דו"ח טכנולוגי
מייסד ווטסאפ עזב את פייסבוק. איך זה ישפיע עלינו?
יאן קום ניסה להגן על משתמשי ווטסאפ מאיסוף המידע של הרשת החברתית - ועתה נטש את החברה, סין משתמשת בחיישנים מיוחדים כדי לנסות ולקרוא מחשבות של אנשים וחוק אמריקאי מצנזר את הרשת מתוכני זנות - אך מסכן את חיי העוסקות בתחום
יאן קום, ממייסדי ווטסאפ ועד אתמול בכיר בפייסבוק, הודיע אמש (ג') על כך שהוא עוזב את החברה במפתיע. ההודעה הגיעה שעות מספר לאחר פרסום בוושינגטון פוסט על כך שקיימים סכסוכים כבדים בין קום ובין הנהלת פייסבוק. העילה לסכסוך, על פי הדיווחים, היתה התעקשותה של פייסבוק לאסוף כמה שיותר פרטי משתמשים של ווטסאפ, והמאמצים של הנהלתה להחליש את ההצפנה של ווטסאפ. בהודעת הפרישה שלו נמנע קום מלהתייחס לסיבות לפרישתו ואמר בעיקר שהוא פורש כדי להקדיש זמן לתחביביו, ביניהם איסוף מכוניות פורשה נדירות.
יאן קום צילום: אי פי איי
על פי הדיווח של הוושינגטון פוסט, המתח בין קום ובין הנהלת פייסבוק נמשך תקופה ארוכה, כשקום ומייסד ווטסאפ האחר, ברייאן אקטון, מתעקשים על עצמאות השירות. אקטון וקום התחייבו בפני משתמשי ווטסאפ כשהאתר נמכר לפייסבוק שהמידע שלהם לא יועבר לפייסבוק, ושההגנה עליהם תמשך; לשם כך הפעילה ווטסאפ הצפנה מתקדמת יחסית (אך עדיין לוקה בחסר) בשנת 2016 בשירות, למרות התנגדות פייסבוק.
ספק אם להבטחה של אקטון וקום היה איזשהו סיכוי: פייסבוק צריכה להצדיק את 19 המיליארדים שהיא הוציאה על ווטסאפ, והדרך לכך עוברת דרך מידע המשתמשים והחלשת ההצפנה. האחרונה הכרחית, אם פייסבוק רוצה לדעת מה המשתמשים כותבים כדי שתוכל למכור את המידע הזה.
אקטון כבר הסיק את המסקנות: הוא פרש כבר בנובמבר 2016, ולאחרונה הוא הצטרף לתנועת #deletefacebook. אקטון גם תרם 50 מיליון דולר למתחרה ישירה של ווטסאפ, סיגנל, שמבטיחה למשתמשים שלה הגנה מלאה.
אז אם היה שם מישהו שהתעקש לשמור על פרטיות המשתמשים, הוא קם והלך. ואם יש כאן מישהו שחושב שצוקרברג למד משהו ממחדל קיימברידג' אנליטיקה, הוא מוזמן להמתין קצת; פייסבוק צריכה לצמוח בכל מחיר. יש להניח שהודעה רשמית על תחילת איסוף המידע מווטסאפ תופיע תוך חודשיים שלושה, בשוליים של איזו הצהרה אחרת.
חוכמת הכובע
המשטר הסיני מבצע ניסויים חדשים במעקב אחרי נתיניו. הפרויקט הגדול מכולם הוא מיזם האשראי החברתי, שקובע את הגישה שלך לשירותים ציבוריים כמו תחבורה על פי התנהגותך ונאמנותך לקו המפלגתי. מוקד אחר הוא שוטרים עם ציוד זיהוי פנים שמסתובבים בציבור ומחפשים רנדומלית אנשים שלא צריכים להיות שם. אבל מוקד דאגה קבוע של המשטר היה ונשאר איך לאלץ אנשים לעבוד. כידוע, במשטר קומוניסטי, אם יש לך שתי פרות, המשטר יורה לאחת בעורף ומעמיד את השניה לדין על חתרנות.
אם כל אחד מקבל את מה שבחרה הממשלה שיקבל, אין לעובדים סיבה להתאמץ. זו בעיה, כי המשטר צריך להתקיים ממשהו. פעם, בימים העליזים של מאו, פשוט היו יורים בכמה מיליונים כדי לתמרץ את השאר. היום זה בעייתי יותר. אבל סקטור ההייטק של סין מצא פתרון: כובע שמדווח ישירות למפלגה מה אתה עושה.
