עו"ד דוד האן יוצא לקרב מאסף על מינויו לכס השיפוט

ביום חמישי הקרוב יתכנסו תשעת חברי הוועדה למינוי שופטים כדי להחליט אם כונס הנכסים הרשמי (כנ"ר) לשעבר פרופ' דוד האן יתמנה כשופט שיוביל את המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בחיפה. 

"כלכליסט" חשף בשבועות האחרונים כמה הסתייגויות שהוגשו לוועדה למינוי שופטים נגד מינויו של האן, על ידי עמותת יושרה לישראל, עו"ד יוסף וינראוך ובעל מניות באגודת קו־אופ רבוע כחול דוד פינצי.

האן העביר בתגובה לוועדה שני מכתבים, ובנוסף הונחו בפניה ההסתייגויות שהוגשו לה בפברואר 2017 כשהאן היה מועמד לבית המשפט העליון ותשובותיו עליהן. על פי תמונת המצב המסתמנת, הפוליטיקאים בראשות שרת המשפטים איילת שקד יתמכו בהאן, אך מנגד לשכת עורכי הדין בראשות ראש הלשכה עו"ד אפי נוה תתנגד לו. כדי להיבחר האן זקוק לחמישה קולות. לפוליטיקאים ארבעה קולות וללשכת עורכי הדין שני קולות. ההכרעה, אם כן, תונח לפתחם של שלושת שופטי בית המשפט העליון החברים בוועדה: הנשיאה אסתר חיות, חנן מלצר וניל הנדל.

התנגדות לשכת עורכי הדין להאן היא על רקע עשרות פניות שהועברו בשבועות האחרונים לראש הלשכה מטעם נאמנים ומפרקים אשר מסתייגים מהאן וטוענים שאין למנות אותו לתפקיד הבכיר. אם האן יתמנה, אותם נאמנים ומפרקים צפויים להופיע בפניו על בסיס יומי בתיקים כלכליים שיתנהלו בחיפה.

"כך החליטה הוועדה"

כפי שנחשף ב"כלכליסט", האן הוא המועמד היחיד בשנים האחרונות שלא נדרש להשתתף בקורס מיון מועמדים. עובדה זו אף אושרה בתגובה רשמית שהתקבלה מהנהלת בתי המשפט. בכירים אחרים במשרד המשפטים שחפצו להתמנות לשיפוט השתתפו בקורס. כפי שנחשף ב"כלכליסט", מועמדותה של מי שהיתה הסנגורית הציבורית הראשית, הוסרה לאחר שנכשלה בקורס.

העובדה שהאן קיבל פטור חריג ביותר מהקורס צפויה לעמוד במרכז ישיבתה של הוועדה. שרת המשפטים מסרה בהקשר זה כי הפטור ניתן לאור "ניסיונו וידענותו". אלא שקורס מיון המועמדים לא אמור לבחון ידענות אלא מזג שיפוטי, הליכות והיבטים אישיותיים ופסיכולוגיים של המועמד.

לגבי הטענה שהאן לא עבר קורס למיון מועמדים לשיפוט כתב האן רק כי "עניין זה הוחלט, למיטב ידיעתי, על ידי הוועדה למינוי שופטים". מכתביו של האן נפתחים בהתקפה כלפי המסתייגים בטענה שיש להם "עניין אישי" נגדו.

בפתח מכתבו כותב האן כי בשנים שבהן כיהן כאפוטרופוס והכונס הרשמי, הוא שם דגש רב על "שיפור השירות לציבור" וכי הוא הציג "ערכים מהותיים של זכויות אדם וזכויות אוכלוסיות מוחלשות בפרט במרכז סדר היום". בהמשך האן מתייחס לחלק מהטענות שהועלו כלפיו. במענה לטענה כי עובדיו בכנ"ר תיארו "דמות יהירה, מתנשאת ומרוכזת בעצמה" האן טוען כי רווחת העובדים עמדה לנגד עיניו והטענות המכפישות מקורן במכתב אנונימי שנשלח נגדו לוועדה ושהוא הגיב עליו בעבר.

האן כותב כי יש "להצטער ולדחות בשתי ידיים" את הטענה שמועמדותו עלתה על רקע פוליטי לאור קרבת חלק מבני משפחתו למפלגת הבית היהודי.

