ספקי דקור ישלמו המשכנתא של הבעלים ויספגו 50% תספורת

בעלי חברת המטבחים דקור יוסי אלקובי הגיש שלשום הצעת הסדר נושים לשופטת שרה דברת בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. הצעת הסדר הנושים עלולה להוביל את הנושים הבלתי מובטחים ‑ הספקים של דקור ‑ לתספורת של לפחות 50%, שתממן, בין היתר, שכר טרחה בהיקף של כ־10 מיליון שקל לצמד הנאמנים עו"ד ליזה חדש ועו"ד מור נרדיה, כמו גם את המשכנתא של בעלי החברה על ביתו הפרטי. בניגוד לנושים הרגילים, הבנקים והעובדים יקבלו 100% מהחוב כלפיהם. את ההסדר גיבש עבור אלקובי עו"ד עמית פינס ממשרד פישר בכר.

בהצעת ההסדר נכתב שנגד דקור הוגשו תביעות חוב בהיקף של 108 מיליון שקל, אך הנאמנים טענו כי "חלק ניכר מהן הוגשו בסכומים מנופחים", כך שהיקף החוב צפוי להצטמצם.

תספורת מיותרת

ממסמכים שהגיש אלקובי עולה שביכולתה לכסות את החובות במלואם. בבקשת הקפאת ההליכים טענו בדקור שברשות החברה נדל"ן ששווה לפחות 79 מיליון שקל ‑ הערכה שהתעדכנה לאחר שחלק מהעסקאות בוצעו וכעת הנדל"ן של החברה צפוי להכניס לקופת הנושים 90 מיליון שקל.

לחברה נכסים נוספים, לפי הפירוט שהוגש במסגרת בקשת הקפאת ההליכים, בהיקף של 10 מיליון שקל ‑ חוב לגבייה מלקוחות בהיקף של 3.5 מיליון שקל, חוב לגבייה מקבלנים בהיקף של 5.6 מיליון שקל ותקבולים מכרטיסי אשראי בהיקף של מיליון שקל. בנוסף, מכירת הפעילות הכניסה לקופה כ־4 מיליון שקל.

מבלי להתייחס לטענה שלדקור יש מלאי בשווי 7 מיליון שקל, היקף הנכסים של דקור עומד על 104 מיליון שקל, מבלי לחשב את המלאי של דקור ששוויו עומד על כ־7 מיליון שקל.

מבדיקת "כלכליסט" עולה שהחישוב שהוצג בהצעת ההסדר לוקח בחשבון, ככל הנראה, מיליוני שקלים רבים שישולמו כשכר טרחה לנאמנים. הנאמנים מתכוונים לבקש שכר טרחה לפי תקנה 8א שתאפשר להם לדרוש עד 10% מקופת הנושים ‑ 8‑10 מיליון שקל. זאת בעוד שבמקרה של פירוק, רוב הסיכויים הם שהנאמנים שכר מימוש עבור מה שכללה הפעילות העיקרית שלהם בפועל ‑ מימוש נכסי המקרקעין של דקור ‑ שיעמוד על מיליון שקל לכל היותר.

עוד עולה מבדיקת "כלכליסט" כי בעלי התפקיד מעסיקים בשירותם יועצים ומפעילים בעלויות כבדות. כך במקום להפעיל בעצמם את רשת המטבחים, כפי שנהוג לעשות כשמתמנים נאמנים, ביקשו הנאמנים לשכור צוות רואי חשבון ממשרד PWC שיפעילו את החברה תמורת 40 אלף שקל בחודש ויספקו ליווי וניהול כספי תמורת 30 אלף שקל בחודש.

העלות הכוללת של השירותים עמדה על 70 אלף שקל בחודש לפני מע"מ. אם חברה חיצונית ניהלה את דקור במקומם, על מה בדיוק טרחו הנאמנים שיצדיק לשלם להם שכר טרחה של מיליוני שקלים?

לאחרונה הגישו הנאמנים בקשה נוספת לאישור שכירות יועצים. הפעם ביקשו שעו"ד מאיר מזרחי ילווה אותם בטיפול בהיבטי המס וכן שמשרד רואי החשבון יעקב פסי יערוך עבורם את הדו"חות הכספיים של החברה לשנים 2016‑2017 ויספקו להם ליווי חשבונאי. שתי הבקשות הסתכמו בכ־105 אלף שקל.

שנית, מי שיישא בעלויות שכר הטרחה שיקבלו הנאמנים מההסדר הם הנושים הקטנים. זאת למרות שפסיקה של בית המשפט העליון בתיק נידר קבעה שנושים רגילים לא אמורים למממן לבדם את ההליך לכל הנושים.

לכאורה מייצר תיק דקור סבך של ניגודי עניינים. הנאמן נרדיה ייצג את בנק הפועלים, מה שיצר מצב בעייתי מלכתחילה, מאחר שכשאלקובי ודקור ביקשו מהבנק להמתין עם מכירת הקרקע של החברה לטובת פריעת החוב כלפיו, נתקלו בהתנגדות נחושה של הבנק באמצעות נרדיה. כעת אמור נרדיה לדאוג לכל הנושים במידה שווה. ובכל זאת, לפי ההסדר שהגיש אלקובי, הלקוח של נרדיה בנק הפועלים לא צריך לשלם ולו אגורה מתוך שכר הטרחה של הנאמן נרדיה, ובהצעה כתוב שהנאמנים תומכים בה.

הנאמנת הנוספת בתיק, עו"ד חדש, בעלת שם מקצועי כעורכת דין של עובדים. אלא שבקריסת החברה הבאה, לא ברור מיהם העובדים שישכרו את שירותיה אם ידעו שדרשה מהעובדים להשתתף בתשלום שכר הטרחה של הנאמנים.