עובדות במפעל רכיבים סיני צילום: בלומברג
בכמה מגזרים של הכלכלה הסינית, עובדים מאולצים ללבוש כובעים שמודדים את גלי המוח שלהם. הכובע יודע בזמן אמת כמה אתה פעיל, האם אתה עצבני, האם אתה מדוכא, ועל כל תנודה ברגשות שלך. כל זה מוזן למחשב חזק שמחפש דפוסים שחוזרים על עצמם, ואז המחשב יודע איך נראית פעולת המוח שלך כשאתה בעבודה וכשאתה נח.
עכשיו נשאר רק שלב אחד: לאפשר לכובע החכם גם לחשמל אותך מעדנות כשהוא מגיע למסקנה שאתה לא חרוץ מספיק, ו-ווינסטון יאהב את האח הגדול.
השטחים הבטוחים נעלמו
במרץ העביר הקונגרס האמריקאי את חוק FOSTA-SESTA, שאמור היה לצמצם סחר בבני אדם בכך שאסר על פרסום מודעות זנות או פורומים שמדברים על זנות. עובדות מין הזהירו שהמשמעות הבלתי מתוכננת של החוק היא אילוץ של עובדות מין לצאת ממרחבים בטוחים יחסית חזרה לרחוב. הן צדקו.
צריך להבהיר שאנחנו מדברים פה על הגרוע והגרוע יותר. ברוב מוחלט של המקרים זנות איננה בחירה. כן, יש יוצאים מן הכלל אך הם לא מפריכים את הכלל. והכלל הוא שזנות היא תוצאה של מצוקה איומה, לעתים קרובות תוצאה של התעללות מינית או נטישה. חלק ניכר מהזונות הן קטינות שנאלצו לברוח מהבית ומצאו שהדרך היחידה שלהם לשרוד היא למכור את גופן.
ללא הגנה קהילתית צילום: bigstock
קודם ל-FOSTA, הצליחו עובדות מין לבנות קהילות מקוונות שבאמצעותן הן הגנו זו על זו. הם סיפקו זו לזו מידע על מקומות בטוחים ולא בטוחים, הם איפשרו לעובדות מין למצוא לקוחות מסוכנים פחות, וסילקו מהתמונה את הסרסורים. עכשיו הסרסורים, עלוקות על גב אנשים שגם כך בקושי מתקיימים, חוזרים ובגדול. הם מאיימים על העובדות שהן לא תוכלנה למצוא עבודה בלעדיהן. מה תעשי בלעדי, הם מסמסים להן, את צריכה אותי.
שורה של קהילות נסגרו בזו אחר זו; הן כבר לא חוקיות בארה"ב, וחברות שמבוססות בארה"ב סגרו פורומים כאלה גם בארצות אחרות, מחשש להסתבך עם החוק. על פי ההערכות, מאז שהועבר החוק 13 עובדות מין נעלמו לאחר שנאלצו לחזור לעבוד ברחוב; שתיים מהן נמצאו מתות. ההערכה היא שרבות נאנסו והותקפו.
אין ספק שהמצב לפני החוק לא היה אידיאלי. לא בטוח שיש פתרון אידיאלי. הרדיקל שבי מחפש את הלהביור ואומר שצריך להעניש לא את העובדות, אלא את הלקוחות שלהן. ההיסטוריון שבי צוחק עלי ואומר: כן, הם יפסיקו כמו שצרכני אלכוהול הפסיקו לצרוך אותו בתקופת היובש. הכל פשוט יירד למחתרת, ושם יהיו פחות הגנות. מה שברור הוא שהחוק הזה גורם נזק של ממש.
קצרצרים
1. תחקיר של CNN מגלה שבארבע השנים האחרונות, 103 נהגי אובר הואשמו באונס או בתקיפה מינית בארה"ב. 31 מהם הורשעו עד כה, בפשעים שנעים ממעשים מגונים ועד לאונס. עשרות תיקים פליליים עדיין מתנהלים כנגד נהגי אובר, כמו גם עשרות תביעות אזרחיות. במקרה החמור ביותר, חקירה של נהג אובר בשם ג'ון דיוויד סאנצ'ז בשל נסיון אונס של נוסעת אובר גילתה שהוא אנס סדרתי, שנהג לסמם את הקורבנות שלו ולתעד את האונס בווידאו. סאנצ'ז חטף 80 שנים בכלא. אובר סירבה לשתף פעולה עם התחקיר. בשבוע שעבר אמר מנכ"ל החברה, דארה קוסרשאהי, שהוא מעמיד את ההתמודדות עם תקיפה מינית בראש סדר העדיפויות
של החברה; אז למה סירב לשתף פעולה עם CNN?
