מבקר המדינה מפנה אצבע מאשימה לממשלה: רצף של כשלים בטיפול במבקשי המקלט

"רצף של כשלים", כך מכנה מבקר המדינה, יוסף שפירא, את אופן הטיפול של ממשלת ישראל בסוגיית מבקשי המקלט בעשור האחרון בדו"ח שפרסם היום (ג'). הדו"ח נוגע למדיניות הטיפול בכ-55 אלף מבקשי מקלט מדיני בישראל בין השנים 2009 עד 2017 ובהם כ-14 אלף "זרים שאינם בני הרחקה" (זרים שנכנסו לישראל שלא כחוק בעיקר דרך הגבול עם מצרים, מרביתם אריתראים וסודנים).

הדו"ח שמתרכז בעיקר בנעשה ברשות האוכלוסין וההגירה הגוף המופקד על ישום המדיניות במשרד הפנים מעלה ליקויים קשים ביותר בכמעט כל שלב ולפי המבקר הוא "עלול להתפרש כמחויבות נמוכה של המדינה למילוי ההתחייבויות לגבי פליטים" שלדבריו אמורה להוות "בסיס ומצפן" בשל היות ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית.

הליקויים עליהם מצביע הדו"ח הם כאמור רבים. אחד הבולטים שבהם נוגע ללוחות הזמנים בטיפול בבקשות המקלט שהוגשו. הדו"ח מצביע על כך שעד סוף 2017, רשות האוכלוסין לא סיימה את הטיפול ביותר ממחצית בקשות המקלט שהוגשו, ובכלל זה בבקשות שהוגשו לפני כשמונה שנים. הרשות לא קבעה לוחות זמנים לגבי רוב שלבי הליך הטיפול בבקשות מקלט, אף שבית המשפט המחוזי העיר בעניין זה בשנת 2015. כמו כן, הרשות אינה עוקבת אחרי שלבי הטיפול בבקשות, כדי לאתר עיכובים וצווארי בקבוק.

זאת ועוד, נתוני רשות האוכלוסין הם שגויים בחלקם ואינם מאפשרים ניתוח והסקת מסקנות מלאות ומהימנות. לפי המבקר, משך הטיפול בבקשת מקלט היה כשמונה חודשים וחצי בממוצע, כאשר לכל אחד מן הגורמים המעורבים בטיפול - היחידה לטיפול במבקשי מקלט (RSD), יו"ר הוועדה המייעצת לענייני פליטים ומליאת הוועדה המייעצת - נדרשו בממוצע כמה חודשים להשלמת הטיפול. לפי הדו"ח, רק במרץ 2016, כשמונה חודשים לאחר שיו"ר הוועדה המייעצת סיים את תפקידו, מינה שר הפנים אריה דרעי עורך דין אחר ליו"ר הוועדה. "הותרת הוועדה המייעצת ללא יו"ר במשך חודשים גרמה לעיכובים בהשלמת הטיפול בבקשות מקלט שטרם הסתיים הטיפול בהן", נכתב בדו"ח.

הפגנות מבקשי מקלט בחודש ינואר האחרון צילום: אוהד צויגנברג

ליקוי חמור נוסף שעולה מהדו"ח: עד מחצית 2017, יותר משנה לאחר המועד שבו הייתה הרשות אמורה לסיים את הטיפול בבקשות מקלט שהגישו זרים שאינם בני הרחקה (המדינה מחויבת להעניק להם הגנה), בהתאם להערכתה בתצהיר שמסרה לבג"ץ, היא סיימה את הטיפול רק בכרבע מהן. יתרה מזו, בשנים 2016-2015 הגישו זרים שאינם בני הרחקה כ-7,450 בקשות מקלט ועד אותו מועד טרם הסתיים הטיפול ביותר ממחציתן (4,271 בקשות). עד אפריל 2017 לא סיימה אפוא הרשות לטפל בכ-6,800 בקשות מקלט שהגישו זרים שאינם בני הרחקה.

