היד שמנענעת את הדלקן

ביום שני השבוע פרסם משרד האנרגיה את החלטתו, שעליה עמל במשך חצי שנה, ושאמורה היתה להוזיל לצרכן את מחיר הדלק. מדובר בהחלטה להפחית את מרווח השיווק של חברות הדלק בכ־5 אגורות אבל כבר באותו היום ניתן היה לחזות כיצד היא לא באה לידי ביטוי בכיסו של הצרכן.

בפועל, כבר בחצות, כחמש שעות אחרי הבשורה, מחיר הדלק בתחנות התייקר ב־11 אגורות לליטר, ונקבע על 6.46 שקלים עבור ליטר בנזין (אוקטן 95, שירות עצמי). הסיבה לכך היא שמרווח השיווק - הפער בין מחיר רכישת הבנזין מבתי הזיקוק למחיר לצרכן בתחנת הדלק - הוא רק 8% ממחיר הדלק הסופי, והשפעת הרכיבים האחרים משמעותית בהרבה.

מאחורי ההודעה על הפחתת מרווח השיווק עומדת בדיקה תקופתית של משרדי האוצר והאנרגיה שמטרתה לוודא שחברות הדלק לא מרוויחות יותר מדי, ולהחזיר חלק מנתחי הרווח של החברות ללקוח. בפעם האחרונה נבדק מרווח השיווק בשנת 2011 עם הבטחה לבחון את הנושא מדי חמש שנים. כנהוג במחוזותינו לוחות זמנים הם בגדר המלצה, וזה לקח שבע שנים.

שוק הבנזין הוא שוק לא־תחרותי בבסיסו: רובו ככולו (כ־90%) מוחזק על ידי ארבע חברות - פז, דלק, סונול ודור אלון. מתן הנחה יזומה של החברות על בנזין נרשמת רק בשוליים, ובעיקר בתחנות קטנות שלא מחזיקות בחנויות נוחות, (שמשיתות הוצאות נוספות על התחנה והחברה).

בעבר חלק מחברות הדלק העמיסו שלא בצדק הוצאות מסחר על חשבון הבנזין, והלקוח שילם ביוקר. לכן המדינה מחויבת לבדיקת מרווח השיווק, לצד שיפור התחרות.

אבל רעיונות לחוד ומעשים לחוד. ההצלחה הממשלתית בפתיחת שוק הדלק לתחרות מקרטעת בלשון המעטה: "חוק משק הדלק" שהיה אמור לאפשר הקמת תחנות קטנות וזולות על חשבון ארבע החברות הגדולות צולע כבר קרוב לעשור. מחיר הבנזין מורכב מ62% אחוזי מס שהמדינה גוזרת על כל ליטר, 30% נוספים נקבעים על ידי התמחור העולמי שעליו אין השפעה, וכאמור 8% ממחיר הליטר (כלומר כ־52 אגורות) הם מרווח השיווק שבו המדינה יכולה "לשחק" ולהפחית עלויות לציבור.

צילום: עמית שעל

המדינה יכולה כמובן לחתוך בהיקף המס - ואז תירשם ירידה חדה ומשמעותית בהרבה במחיר הבנזין. אבל למחשבה האוטופית הזו אין הרבה תומכים. משרד האוצר מתרץ זאת בכך שהפחתה משמעותית במחיר הבנזין תעודד רכישת מכוניות, תגדיל את הפקקים ותפגע בפריון המשק. בנוסף רשות המסים לא רוצה לוותר על הכנסות של 20 מיליארד שקל בשנה (נתוני 2017). התוצאה על פי בדיקת "כלכליסט" היא שמאז 2011 המדינה העלתה את המס הישיר (בלו) על הבנזין בשיעור של 16%.

והציבור? כמו שכתב פעם שלום חנוך, בשורה התחתונה, הציבור מטומטם ולכן גם הציבור ישלם. גם אם מחיר הבנזין יתייקר בחודש הבא ב־10 אגורות נוספות, לא יהיו הפגנות המוניות ברחוב. ככה זה כשב־90% משעות היום אין אלטרנטיבה לרכב, בוודאי אם יש צורך בהסעת ילדים.

עיון בפרוטוקולים של ועדת המחירים שקבעה את הורדת מרווח השיווק מגלה את העובדה המדהימה שאף אחד לא טרח לבדוק אם המהלך של הפחתת מרווח השיווק מועיל לציבור. כך, למשל, בישיבה שנערכה בסוף 2017 נשאלה רשות ההגבלים העסקיים מה המסקנות מהדיונים הקודמים, לפני כשבע שנים. התשובה: "לא נבדקה על ידי הרשות השאלה האם השוק תחרותי יותר או פחות מאז הורדת מרווח השיווק בשנת 2011". פשוט וקולע.

הממונה על הגבלים עסקיים מיכל הלפרין. חוששת שהפחתה של מרווח השיווק תפגע בתחרות צילום: נמרוד גליקמן

עוד עסקה ועדת המחירים בשאלה "מה צפוי לקרות למרווח השיווק של הבנזין אם יוסר פיקוח המחירים על הדלק", כלומר: לא תהיה תקרת מחיר וכל תחנה תפעל בשוק

חופשי ותמשוך לקוחות על פי שיקוליה. התשובה של רשות ההגבלים בסוגיה זו הייתה לא פחות מדהימה ולפיה הנתונים לא נבדקו באופן עצמאי, אבל אין סיבה שלא להסתמך עם החישובים שנעשו במינהל הדלק שלפיהם יש סבירות גבוהה שהמחיר יעלה בטווח הקצר. בתרגום פשוט: חובה להשאיר את הפיקוח על המחיר, שכאמור כולל 62% מס.

לגבי מרווח השיווק נמסר מרשות ההגבלים כי "לרשות אין עמדה מקצועית לעניין גובה מרווח השיווק שאותו יש לקבוע במסגרת בדיקה חשבונאית. עם זאת, הרשות חוששת כי הפחתה של מרווח השיווק עשויה לפגוע בחברות הקטנות ובכך גם בכושר התחרות בענף. על ועדת המחירים להתחשב בשיקול זה בעת קבלת החלטותיה".

השורה התחתונה היא שמרווח השיווק אמנם ירד כאמור בכ־5 אגורות לליטר, אך חברות הדלק הבורסאיות (טן, פז, דור אלון) כבר דיווחו אתמול על פגיעה בהכנסות ובאותה נשימה על בחינת קיצוץ הנחות ללקוחות. ההוזלה לא מתגלגלת לצרכן, וספק רב אם תתעורר התחרות המבוקשת.

העיקר שהקימו ועדה כדי שמישהו יוכל להגיד שדפקו את חברות הדלק. גם אם זה על חשבון הציבור.