דארה קוסרשאהי צילום: בלומברג
2. לאובר יש בעיה נוספת: בית המשפט העליון של קליפורניה קבע שאם אתה רוצה לסווג את העובד שלך כ"קבלן עצמאי", ולמנוע ממנו הטבות של עובד - המודל הכלכלי של אובר - חלה עליך חובה להוכיח שהוא אכן מנהל עסק עצמאי. הפסיקה, שהתקבלה פה אחד, קבעה שיש להחיל את חוקי השכר כך שיגנו עובדים, גם אם המנהלים שלהם מעמידים פנים שהם אינם עובדים. הפסיקה הספציפית הזו הגיעה בתביעה של עובדי חברת הובלה נגד מנהליהם, אבל מאחר והיא פסיקה של העליון, היא צפויה לשרת גם את העובדים של אובר, שמנהלים נגדה כמה וכמה תביעות בנושא.
3. החסימה של טלגרם מתפוצצת לפוטין בפרצוף: אלפי מפגינים צעדו במחאה במוסקבה אתמול (ב'), והעיפו מטוסי נייר (הלוגו של טלגרם), תוך שהם קוראים קריאות נגד פוטין. רוסיה חסמה את טלגרם לפני כשבועיים, ומאז הנסיונות שלה משבשים שם את הרשת בצורה ניכרת. מייסד טלגרם, פאוול דורוב, מגלה כנראה תאווה לתה עם פולוניום, כי הוא קורא לתושבים ברוסיה ליישם "התנגדות דיגיטלית", והבטיח לסייע כלכלית למי שיפעיל שם שירותי VPN. הפגנות כאלה לא נראו ברוסיה כבר כמה שנים. דורוב כתב ממקלטו בדובאי למפגינים שהם גורמים לו לגאווה בהיותו רוסי.
4. במקביל, בית משפט בטהראן הורה על חסימת טלגרם, כשהוא מאשים את אפליקציית הצ'ט בתמיכה בדאע"ש כמו גם באחריות למהומות שפרצו במדינה בחודשים דצמבר וינואר. טרם ברור האם החסימה אכן תיושם. יש כ-40 מיליוני איראנים שמשתמשים בטלגרם, וחלק ניכר מהם משתמשים ביישום בהיותו חסין להאזנה של המשטר – אם כי לא ברור עד כמה זה נכון. המשטר מבוהל משהו בימים האחרונים, לאחר שהמון במשחק כדורגל פרץ בקריאות "רזא שאה" – שם שיכול להתייחס או לשאח האחרון של איראן או לאביו. ספק אם קריאות פומביות כאלה נראו במדינה השיעית היחידה בעולם ב-40 השנים האחרונות. ונסיים במזמור העבדים העתיק: צבא פרעה הוטבע, והגשם הבא יהיה גשם של אש.
5. סופרמן ישמח לשמוע שה-FBI שומר על הזהות החשאית שלו. הבולשת ספגה בקשת חופש מידע שבה נדרשה לחשוף את התיקים שלה על הכת הסיינטולוגית, שבשנות ה-70 ניהלה נסיון החדרת סוכנים ל-FBI. הבולשת, כמנהגה, מחקה כל מה שהיא יכולה – ובין השאר מחקה את השמות של סופרמן, לויס ליין ודמויות קומיקס אחרות, הכל בתואנה שהיא שומרת בקנאות על פרטיותם. בינתיים נחשפה העובדה שמייסד הכת, הנוכל רון הבארד, הלשין ל-FBI על אנשים שחשב שהם קומוניסטים ומאוד רצה להיות מודיע של הבולשת. לא ברור אם זה קרה לפני או אחרי שהוא פיתה את אשתו של ראש הסניף המקומי של הכת השטניסטית (ה-Ordo Templi Orientis של קראולי) וברח עם הקופה של הסניף.