המבקר קובע במילים חריפות כי "טיפולה של מדינת ישראל בבקשות מקלט של זרים שאינם בני הרחקה התאפיין ברצף של כשלים". עד שנת 2013 הרשות לא טיפלה בכלל בבקשות מקלט שהגישו זרים שאינם בני הרחקה, ולאחר מכן לא עמדה הרשות בהצהרה שמסרה לבג"ץ בדבר סיום הטיפול באלפי בקשות מקלט שלא טופלו במשך כמה שנים. גם משהגבירה הרשות את פעולתה בעניין זה לא היה בכך כדי לצמצם את הפער בין מספר הבקשות שהוגשו למספר הבקשות שטופלו. זאת ועוד, הפער אף גדל בעקבות העלייה החדה במספר בקשות המקלט של אזרחי אוקראינה וגאורגיה. במועד סיום הביקורת טרם סיימה הרשות לטפל בכ-2,200 בקשות מקלט של זרים שאינם בני הרחקה שעל פי התצהיר האמור היה עליה לסיים את הטיפול בהן, וכן באלפי בקשות נוספות שהגישו זרים כאלה. בתחילת שנת 2017 התריע משרד המשפטים לפני שר הפנים כי המדינה חורגת בעניין הטיפול בבקשות שהגישו זרים שאינם בני הרחקה מתחומי ההתנהלות הסבירה. המבקר קובע באופן חד-משמעי כי "בפעולות שנקט שר הפנים לתיקון המצב לא היה די. מציאות זו פוגעת בזכותם של זרים כאמור לדעת בהקדם אם החליטה המדינה להכיר בהם כפליטים, דבר שיכול לשפר לאין ערוך את מצבם הכלכלי והחברתי בתקופת שהייתם בישראל".

אחד מהכשלים הקשים שמתאר הדו"ח קשור לכשל אתי כלפי אותם מבקשי מקלט. בשנת 2016 שינתה הרשות את מדיניותה בעניין בקשות מקלט שהוגשו באיחור והחלה לדחות על הסף בקשות כאלה, זאת בלי שיידעה על כך את אוכלוסיית הזרים. בתוך כחודשיים דחתה הרשות על הסף 1,620 בקשות מקלט של זרים שאינם בני הרחקה, מכיוון שאלו הוגשו לאחר שחלפה שנה מיום שנכנסו לישראל. לפי המבקר, הרשות "הפרה את חובתה לנהוג בהגינות בנוגע לשינוי המדיניות בעניין בקשות של זרים שאינם בני הרחקה שהוגשו באיחור. הרשות שינתה את המדיניות בפתאומיות ובלי ליידע על כך את הזרים, אף שלשינוי המדיניות יש השפעה על זכויותיהם הבסיסיות. יצוין כי לשינוי המדיניות יש השפעה גם על יישומה של אמנת הפליטים".

עוד עולה מהדו"ח כי בתקופת הביקורת, הגישו כ-2,500 יוצאי חבל דארפור בקשות מקלט. בכל פרק הזמן הזה התקבלה החלטה רק בנוגע לשש מהבקשות - מדובר על פחות מרבע אחוז.

המבקר מציין כי עד למועד סיום הביקורת טרם גיבש שר הפנים דרעי את עמדתו בסוגיית בקשות המקלט שהגישו יוצאי דארפור, ולא קיבל החלטה בעניינן של כ-1,600 בקשות אלה. בדיונים בראשות ראש הממשלה הוחלט להעניק מעמד מטעמים הומניטריים לכמה מאות מיוצאי חבל דארפור, אשר לפי המבקר שרדו "רצח עם", בלי שנקבע דבר בעניינם של שאר מבקשי המקלט מחבל זה.

שר הפנים אריה דרעי. מתמהמה בהכרעה בעניינם של 1,600 מבקשי מקלט ששרדו רצח עם צילום: דוברות הכנסת

משרד מבקר המדינה מעיר לשר הפנים כי העיכוב הניכר בהשלמת הטיפול בכ-1,600 בקשות מקלט של יוצאי חבל דארפור פוגע באופן חמור בזכויותיהם של יוצאי החבל שיוכרו כפליטים. לגבי הענקת מעמד מטעמים הומניטריים לכמה מאות מבקשי מקלט, "אין בכך מענה ראוי לקשיים החמורים שציינו בית המשפט והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה" קובע המבקר.

המבקר מתרעם על כך כי נמנע מנציגי נציבות האו"ם לפליטים להיות נוכחים בדיוני הוועדה המייעצת, על רקע המלצה שנתן משרד החוץ לפני יותר מארבע שנים. המבקר טוען כי נוכחות נציגי הנציבות בחלק הפתוח של דיוני הוועדה המייעצת חשובה לצורך השקיפות של הדיונים, והזמנתם לדיונים אף עוגנה בנוהל הטיפול במבקשי מקלט. על פי כן, דרעי עוד לא החליט אם להשיב את נציג הנציבות לדיונים, ולא ניתנה תשובה מנומקת לנציבות האו"ם לפליטים בעניין זה.

