת למד (ל') מסתכם כך: חברה ספק ממשלתית חילקה כספים ללא בקרה, לא הקפידה להגביל מינוי בכירים, מינתה יועצים ללא פיקוח או בחינה בצורך שלהם ולא טרחה לפרסם דו"חות כספיים במשך שנים. מי זו החברה ומיהם האנשים שנהנו מחוסר הפיקוח וחלוקת הכספים שאף אחד לא ביקר עליה? אסור להגיד. לפי מבקר המדינה, הדו"ח בעניינה חסוי ונטול שמות ופרטים מזהים, "כנדרש לגבי חברות וגופים השומרים על אינטרסים חיוניים וביטחוניים של המדינה". עם זאת, המבקר מדגיש כי "מטרת החשאיות היא להגן על אינטרסים אלו ולא לשמש למניעת פיקוח ובקרה ציבוריים".
המדינה אינה מאפשרת לפרסם את שם החברה.
לפי מבקר המדינה יוסף שפירא, שבחן את פעילות החברה וחברות הבנות שלה בתקופה שבין 2012 לשנת 2016, הממצאים שהתגלו היו מעלים את השאלה מה הטעם בחסינות התקשורתית שהיא חיה תחתיה, והאם המחדלים שנמצאו הן פועל יוצא של היכולת לפעול ללא פיקוח או ביקורת.
שפירא מצא למשל כי "בשנים 2015-2012 שולמו גמולים לדירקטורים של חברה ל' בסכומים שלשם השוואה עלו על הסכומים שנקבעו בכללי רשות החברות הממשלתיות". עוד נמצא ש"יושבי הראש של דירקטוריון חברה ל' בשנים 2016-2012, כיהנו גם כיושבי ראש של דירקטוריון חברה מ', אף שהיה חשש שכהונה בשני התפקידים במקביל גורמת לניגוד עניינים מובנה".
בנוגע לחלוקת כספים, שפירא מצא ש"הדירקטוריון אישר מינוי יועץ אישי ליו"ר הדירקטוריון", אולם "המינוי אושר ללא שהדירקטוריון בחן את הצורך במינוי יועץ זה". זאת ועוד - לפי מבקר המדינה "שכר היועץ האישי של היו"ר שולם, אף שבחלק מהזמן לא היה עמו חוזה התקשרות תקף, וללא שהוחתם על הסדרים למניעת ניגודי עניינים". ומה תרם אותו יועץ? לא ברור, כיוון ששפירא מצביע על העובדה ש"לקבוצת החברות לא הייתה בשנים 2015-2012 בקרה על פעילות היועצים ועל תפוקתם" ועד לרמה ש"הגופים המבוקרים לא מילאו אחר הוראות מסוימות בחוק מבקר". לפי שפירא, חלק מהיועצים קיבלו שכר בהיקף של עד כ-50 אלף שקל לחודש.
אולם חגיגת המינויים לא הסתיימה שם. שפירא מצא ש"מינוי יועצים נעשה ללא ועדת איתור", כאשר נושא משרה בכיר, שעזב את משרתו שם ועבר לאחד ממשרדי הממשלה לתפקיד בכיר מקביל, "יצא לחופשה ללא תשלום לפרק זמן ממושך מאד, ללא שקבוצת החברות קבעה נהלים בעניין זה ובניגוד לכללים".
גם חברות הבת שפעלו תחת חברת ל' העלומה לא נשרכו מאחור בכל הקשור להתנהלות הבעייתית לכאורה. לפי מבקר המדינה, "חברה ס' החזיקה בחברה מ' ומשנת 2011 בחברה ע'. הנהלת חברה ס' לא פירטה לדירקטוריון בשנים 2014 ו-2015 את הגורמים לפערים בין התשואות שהושגו בפועל לבין התשואות שעל בסיסן החליט הדירקטוריון להשקיע בחברה מ', וממילא לא פירטה לדירקטוריון את המשמעויות הכספיות של פערים אלו. הדירקטוריון גם לא דרש מהנהלת חברה ס' לפרט לפניו את הסיבות לפערים ואת המשמעויות הכספיות שיש לכך".
לגבי הפעילות בתוך החברות עצמן, נמצא ש"יו"ר הדירקטוריון הציג לדירקטוריון את האפשרות להתקשר עם חברה חיצונית שתשמש כקבלן משנה של חברה מ' כחלופה יחידה, בלי שבחן חלופות אחרות". זה לא ממש הפריע לאף אחד, כיוון שבכל מקרה התגלה בביקורת ש"בשנים 2012 ו-2013 דווח לרשם החברות כי אושרו דוחות כספיים של חברה ע', אף שחברה זו לא הייתה פעילה באותן שנים ולא הפיקה דוחות כספיים". לקינוח מצא שפירא ש"רשות מקרקעי ישראל לא וידאה את מימוש הייעוד של שטח אותו היא החכירה לחברה ס', שהוחכר בחכירת משנה לחברה פרטית, ובכך היא לא שמרה כראוי על נכסי הקרקע".