עו"ד עמית פינס המייצג את אלקובי מייצג גם הוא את בנק הפועלים בתיקים אחרים. האם אפשר לצפות ממנו שבהסדר הנושים שהוא מגבש עבור הלקוח שלו הוא ייפגע בלקוחותיו הקבועים בתיקים אחרים?

ואם רשת ניגודי העניינים הזאת לא מספיקה, יש גם את המשכנתא של בעלי דקור. לפי המפורט בהסדר, לדקור יש חוב של 7.5 מיליון שקל כלפי בנק מזרחי, ולבנק יש משכנתא על בית מגוריו של הבעלים. ניתן לשער לפיכך שבמסגרת ההליך ביתו של אלקובי יימכר.

אבל ההסדר דווקא קובע שאת החוב לבנק תשלם קופת הנושים. מה יכול לצאת לנושים בתמורה למהלך התמוה הזה? אלקובי טוען שיזרים 5.6 מיליון שקל לקופת הנושים, אך מבדיקת "כלכליסט" עולה שהוא לא מתכוון להוציא מכיסו ולו אגורה אחת.

הסדר נושים מול פירוק

בשורה התחתונה, הסדר הנושים שמציע אלקובי מיטיב בעיקר איתו ועם הנאמנים, שאלמלא ההסדר, יתקשו לקבל לגיטימציה לדרוש מיליונים רבים כשכר טרחה. עם זאת, מבדיקת כלכליסט עולה שלנושים הבלתי מובטחים יש דווקא יתרון גדול מאוד בכך שדקור תמשיך להליך פירוק ובו יחלקו המפרקים את הכספים שבקופת הנושים לפי סדר הקדימויות שבחוק.

במצב כזה לא ניתן יהיה לגלגל את המשכנתא של הבעלים לקופת הנושים, ואם אלקובי ירצה להגיע להסדר מול נושיו, הוא יידרש לספק להם תמורה ממשית. די בכך ש־7.5 מיליון שקל חוב לבנק מזרחי ועד 10 מיליון שקל שכר טרחת הנאמנים לא יועמסו על כתפיהם של הנושים הלא מובטחים בחלופת פירוק, והם יוכלו לקבל החזר כמעט מלא מהחוב כלפיהם.

מהנאמנים עו"ד נרדיה ועו"ד חדש נמסר בתגובה כי "הצעת הסדר הנושים הוגשה מטעם בעל המניות, היא מצויה בשלב התחלתי ובקשתו לכינוס אסיפות נושים לשם הצבעה על הסדר תוכרע על ידי בית המשפט במסגרת הבקשה. הנאמנים פועלים בהתאם להוראות בית המשפט להשאת התמורה לנושים ולטיפול בסוגיות המס המורכבות".

עו"ד עמית פינס המייצג את יוסי אלקובי מסר בתגובה לכתבה: "בהסדר נלקחו שולי ביטחון גדולים וההערכות הן שמרניות מאד כך שניתן לצפות כי הדיבידנד שישולם לנושים בסופו של דבר יהיה על הצד הגבוה, ואף מעבר למה שהוערך (יש לצפות גם כי לאחר בדיקת תביעות החוב – תפחתנה אלו באופן משמעותי כך שהדיבידנד לנושים יהיה גבוה יותר).

"הליכי השיקום וההבראה של חברת המטבחים דקור מתמקדים למן תחילתם בדאגה ללקוחות החברה שעומדים בלב ההליך. בעל המניות, בשיתוף פעולה עם בעלי התפקיד, איתר משקיע ראוי שאושר על ידי בית המשפט ועתה הם עוסקים בהוצאת החברה אל דרך חדשה.

"הסברה שתרומת הבעלים בסך כ-6 מיליון שקל הינה תרומה רעיונית אינה נכונה. מדובר בתרומה אמיתית וממשית. בעל המניות פדה קופת פנסיה וכן מכר נכס מקרקעין רב ערך שהיה בבעלותו הפרטית. כספים אלה שימשו לתשלום משכורות לעובדים בחודש שלפני תחילת ההליך, לתשלום דמי שכירות, ולתשלום לספק. החוב לעובדים והחוב בגין דמי שכירות הינם חובות בדין קדימה. בכל מקרה, בעל המניות היה זכאי, על פי דין, להיכנס בנעלי הנושים שכספים אלו שימשו לתשלום החוב כלפיהם, ולדרוש את הכספים הללו במעמד של דין קדימה מקופת ההסדר. אם היה פועל כך (מה שיקרה בחלופת פירוק) הרי שהדבר בהכרח היה גורע מהדיבידנד שישולם לנושים רגילים. לפיכך, מדובר בתרומת בעלים משמעותית שלא היתה מתקבלת בחלופת פירוק אלא אך ורק בהסדר.

"במסגרת ההסדר המוצע, שכר הטרחה ישולם בהתאם לתקנות, קרי, כפי שהיה משולם בחלופת פירוק ואין כל הבדל בין השניים.

"הטענה בדבר פגיעה בנושים הרגילים מתעלמת מסדרי הנשייה שקבועים בדין ולפיהם הנושים המובטחים והנושים בדין קדימה קודמים לנושים הרגילים – כך בהסדר וכך בפירוק ומשכך לחלופת הפירוק אין כל עדיפות.

"המשכנתה – מדובר בחוב של החברה אשר שימש את החברה. כפי שיתר הנושים המובטחים מקבלים את כספם כך גם נושה זה.

מכל מקום, הצעת ההסדר תובא להכרעת הנושים והיא כפופה לאישור בית המשפט".