"לא גביתי שכר על עבודתי"

במרץ 2017 נחשפו ב"כלכליסט" פרשת יועץ התקשורת של האן ודו"ח הבדיקה של משרד המשפטים שנעשה בעקבותיה. אלה עומדים בלב הסתייגותו של עו"ד וינראוך. כפי שפורסם, האן שלא היה שבע רצון משירותיו של דובר משרד המשפטים משה כהן, החליט לשכור לעצמו יועץ תקשורת פרטי בעלות 12 אלף שקל לחודש לפני מע"מ. מאחר שלא נמצא לכך מקור תקציבי במשרד המשפטים, ההוצאה הוטלה על תיק הפירוק של רשות השידור, תוך מצג כי היועץ מיועד לענייני רשות השידור בלבד. האן הגיב להסתייגות בנושא וכותב כי השימוש ביועץ תקשורת בהליך פירוק רשות השידור היה חיוני שכן מדובר בהליך פירוק שעורר עניין ציבורי והד תקשורתי עצום ונדרש יועץ תקשורת מקצועי שיסייע.

בסוגיית מימון היועץ האן מסביר כי בשונה מתיק פירוק אחר בניהול הכונס הרשמי שבו נגבית אגרה, בתיק רשות השידור לא נגבתה כל תמורה או אגרה מקופת רשות השידור וכל עבודת עובדי הכונס הרשמי נעשתה על חשבון תקציב הכונס הרשמי. בדברים אלו של האן אין כמעט כל מענה לנקודות המרכזיות שהופיעו בהסתייגות של וינראוך או בחשיפות "כלכליסט".

מימין: שרת המשפטים איילת שקד וראש לשכת עורכי הדין אפי נוה. היא תומכת, הוא מתנגד צילומים: אלכס קולומויסקי, עידן מילמן

עו"ד וינראוך מסר בתגובה כי "האן אינו משיב לטענות. אין מחלוקת כי חובה על פקיד ציבורי לפעול אך ורק במסגרת התקציבית שאושרה לו ולא לחפש מקורות חיצוניים לפעולותיו".

"התנגדתי לשכ"ט מופרז"

המקור להתנגדות שלה זוכה האן בקרב לא מעט נאמנים ומפרקים נעוץ בהתנהלותו מול בעלי תפקיד בשאלת מינויים, פיקוח עליהם ופסיקת שכרם. בתקופת האן נוצר מצב חסר תקדים שבו אין כל אחידות בכללי הכנ"ר, והתקבלה תחושה שעמדות בתיקים מוגשות בהתאם לקשרים שיש לבעל התפקיד עם נציגיו של האן.

בהסתייגות שלו כתב עו"ד איתן ארז על האן: "זה האיש ואלה שיטותיו: אם אתה חבר שלו, יאשר לך מיליונים שלא מגיעים לך מסיבות עלומות. אם אתה לא חבר שלו, גם את מה שמגיע לך לפי החוק לא תקבל". האן במכתב המענה שלו תוקף את ארז, טוען שהוא מונע מ"עניין אישי" וכי הוא היה נגד תשלום שכר חלוקה לבעלי תפקיד, לפי אותה תקנה בעייתית שמאפשרת למפרקים ונאמנים לגבות לכיסם מיליוני שקלים מקופת הנושים.

"עמדתי המקצועית העקרונית אכן לא אהדה את השימוש הרווח בתשלום שכר חלוקה, שכן לטעמי חישוב שכר זה - להבדיל משכר מימוש ושכר ניהול - אינו יוצר תמריצי פעולה ראויים לבעלי התפקיד להשאת הקופה ופעמים רבות שכר זה אינו מבטא את פעילותו של בעל התפקיד", כתב האן לוועדה למינוי שופטים. "ניסינו בשעתו לשנות זאת בצוותא עם הייעוץ המשפטי לממשלה ותוך הידברות עם הגורמים המקצועיים בפרקטיקה, אך הדבר טרם הסתייע".

אבל זו רחוקה מאוד מלהיות תמונת המצב. כפי שנחשף ב"כלכליסט", האן תמך בבקשות שכר טרחה עצומות של מפרקים ונאמנים, כולל לפי תקנת שכר חלוקה, והתנגד לבקשות אחרות. כשעו"ד איתן ארז ביקש אישור לשכר טרחה של 8% ממה שישיג בתביעות בתיק אלי רייפמן, האן התנגד בתוקף והפנה לתקנה העוסקת בשכר מימוש ומוגבלת ל־1% בלבד. אלא שבתיק אי.די.בי האן נתן חיש קל הסכמה לשכר טרחה של 15% לנאמנים חגי אולמן ואייל גבאי. השניים חלקו ממש לאחרונה ב־13 מיליון שקל בהתאם לאותה הסכמה שהעניק להם האן, כשהם עצמם כלל לא נדרשו להגיש את התביעה אלא התביעה כבר הוגשה קודם לכן על ידי אופיר נאור ורנן גרשט (שקיבלו גם הם 13 מיליון שקל).

וזו רק דוגמה אחת מתוך רבות אחרות שיצרה את תחושתם של מפרקים ונאמנים כי החלטות לא מתקבלות לגופו של עניין אלא לגופו של אדם, וכי שיקולים אישיים נמצאים מעל הכל.