תורים ארוכים וזמני המתנה שמגיעים עד ליומיים

תיאורים קשים מעלה המסמך בכל הקשור לרמת השירות הניתן למגישי בקשות מקלט: שעות ארוכות של המתנה במשרדי ה-RSD, תורים משתרכים גם מחוץ לבניין וזמני המתנה שמגיעים ליומיים. "במשרדים עצמם חדר ההמתנה צפוף לעתים עד אפס מקום, ולכן אנשים נאלצים להמתין במסדרונות, לעתים ללא מקום ישיבה", מתאר המבקר בדו"ח וקובע כי "המבנה של יחידת ה-RSD אינו מתאים לכך. לא עבור מבקשי המקלט, ולא עבור עובדי היחידה, הנדרשים להעניק שירות הולם במשך שעות רבות ביום בתנאי צפיפות ועומס רב".

ואם לא די בכך, המבקר, שערך ביקרות גם על הממונה על השכר באוצר, הגוף האחראי על שירות האוכלוסין, בנוגע להיבטים של כ''א ב-RSD: על אף העומס והקושי, חמישית מהמשרות שנקבעו בתקן יחידת ה-RSD לא איושו בתקופת הביקורת. "בשנות פעילותה סבלה היחידה למבקשי מקלט ממצוקת כוח אדם, בין היתר בשל עזיבת עובדים מקצועיים כמה שנים לאחר שעברו תהליך הכשרה ארוך ויקר, וכן בשל קושי בגיוס עובדים חדשים", נכתב בדו"ח. "המצוקה הורגשה גם בתקופות שבהן חלה כאמור עלייה ניכרת במספר הבקשות למקלט".

עוד עולה כי במכרזים של היחידה, רק מעטים ניגשו והרשות הצליחה לאייש רק חלק מהמשרות. כמו כן, מאז 2010 עזבו את היחידה עשרות עובדים. תופעה זו התרחשה תוך זינוק של 450% בבקשות המקלט שהוגשו בשנים 2017-2014. המבקר קובע כי עזיבת עובדים נגרמה בגלל עומס רב המוטל על היחידה לעומת תנאי העבודה והשכר של עובדיה. "ממצאי הביקורת הנוכחית מעלים חשש כי הרשות אינה מתקננת ומשדרגת את תקני יחידת ה-RSD בהתאם למשרות הפנויות ובהתאם לצרכיה, וכפועל יוצא מקפחת חלק מעובדיה בשכר נמוך מזה המגיע להם. קיפוח בשכר עלול להקשות על גיוס עובדים, ולכן גם על היכולת לטפל בבקשות המקלט", מאשים המבקר.

המבקר ממליץ בין השאר על קביעת לו''ז לכל שלב בהליך הטיפול בבקשות מקלט ולעקוב אחר ההליך; טיוב נתוניה במערכת הממוחשבת; מינוי דחוף של יו"ר הוועדה המייעצת; גיבוש דחוף של תכנית להשלמת הטיפול בבקשות מקלט של זרים שאינם בני הרחקה ולפעול בנחרצות ליישומה; דיון מחדש בכל בקשות המקלט שנדחו על הסף בשל איחור בהגשתן בתקופה שלאחר שינוי מדיניותה בנושא; השלמת הטיפול בבקשות מקלט שהגישו נתיני חבל דרפור בסודן לנוכח העיכוב החמור בטיפול בהן; לשקול לזמן שוב את נציג הנציבות להיות נוכח בחלק הפתוח של דיוני הוועדה המייעצת; שיפור רמת השירות הניתן למבקשי המקלט במשרדי ה-RSD; שיפור תנאי העסקה של עובדי היחידה.

מרשות האוכלוסין נמסר בתגובה: "הליקויים שהועלו בדו"ח נכונים לתקופה שלפני כשנה ומאז חלו שינויים משמעותיים. הרשות עוקבת ובוחנת באופן שוטף את בקשות המקלט המוגשות, במטרה לאתר עיכובים, צרכים הדורשים התייחסות וסוגיות נקודתיות במטרה לטפל ולשפר".