עוזי דיין עשה במפעל הפיס כבתוך שלו, חרג מסמכויות ומינה מקורבים

יו"ר דירקטוריון מפעל הפיס עוזי דיין עושה במפעל כבתוך שלו תוך חריגה מסמכויותיו והתערבות בניהול ואף מינוי מקורבים. כך עולה מהדו"ח החמור של מבקר המדינה יוסף שפירא על מפעל הפיס, מפעל משחקי המזל החוקי היחיד בישראל שהכנסותיו מיועדות לסייע לתקציבי הרשויות המקומיות. הדו"ח מסיים בצורה צורמת מאוד שבע שנות כהונה של דיין בראש הפיס.

דיין מונה לתפקיד יו"ר מפעל הפיס על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו במאי 2011. המבקר מציין שההכנסה השנתית של מפעל הפיס ל-2016 הסתכמה בכ-6.7 מיליארד ש"ח. כ-64% מההכנסות (כ-4.3 מיליארד ש"ח) יועדו לתשלומים לזוכים בהגרלות. לאחר קיזוז הוצאות תפעוליות ותשלומים למשווקים ולזכיינים נותרו למפעל הכנסות בהיקף של כ-19%, שהם כ-1.3 מיליארד שקל. הן הועברו לבניית כיתות וגני ילדים למבני ציבור ולתמיכה בפעולות תרבות.

עוזי דיין יו"ר מפעל הפיס צילום: עמית שעל

המבקר מציין כי יש בגופים ציבוריים חשיבות רבה להפרדה בין הדירקטוריון והיו"ר שלו שהם הגוף המפקח לבין המנכ"ל שאחראי על הביצוע. בפועל "היו"ר עוזי דיין חרג מסמכויות הפיקוח בניגוד להיתר, והיה מעורב, בעצמו בניהול השוטף של המפעל. בכך לא קיים היו"ר את האיזון הנדרש בהפרדה שבין הדירקטוריון לבין הדרג המנהל, וחטא לתפקידו העיקרי כמפקח על פעולות הנהלת המפעל".

דיין הורה למנהלת אגף משאבי אנוש כי "כל פעולה בהתייחס לקליטה, פיטורין, שינוי בדרגה, איוש תקנים שהתפנו ושינוי בשכר במפעל תתבצע אך ורק באישור היו"ר מראש", כל זאת בניגוד לנהלים ולתקנון. בהמשך שינתה מנהלת אגף משאבי אנוש, לדרישת דיין, את הטופס לאישור קליטת עובד והוסיפה בו מקום לחתימת היו"ר. דיין התערב בניהול השוטף של המפעל, גם ע"י כך שהטיל על מזכיר הפיס תפקידים שאינם בגדר אחריותו - את תפקיד הממונה על היועצים המשפטיים החיצוניים ואת תפקיד יו"ר ועדת הנהלים.

כן מנע דיין את ביצוע החלטת הדירקטוריון לקיים ליועצת המשפטית של הפיס שימוע (בעקבות חשד כי הייתה מעורבת לכאורה בעבירה) וחתם עמה על הסכם להסדרת הפסקת עבודתה. זאת, מבלי ליידע את מנכ"ל הפיס אז אלי דדון על תנאיו המלאים של ההסכם ומבלי לקבל מראש את אישור הדירקטוריון ומשרד האוצר. לאחר מכן האריך את תקופת העסקתה של היועצת המשפטית, גם הפעם ללא אישור ולבסוף ביטל את ההסכם ואפשר לה לשוב לעבודה סדירה תוך העלאת שכרה.

בתשובת מפעל הפיס למשרד מבקר המדינה מיולי 2017 הוא טען שאין המדובר בחריגה מהסמכות כיוון ש"על פי התקנון, היו"ר מוסמך באופן ספציפי ועצמאי - בנפרד מהדירקטוריון עצמו - לפקח על ניהול עסקי המפעל". עוד ציין המפעל כי בסעיף 101 בתקנון נקבע כי המנכ"ל יפעל "על פי הנחיות יו"ר הדירקטוריון, בעניינים בהם לא קיבל הדירקטוריון החלטה אחרת".

הדו"ח מגלה כי לא אחת דירקטוריון הפיס שימש כחותמת גומי למינויים של דיין ו"קיבל את החלטות היו"ר, לעיתים ללא דיון, ללא נימוק ובהיעדר אסמכתאות, תוך ויתור על עצמאות בשיקול דעתו". בין היתר בנובמבר 2011 אישר הדירקטוריון מינוי יועץ משפטי לעצמו, לאחר שדיין הציג לו מועמד יחיד. הביקורת העלתה כי המועמד העניק שירותים משפטיים לעמותה שהקים דיין ואף הייתה לו זיקה למפלגה שהוא הקים, אך היו"ר לא דיווח על היכרות זו לחברי הדירקטוריון.

כן אישרה ועדת המכרזים של מפעל הפיס פרוייקטור לנושא "שביל ישראל" עמו הייתה לדיין הכרות מוקדמת. המבקר קובע כי "בהעדפת הפרוייקטור יש פגיעה בשקיפות ובעקרון שוויון ההזדמנויות, ודרך זו אינה ראויה לגוף שמטרותיו ציבוריות. עולה חשש שההיכרות המוקדמת של היו"ר עם הפרוייקטור עמדה ברקע החלטת היו"ר לקדם את הפרויקט בכלל ובאמצעותו בפרט".

ממפעל הפיס נמסר בתגובה כי "יו"ר מפעל הפיס הנו 'יו"ר פעיל' ופעל בהתאם לסמכותו וחובתו, על פי תקנון הפיס, לפקח על הנהלת הפיס, אך לא התערב בסמכויות המנכ"ל וההנהלה. היו"ר לא היה מעורב מעולם באיתור וקליטה של עובדים, למעט עובדים במשרת אמון שלו".

לטענת מפעל הפיס, "מרבית המקרים בדו"ח המייחסים לדיין התערבות פעילה בניהול הפיס, נעשו במהלך שנת 2016 בה התנהל מפעל הפיס ללא מנכ"ל. לפיכך, מינה הדירקטוריון את היו"ר למממלא מקום מנכ"ל והוא נשא בתפקיד כפול שחייב אותו לקבל גם החלטות ניהוליות".